בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי הפרקטיקה הנהוגה בשוק הקרמיקה של הצגת מחירים מנופחים לצד "הנחות" אינה חוקית. למעשה, בית המשפט העליון מבהיר כי כאשר בעל עסק מסמן מוצרים במחירים גבוהים ומציג הפחתה מהמחיר המסומן כ"הנחה" הוא מציג לצרכן מצג שווא.
במהלך שנת 2019 אישר ביהמ"ש המחוזי בת"א תביעה ייצוגית כנגד שבע חברות המשווקות מוצרי חיפוי, ריצוף אינסטלציה וכלים סניטריים, תוך שהוא קובע כי אותן חברות מטעות את הצרכנים לגבי המחיר הרגיל של מוצריהן ומציגות לצרכנים מצג שלפיו הן מעניקות להם הנחות. בגין ההחלטה לאשר תובענה זו הגישו החברות בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון. במקביל הגישו התובעים הייצוגים באמצעות עו"ד רם גורודיסקי ערעור ביחס לשתי חברות שהתובענות לא אושרו בעניינן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
השבוע דחה בית המשפט העליון את עיקרם של הערעורים מטעם החברות והותיר את אישור התובענה הייצוגית על כנה. זאת, תוך אימוץ עמדתה המשפטית העקרונית של הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, שגובשה על ידי עו"ד אילנה מזרחי מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה ברשות ביחד עם המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, שגם הגישה את העמדה באמצעות עו"ד יואב שחם.
במסגרת ההחלטה קבעה שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר (אליה הצטרפו השופטים עוזי פוגלמן ונעם סולברג) כי: "אקדים ואומר שנקודת המוצא לדיון שלפנינו היא שהמחיר המסומן על גבי מוצר צריך לשקף את המחיר הרגיל שבו נמכר המוצר בדרך כלל, ושמשמעותה של הנחה היא הפחתה מהמחיר הרגיל. לפיכך, כאשר עוסק נוקט במדיניות, שבמסגרתה הוא מסמן מלכתחילה מוצרים במחירים גבוהים מהמחירים שבהם נמכרים המוצרים בדרך כלל, ומציג הפחתה מהמחיר המסומן כאמור כ"הנחה", הרי שהוא לא רק מטעה את הצרכן לגבי המחיר הרגיל של המוצרים, אלא גם מציג לו מצג שווא, שלפיו הוא כביכול זכה ב'הנחה'."
החברות המערערות טענו כי בהינתן שצרכניהן רוכשים לרוב "סל" של מוצרים, ולא מוצר יחיד, לא קיימת אפשרות לקבוע מחיר רגיל לכל מוצר בנפרד. בהקשר זה, נטען כי המציאות היא שאין דבר כזה מחיר רגיל. יש מחיר מחירון ויש הנחות שניתנות לעיתים והן שונות מלקוח ללקוח ובהתאם לגודל הרכישה ובהתאם לפרמטרים. השופטת וילנר לא קיבלה עמדה זו וציינה כי "אף טענות אלו אין בידי לקבל. גם אם נכונה ההנחה שמרבית הצרכנים רוכשים מהמערערות "סל" של מוצרים, הרי שלא נובע ממנה כי אין אפשרות לקבוע לכל מוצר את מחירו הרגיל. גם צרכן במרכול, לדוגמא, רוכש לרוב סל מוצרים, עם זאת, לכל מוצר במרכול יש את מחירו הרגיל, אשר מוצג על-גביו", קבעה.
עו"ד רם גורודיסקי, בא כוח התובעים הייצוגים מסר בתגובה: "בית המשפט העליון אישר את פסיקת בית המשפט המחוזי שחייב את השחקניות המרכזיות בשוק הקרמיקה ומוצרי הסניטציה לנהוג כלפינו, הצרכנים, בשקיפות ובהגינות. לא להציג לנו מחירים מנופחים ולפתות אותנו בהנחות סרק, אלא להציג את מחירי המוצרים האמיתיים. לא להכריח אותנו לנהל מו"מ על המחירים מעמדת נחיתות, כאשר המוכרות מנצלות את מומחיותן בתחום לרעתנו. לנהוג כלפינו בשוויון ובתום לב".
