נזקי התפרעויות החרדים נגד הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים מגיעים כבר לחצי מיליארד שקל, כך מעריכים גורמים המעורבים בפרויקט. זאת לאחר שבשבועות האחרונים החריפו מחאות הפלגים החרדיים הקיצוניים נגד העבודות על הפרויקט. אתמול למשל מפגינים הפילו את גדרות אתר העבודה בבר־אילן; ובאירועים אחרים אברכים פלשו לאתר בנייה וסירבו להתפנות כשהם חמושים בעגלות ובתינוקות; הוצת אתר בנייה ונגרם נזק רב לציוד; ומפגין נעמד באמצע אתר בנייה, סמוך למשפך הבטון, וסירב לזוז. העובדים המיואשים שעבדו בשעת לילה מאוחרת, כדי להימנע מפרובוקציות, עמדו חסרי אונים.
מאז תחילת העבודות על מקטע בר־אילן, שעובר בשכונות חרדיות, אתרי בנייה שם סופגים מעשי ונדליזם, הפגנות ומאבקים עם חרדים שמגיעים למקום ומשבשים את העבודות בטענה לפגיעה במרקם החיים החרדי. הקו, שאמור לחבר בין שכונת גילה להר צופים, היה אמור להסתיים בסוף 2025, אך בפועל העבודות החלו רק באוקטובר 2025, בעקבות עיכובים שונים, ובהם המלחמה וגם התנגדות פלגים חרדיים קיצוניים. כעת סיום העבודות צפוי לסוף 2027.
בירושלים יודעים לספר כי לפני כל הפגנה גדולה מגיעים אוטובוסים מאורגנים עם מפגינים, רבים מהם מבית שמש או מאזורים אחרים בירושלים, כך שבפועל את ההרס מובילים תושבים שכלל לא אמורים להשתמש בקו החדש.
בשטח אין תמיד נוכחות משטרתית, וגם כשמגיעה ניידת לרוב היא מגיעה אחרי שההפגנה החלה, ועם צוות מצומצם שלא מצליח להתמודד עם ההמון הזועם. באירועים מסוימים תועדו כוחות יס”מ מתעמתים עם המפגינים ומנסים לפנותם בכוח, אך גם אז מספר המפגינים עלה בהרבה על מספר הלוחמים.
עד כה המשטרה לא הגישה אף לא כתב אישום אחד נגד המפגינים. המפגינים הבודדים שנעצרו שוחררו בתוך זמן קצר באמצעות דמי ערבות המשולמים על ידי קרן ייעודית שהוקמה עבור ההפגנות. למעשה, את הצעד המשמעותי הישיר היחיד נגד העבריינים מבצעת עיריית ירושלים, שהגישה תביעות אישיות נגד כמה מתפרעים שגרמו נזק לאתרי העבודה.
בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בחודש מרץ אמרה רכזת התשתיות באגף התקציבים של משרד האוצר, דנה דובר, כי עלות אבטחת האתרים עברה את 326 מיליון השקלים, התקציב למשטרה עומד על 135 מיליון שקל, ועלות הנזקים המצטברים מוערכת ב־350 מיליון שקל. מאז כאמור הנזק גדל, וכעת מוערך ביותר מחצי מיליארד שקל.
הרכבת הקלה בירושלים
(צילום: יואב דודקביץ')
גם חברת מוריה, שביצעה בעבר את עבודות ההכנה לקו הירוק מטעם עיריית ירושלים, הציבה מאבטחים, וגם הקבלנית, חברת כפיר, שמורכבת מהחברות שפיר הנדסה ו־CAF הספרדית, הציבה מאבטחים מטעמה, ועם החמרת האירועים אף תגברה את האבטחה. באפריל נחשף בכלכליסט כי שפיר ו־CAF דורשות מהמדינה 650 מיליון שקל בעקבות פערי עלויות שנגרמו עקב דחיית פרויקט הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים וההתמודדות עם ונדליזם יומיומי, כולל זריקה של חפצים ליציקות בטון רטובות, התבצרות על כפות של טרקטורים, גניבה של צינורות וציוד והצתה של אתרי בנייה וציוד.
על מנת לנסות לצמצם את הנזקים, החברות נוקטות מגוון אמצעי זהירות. בנוסף לאבטחה הוחלט בסוף כל יום לפנות את אתרי הבנייה מכל ציוד שניתן לגנוב, מה שהופך את העבודה למסורבלת ופחות יעילה. כמו כן את יציקות הבטון וההנדסה האזרחית שדורשות זמן ייבוש מבצעים בשעות לילה מאוחרות. החשש המשמעותי עבור החברות הוא מוונדליזם בשלב היקר יותר של התקנת מערכות חישמול וטכנולוגיה על המסילה. גם ההפגנות עצמן גורמות לחברות לנזק, כיוון שהפגנה ספונטנית גורמת לבזבוז של בטון שמוזמן ממפעל, ואם לא נעשה בו שימוש בטווח זמן קצר, בעקבות חסימות של מפגינים, הוא מתבזבז ויש לרכוש בטון חדש, זאת לצד בזבוז בשעות עבודה והצורך לשלם לעובדים שהתייצבו למשמרת, גם כשהאתר חסום ולא ניתן לעבוד.
גם הקו הכחול מתמודד עם התנגדות של פלגים חרדיים. באפריל הגישו 1,800 מתושבי השכונות מאה שערים וגאולה בירושלים עתירה לבית המשפט המחוזי נגד הקמת התחנות התת־קרקעיות בטענה כי הוא פוגע בצביון השכונות החרדיות. אומנם התחנות עדיין בשלב תכנון מוקדם, אך בטונדות כבר הוצבו במקום, ומגישי העתירה צפויים להילחם גם בתשתית הזאת.
מהמשטרה נמסר: "זה תקופה פועלים כוחות המשטרה של מחוז ירושלים באופן ממוקד ואינטנסיבי כדי למנוע ולטפל בהפרות סדר ובגרימת נזקים בתוואי עבודות הרכבת הקלה בעיר. בכל אירוע שבו מתעורר חשד לפגיעה מגיעים למקום כוחות משטרה מתוגברים במטרה לשמור על הסדר הציבורי ולאפשר לעבודות להמשיך ולהתקיים כסדרן. מפקד מחוז ירושלים מבין היטב את החשיבות של רציפות העבודות, ובהתאם לכך, הנחה על נוכחות מוגברת של כוח משטרתי, בשיתוף לוחמי משמר הגבול, הפועל במקום באופן רציף. בתוך כך, מחוז ירושלים נמצא בעיצומה של הקמת יחידה משטרתית חדשה וייעודית, אשר תיתן מענה קבוע ומקצועי לאבטחת עבודות הרכבת הקלה".
מעיריית ירושלים נמסר: "עיריית ירושלים נאבקת בתופעה שנפגעיה הם לפני הכל תושבי השכונות עצמם. כלל הגורמים המעורבים בפרויקט פועלים לזרז את קצב העבודות ולקצר את לוחות הזמנים של הפרוייקט, וזאת לצד עיבוי האבטחה והגשת תביעות אישיות נגד מתפרעים שגרמו לנזק לאתרי העבודה ולעיכוב בזמנים".
ממשרד התחבורה נמסר: "משרד התחבורה רואה בחומרה רבה את אירועי הוונדליזם וההפרות שאירעו בתוואי עבודות הרכבת הקלה בירושלים. בשלב זה מתבצעת בחינה מקצועית של כלל ההשלכות, לרבות היקפי הנזק והעיכובים, בשיתוף כלל הגורמים המבצעים. כדי להבטיח את רציפות העבודות, משרד התחבורה הקצה בשנים האחרונות כ־170 מיליון שקל לתגבור מערך האבטחה והאצת העבודות".
