תקציבי הענק החדשים המיועדים ל-2025 לשיקום יישובי הצפון והדרום מוקפאים, ולא ניתן יהיה לעשות בהם שימוש עד לאישור הסופי של תקציב המדינה – כך אמר ל-ynet גורם בכיר במשרד האוצר.
אי אישור תקציב המדינה ל-2025 מסב כבר עתה נזקים משמעותיים למשק ולכלכלת המדינה, והחשש באוצר כעת הוא שבמשך רבעון שלם תתנהל מדינת ישראל בתקציב המשכי, כך שהתקציב לכל אחד מהחודשים ינואר, פברואר ומרץ יהיה 1 חלקי 12 מתקציב המדינה המקורי של שנת 2024. ואולם, כפי שנודע ל-ynet, החשב הכללי באוצר החליט על תקצוב נמוך יותר, מחשש שיהיה צורך לתקצב חודשים נוספים באמצעות תקציב המשכי וכדי ליצור רזרבה שמטרתה למנוע שיבושים בתקציבי השירותים החיוניים לאזרחים.
במשרד האוצר הבהירו כי הפער בין התקציב המקורי של 2024 לתקציב 2025 עומד על סכום עצום של 100 מיליארד שקל, כך שלמעשה קיים חוסר משמעותי בתקציבים שבהם ניתן יהיה לעשות שימוש ברבעון הראשון של השנה, והתוצאה תהיה פגיעה בשירותים שמקבלים האזרחים ממשרדי הממשלה השונים ובשלל תוכניות חדשות שכלולות בתקציב המדינה ל-2025.
גורמים במערכת הפוליטית מעריכים שלא ניתן יהיה לאשר סופית את תקציב המדינה בקריאה שלישית לפני סוף מרץ, בשל לחץ המפלגות החרדיות בעניין חקיקת חוק הגיוס בנוסחו המוצע שאינו מקובל עליהן. גורם כלכלי ממשלתי בכיר הביע בפני ynet חשש אמיתי מהאפשרות שכלל לא יאושר תקציב המדינה עד למועד האחרון הקבוע בחוק, 31 במרץ. על פי חוק התקציב, במקרה כזה יוכרזו בחירות תוך 100 יום, והמדינה תתנהל בתקציב המשכי במשך שבעה חודשים לפחות.
"אם זה מה שיקרה, מדובר בקטסטרופה", אומר הבכיר. "אי ניהול מדינה בתקציב המלא הנדרש בעת מלחמה ועם גירעון עצום ומשימות ביטחוניות מיוחדות שלא ניתן יהיה לבצען, יהוו נזק עצום למשק ולביטחון המדינה".
הנזקים משימוש בתקציב המשכי כבר מורגשים במשרדי הממשלה, אולם לדברי גורמים במשרדי הממשלה הכלכליים (האוצר, הכלכלה, העבודה, הרווחה, החקלאות, הבריאות והתחבורה), הנזקים יחריפו בחודשיים הבאים, שכן לא ניתן יהיה לבצע שום פעילות חדשה שתוכננה לשנה הנוכחית.
כך למשל, לא ניתן יהיה להשקיע כספים חדשים בכבישים וברכבות, כולל בדרכים רגישות, מסוכנות וחיוניות; לא יתאפשר לרכוש ציוד חדש לבתי ספר; ותוכניות בתחום הבריאות, לרבות בנייה והרחבה של בתי חולים ממשלתיים, יוקפאו. כמו כן, לא ניתן יהיה להגדיל את הטיפול הנפשי ולהרחיב את הטיפול בתחום הרווחה באזרחים שנכנסו לאחרונה למעגל העוני לנוכח המצב הכלכלי, לא ייפתחו קורסים חדשים במסגרת שירות התעסוקה ולא ניתן יהיה להקציב כספים חדשים למוסדות סיעודיים ולנוער במצוקה, אף שמספר הנזקקים להם ממשיך לעלות.
אם לא די בכך, יוקפא תקציב ההסברה הנוסף למשרד החוץ בסך חצי מיליארד, בימים של חתימת הסכמים עם חמאס ועם לבנון ומתקפות בעולם על מדיניות ישראל, ובמשרד החוץ מזהים כבר עתה נזק ממשי להסברה הישראלית בעולם. עוד נזק שכבר נגרם מהשימוש בתקציב ההמשכי, שפירושו כ-10 מיליארד שקל בחודש פחות מהנדרש, הוא הפחתה בהוצאות הממשלה ובצריכה הציבורית, מצב שיפגע בשיעור הצמיחה ובתעסוקה.
יצוין שנתונים אלה מצויים גם במעקב של חברות דירוג האשראי הבינלאומיות, ואי אישור סופי של התקציב יהווה חסם משמעותי לביטול התחזית השלילית בדירוג האשראי של ישראל של שלוש החברות (מודי'ס, פיץ' ו-S&P).
גורם בכיר באוצר הסביר כי כמה תחומים לא ייפגעו גם בעת ניהול המשק בתקציב המשכי, ובראשם תשלום שכר מלא לעובדי המדינה והמגזר הציבורי. לעומת זאת, צפויה פגיעה קשה בתקציב הביטחון, שלא יגדל מ-70 מיליארד שקל ל-117 מיליארד שקל.
"מוטב שהח"כים יזדרזו לאשר את תקציב המדינה"
"מדובר בפגיעה חמורה של ממש בביטחון המדינה, הן בתחום ההתחמשות, הן בתחום תוכניות להגדלת הכוח הצבאי וגיוס חיילים והן בצורך בהגנה גדולה ורחבה יותר בגבולות הארץ, כולל במזרחה ומול יו"ש", מדגיש הגורם הבכיר. "זהו נזק שאסור בשום פנים שיימשך שלושה חודשים - ובטח לא שבעה חודשים - ומוטב שחברי הכנסת יזדרזו לאשר את תקציב המדינה המלא ל-2025".
יצוין שלפי שעה מתנהלים דיוני התקציב וחוק ההסדרים בחמש ועדות בכנסת בעצלתיים, אף שנותרו רק כחודשיים לאישור הסופי של תקציב המדינה, ועדיין לא אושרו פרקים חשובים ומרכזיים בחוק ההסדרים. גם נתוני התקציב הסופי טרם הוצגו לוועדת הכספים, ולכן לא אושרו עדיין.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, נזף בעניין זה לפני ימים אחדים באנשי משרד האוצר, שהציגו לוועדה שבראשותו נתונים חלקיים ולא עדכניים, שלפיהם הגירעון בתקציב עומד עדיין על 4.4%, אף שנציגי משרד האוצר כבר הצהירו בפני הוועדה כי הכוונה היא להגדילו ל-4.9%. "מעולם לא ראיתי מצב כזה שמציגים לנו נתונים חלקיים", התריס גפני, שמשמש יו"ר הוועדה כבר כעשור וחצי, עם הפסקה קצרה.
ההגדלה בגירעון בתקציב ל-2025 צפויה בעיקר לנוכח האישור הצפוי בממשלה של המלצות ועדת נגל להגדלת תקציב הביטחון מיידית בעוד 6 מיליארד שקל, וכן בשל התקציבים הנוספים שיידרשו לשיקום הצפון ולתשלומים למפונים ולפיצוי עסקים לחודשים הבאים.
