בתוך מציאות מורכבת של לחימה פעילה רב זירתית ואי-ודאות כלכלית המאיימת על יציבות המשק, ניצב דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, כדמות המגשרת בין צורכי השטח הבוערים של בעלי העסקים והעצמאיים בישראל לבין קבלת ההחלטות בצמרת השלטונית-כלכלית. עבור אל"מ (במיל.) אמיתי, המשרת בימים אלה כסמח"ט חטיבה 769 הנלחמת בגזרה הצפונית, המאבק על האדמה והמאבק על הכלכלה הם שני צדדים של אותו מטבע ציוני.
כבן דור רביעי למשפחת חקלאים הנמנים עם מייסדי המושבה מטולה, הסופגת בימים אלו את אש החיזבאללה, הוא שואב את תעצומות הנפש שלו משורשי ההתיישבות במטולה צמודת הגדר וממורשת קרב תל-חי שהתחולל באזור לפני למעלה ממאה שנים. "אנחנו ממשיכים להיות חזקים ונחושים ולא מוותרים על המורשת, לא מוותרים על החלום הציוני ולא מוותרים על עם ישראל", הוא מצהיר בפתח הריאיון עימו.
ואמיתי יודע על בשרו מהי נחישות מנהיגותית. מאז נבחר פה אחד בסוף שנת 2019 להוביל את נשיאות המגזר העסקי, והיה לחקלאי הראשון בתולדות הגוף הזה המכהן בתפקיד הנשיא, הוא לא זכה לרגע אחד של שקט. מיד עם כניסתו לתפקיד נדרש להתמודד עם משבר הקורונה העולמי, ומשם המשיך להוביל את המגזר דרך טלטלות פוליטיות ומלחמות בלתי פוסקות. "מה שסייע לי בכל השנים האלה, החל ממשבר הקורונה, דרך שבעה באוקטובר ובעיצומו של מבצע שאגת הארי, הוא היכולת שלי לתרגם את מצוקות וצרכי השטח בפני מקבלי ההחלטות", הוא מסביר את דרך עבודתו. "הדבר נובע מהחיבור האמיתי שלי לשטח כיו"ר פעיל של חברת עמיר שיווק והשקעות הבורסאית, כיו"ר התאחדות האיכרים בישראל ויו"ר אגודת מים בגליל, לצד הבנתי המעמיקה את עולם העסקים. בנוסף, ניסיוני הצבאי לימד אותי שהסמל הזוטר הוא זה שנמצא בקו החזית והוא מבין את מפת הלחימה בצורה הברורה ביותר. לכן, מה שמאפיין אותי הוא החיבור לשטח ולאחר מכן העברת המסרים האלה לממשלה ולגורמי השלטון. אפשר לומר שכיו"ר נשיאות המגזר העסקי אני פועל כחוליה מקשרת בין שתי המערכות הללו".
שיטת ה-80%
נשיאות המגזר העסקי, גוף שהוקם בשנות ה-60 במטרה לאחד את קולם של המעסיקים והעצמאיים בישראל, מהווה כיום את הצלע השלישית והחיונית ב"משולש" הכוחות המניע את המשק, לצד הממשלה וההסתדרות. היא מאגדת תחתיה כ-15 ארגונים יציגים החל מתעשייה, חקלאות, בנקים וחברות ביטוח, ועד לארגוני עצמאיים, לשכות של רואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס המייצגים עסקים קטנים ומקצועות חופשיים. האיחוד נועד למנוע מצב שבו כל מגזר פונה לממשלה בנפרד, ובמקום זאת ליצור גוף אחד המוכר על ידי השלטון כנציג המוסמך של המגזר העסקי כולו. הנשיאות משמשת כגוף מבקר לממשלה ומבצעת "מקצה שיפורים" לחקיקה ולמתווי פיצויים דרך ועדות הכנסת. כמו כן, היא מגיבה מדי שבוע ליוזמות חקיקה שונות כדי להגן על האינטרסים של המגזר העסקי.
"חשיבותה הציבורית של הנשיאות נובעת מהצורך לייצר קול אחיד וחזק מול מקבלי ההחלטות כדי למנוע טעויות שעלולות לפגוע בצמיחה", מבהיר אמיתי. "באופן אישי, אני מאמין בגישה של מנהיגות שקולה המבוססת על הידברות ולא על כותרות רועשות בתקשורת. אני מחפש להגיע אל מקבלי ההחלטות בגובה העיניים, בצורה ישירה, בלי להעלות את מד החשדנות או להגיע למצב שבו הדלתות נסגרות", הוא מסביר.
שיטת העבודה של אמיתי, שאותה הוא מכנה "שיטת ה-80%", גורסת כי עדיף להגיע להסכמות מקצועיות ומסודרות בחדרים סגורים ולהשיג את מרבית הדרישות באופן מיידי, מאשר להתבצר בעמדות קיצוניות ולא להשיג דבר, תוך שהוא רותם בהמשך את ועדות הכנסת להשגת שאר הדרישות. "תמיד ידעתי להגיע להסכמות שקטות, ואם לא הייתי מגיע להסכמות מלאות עם השרים הרלוונטיים הייתי עושה מקצה שיפורים דרך ועדות הכנסת. האמנתי ואני עדיין מאמין שהכנסת היא הגוף שצריך לבקר את הממשלה", הוא מפרט את גישתו המקצועית.
כיצד משפיעה בעיניך המלחמה הנוכחית על המגזר העסקי?
"המלחמה הנוכחית הציבה בפני המגזר העסקי אתגרים חסרי תקדים: המחסור החמור בכוח אדם עקב גיוס מילואים ממושך של מאות ימים ברציפות מהווה את הנקודה הכואבת ביותר עבור עסקים קטנים כגדולים. במקביל, מתמודד המשק עם ירידה בתחזיות הצמיחה והיעדר השקעה מספקת בפריון העבודה. הממשלה מתקשה לייצר ודאות למגזר העסקי, דבר שהוא קריטי במיוחד עבור חברות בינוניות וגדולות שבונות תוכניות עבודה לחמש שנים קדימה. בהתאם לכך, אני פועל ללא לאות להכנסת כלים כלכליים כמו ‘פחת מואץ’ שיאפשרו לעסקים להשקיע בטכנולוגיה ולקזז הוצאות כדי לעודד צמיחה גם בעתות משבר. לצד המאבק הפנימי, זיהיתי את הסכנה הגוברת של החרמות הבינלאומיים על ישראל, ובין היתר הובלתי משלחת עסקית לצרפת כדי להדק את קשרי המסחר מול אנשי עסקים אירופיים, מתוך הבנה כי הכלכלה הישראלית אינה יכולה להרשות לעצמה להפוך ל’אי בודד’ ומנותק מהשווקים הגלובליים".
מה דעתך על מהפכת ה-AI, האם מדובר על ברכה או קללה עבור המגזר העסקי?
"אני רואה בבינה המלאכותית הזדמנות עצומה, אך גם איום על בעלי עסקים שלא ישכילו להסתגל אליה במהירות, ולכן אני מקדם פיילוט נרחב בשיתוף משרד ראש הממשלה להכנסת כלי AI לעסקים קטנים ובינוניים, במקביל ליוזמות להכשרת אלפי צעירים ("ג’וניורים") שישתלבו בשוק העבודה החדש ויספקו שירותים טכנולוגיים לחברות האלו".
אחד המהלכים הבינלאומיים אותם מזהה אמיתי כמהלך גיאופוליטי ואסטרטגי בו המדינה חייבת לקחת חלק הוא פרויקט ה-IMEC (India-Middle East-Europe Corridor), מיזם אסטרטגי בינלאומי שהוכרז במסגרת ועידת ה-G20, ומטרתו ליצור מסדרון לוגיסטי וכלכלי שיחבר בין הודו לאירופה דרך המזרח התיכון. הפרויקט פועל כנתיב סחר רב-לאומי המתחיל בהודו, עובר דרך מדינות המפרץ, ומשם ממשיך בנתיב יבשתי דרך ערב הסעודית וירדן אל ישראל. מישראל הסחורות אמורות להמשיך בנתיב ימי אל אירופה."לצד הבינלאומית וחשיבותה, אני מאמין שעוצמתה של הכלכלה הישראלית טמונה, בין היתר, ביכולת שלנו לחזק את הכחול לבן ולא כסיסמה, אלא כדרך. מבחינתי, מדובר בבחירה שמבטאת אמון ביכולות המקומיות, באנשים, בתעשייה ובחדשנות שצומחת כאן. דווקא מתוך מקום של חוזק וביטחון, נכון להעמיק את ההשקעה במה שנוצר בישראל ולבסס עצמאות כלכלית אמיתית. בעתות חירום הבנו עד כמה האחריות מונחת על הכתפיים שלנו וכמה חיוני שנוכל לסמוך על עצמנו".
לשקם את הצפון
בסיום השיחה עימו, מעלה אמיתי את אחת הנקודות הכואבות ביותר בעיניו בתקופה האחרונה: סוגיית שיקום הצפון והפריפריה, שבה הוא חש תסכול עמוק מהפער שבין תקצוב לבין ניהול בפועל בשטח. לטענתו, הממשלה יודעת לתקצב - אך לא לנהל. "נשיאות המגזר העסקי מעורבת בשנים האחרונות בניסיון לשפר את תוכניות השיקום של הצפון (כמו תוכנית "תנופה"), תוך עמידה על כך שהתקציבים יופנו לדברים המייצרים צמיחה אמיתית ולא רק לסבסודים זמניים", הוא מספר. "בסופו של יום, הצפון מהווה את חומת המגן על מרכז הארץ ואנו צריכים להשוות בין מודל השיקום המדשדש של הצפון למודל השיקום היעיל של מנהלת תקומה בדרום. בכך צריכות לקחת חלק גם הנהגות הרשויות המקומיות בצפון".
התמודדת עם קשיים רבים מאז ראשית כהונתך. נשארת אופטימי?
"תמיד הייתי אופטימיסט מושבע שמאמין בכוחו של המגזר העסקי להוביל את ישראל קדימה, כל עוד נדע להילחם על המדינה בקור רוח ובנחישות. זאת בדיוק כפי שלמדתי מבית אבא במטולה וממורשתו של יוסף טרומפלדור גיבור קרב תל חי שהתחולל לפני למעלה מ-100 שנה. כאז, גם היום, עלינו להמשיך ולהילחם על זכותנו הטבעית לשגשג ביטחונית וכלכלית בארץ הזו".
