הישגי רוב שנות העשור האחרון, מלבד 2020-2021 עם פרוץ הקורונה, שבהן ירד יחס החוב-תוצר של המדינה עד מתחת ל-60% נמחקו בשל שנת המלחמה ב-2024. כך עולה מאומדן ראשוני שפרסם היום (ג') החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, לפיו שיעור החוב הציבורי ביחס לתוצר לשנת 2024 עלה ב-7.7% והסתכם ב-69% לעומת 61.3% ב-2023. שיעור החוב הממשלתי מהתוצר עלה ב-7.7% והסתכם ב-67.6% לעומת 59.9% ב-2023.
המלחמה שפרצה באוקטובר 2023 אילצה את הממשלה ליטול הלוואות עצומות בארץ ובחו"ל למימונה ולכן גדל החוב של ישראל בשיעור עצום, כאשר גם הריבית על ההלוואות
1 צפייה בגלריה
מליאת הכנסת
מליאת הכנסת
שר האוצר סמוטריץ' וראש הממשלה נתניהו
(צילום: שלו שלום)
עלתה בשל הורדת דירוג האשראי של ישראל בשתיים עד שלוש דרגות בחברות הדירוג הבינלאומיות במהלך שנת 2024.
יחס החוב לתוצר מהווה אינדיקטור מרכזי לאיתנותה הפיננסית של כל מדינה ובוודאי של מדינת ישראל, שנתונה במצבים ביטחוניים רגישים ובמלחמות מיום היווסדה. הנתון הוא בעל חשיבות עליונה בקביעת דירוג האשראי שלה.
החשב הכללי הדגיש כי האומדן הסופי ליחס החוב לתוצר יפורסם בהמשך השנה. בשנתיים האחרונות לנוכח המלחמה, יחס החוב לתוצר עלה בשיעור מצטבר של 9%, כאשר עלייה של 7.7% היא רק בגין שנת 2024.
החוב הממשלתי לשנת 2024 הסתכם בכ-1.329.3 טריליון שקל ביחס לכ-1.127.4 טריליון שקל בשנת 2023. הגידול בחוב הממשלתי נבע מגיוס של כ-172 מיליארד שקל, והשפעות שוק על מלאי החוב - אינפלציה, ריבית ושער חליפין - אשר הסתכמו לכ-30 מיליארד שקל בשנה האחרונה.
הגירעון התקציבי בשנת 2024 עמד על 6.9% מהתוצר, המהווים כ-136.2 מיליארד שקל. סך הוצאות הממשלה בשנה זו עמדו על כ-621 מיליארד שקל, מתוכם נאמדו כ-100 מיליארד שקל הוצאות לתמיכה במאמצי המלחמה, הן בפן הביטחוני והן בפן האזרחי.
בשנת 2024 סך גיוס החוב ברוטו עמד על כ-278 מיליארד שקל, והוא בוצע באמצעות שלושת אפיקי גיוס החוב: החוב המקומי הסחיר (79% מהגיוס), החוב המקומי הלא סחיר (2% מהגיוס) והחוב החיצוני (19% מהגיוס). מתחילת המלחמה גייס החשב הכללי חוב שהסתכם לכ-360 מיליארד שקל, מתוכם כ-272 מיליארד שקל באפיק המקומי הסחיר, כ-5 מיליארד שקל באפיק המקומי הלא סחיר וכ-83 מיליארד שקל באפיק החיצוני.
גיוס חוב שנתי בהיקף של כ-278 מיליארד שקל מעיד על הנגישות הגבוהה לשוק ההון המקומי והחיצוני גם בעת מלחמה, אשר הציגו ביקוש גבוה לאגרות החוב הממשלתיות לאורך השנה. לשם השוואה, בשנת 2020, עם פרוץ משבר הקורונה, החשב הכללי גייס חוב ממשלתי בסך כ-265 מיליארד שקל, יחס החוב לתוצר עלה בשיעור של 11.6%, ובמקביל בנק ישראל רכש בשוק המשני אגרות חוב ממשלתיות בהיקף של כ-46 מיליארד שקל, מתוך התוכנית של 85 מיליארד שקל.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' אמר כי "נכנסנו למלחמה עם יחס חוב לתוצר שעמד על רמה נמוכה של כ-60%. מה שהעניק לנו גמישות פיסקלית להתמודדות עם מימון צרכי המלחמה ואיפשר לנו לתת מענה לכל צרכי המלחמה בחזית ובעורף ולעטוף במדיניות אזרחית מרחיבה את אוכלוסיית המפונים, משרתי המילואים והעסקים בכל רחבי הארץ. בשנת 2024, המלחמה התעצמה ומדינת ישראל התמודדה עם מלחמה רב זירתית שטרם הסתיימה. יחס החוב הציבורי לתוצר עלה לרמה של 69%, אך יחד עם תקציב מאוזן ויעיל עם מנועי צמיחה ותוך אמונה בכלכלת ישראל החזקה, נוכל בעזרת השם לייצב בטווח הזמן הקצר את יחס חוב תוצר ואף להתחיל לכנוס אותו למגמת ירידה".
החשב הכללי, יהלי רוטנברג, ציין כי "יחס החוב לתוצר בשנת 2024 מבטא את המענה הממשלתי המשמעותי לצרכי המלחמה, בפן הבטחוני ובפן האזרחי. עם זאת ולמרות העלייה בתקציב הביטחון בשנים הבאות, עלינו לחזור לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר בהקדם.
"יכולת גיוס החוב בהיקפים משמעותיים היא כתוצאה משוק הון ישראלי משוכלל ועמוק, כלכלה חזקה ומערכת פיננסית יציבה, זאת לצד תמיכה איתנה מהשווקים הבינלאומיים. ניהול החוב הממשלתי מבוצע במקצועיות גבוהה, תוך שמירה על יכולת הממשלה להחזיר את התחייבויותיה באופן יציב ובתנאים המיטביים האפשריים".