בשיתוף הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל
היו ימים בשנות השישים שעבודה עברית הייתה לא רק סלוגן קליט, אלא משימה לאומית ראשונה במעלה. "עבודה ב'סולל בונה' הייתה גאווה בעבור הישראלים בתקופה ההיא", מזכיר ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. ואז הגיעה מלחמת ששת הימים ב-1967, ושינתה לא רק את מפת הארץ, אלא גם את ענף הבנייה בישראל - עובדים פלשתינאים החלו לזרום, ותדמית הפועל העברי החלוץ איבדה אט-אט מהילתה.
"היום אף ישראלי לא רוצה לעבוד בעבודות 'הרטובות' - טפסנות, ברזלנות, טיח, ריצוף וכדומה", אומר סרוגו "אפילו ערביי ישראל כבר לא עובדים במקצועות האלו. הם הולכים ללמוד רוקחות או משפטים. מטבע הדברים, העובדים המקומיים לא הולכים לעבוד בעבודות שוחקות. גם בענף החקלאות והסיעוד המצב דומה".
אין מנוס, טוען סרוגו, אלא להעסיק עובדים זרים ופלשתינאים בעבודות "הרטובות" - העבודות שהישראלים לא רוצים בהן, גם לא במשכורות גבוהות. נכון להיום המכסה לעובדים זרים עומדת על כ-65 אלף עובדים פלשתינאים ו-16 אלף עובדים זרים, בעיקר סיניים. באחרונה, בצל המחסור החריף בעובדים בבניין, יזם שר השיכון יעקב ליצמן העלאה של המכסות ל-80 אלף לעובדים פלשתינאים וכ-22 אלף לעובדים זרים.
7 צפייה בגלריה
נעצרו מנופאים החשודים בזיוף רישיונות
נעצרו מנופאים החשודים בזיוף רישיונות
נעצרו מנופאים החשודים בזיוף רישיונות
(צילום: דוברות המשטרה)
עוד בנושא:
אולם השבוע, יוזמה זו נתקלה בהתנגדות מצד גורמים במשרד האוצר ובבנק ישראל, שטוענים, בין היתר כי זו השעה לרתום את מובטלי הקורונה תושבי הארץ לענף הבנייה. עמדותיהם של האוצר ובנק ישראל מיושנות ומקובעות, חורץ סרוגו, והן אינן נסמכות על עובדות ונתונים מהימנים. "הם מושפעים מתיאוריות כלכליות הזויות, ומתעקשים שזו הדרך הנכונה. לאורך השנים דיברו כל כך הרבה על הכשרות של ישראלים לבניין, אבל הם פשוט לא מוכנים לבוא ללמוד".
ענף הנדל"ן נמצא על סף קטסטרופה לאומית, הוא מזהיר, ואם לא תגדל המכסה של עובדי הבניין באופן מיידי, התעשייה, שנחשבת למנוע הצמיחה המרכזי בישראל, תדרדר לתהום עמוקה, וייקח לה שנים להתאושש ממנו. סרוגו מספק נתונים מדאיגים: ב-2020 התחלות הבנייה בישראל עמדו על 35 אלף יחידות דיור, זאת בניגוד ל-50 אלף בתקופה המקבילה אשתקד. הוא מדגיש כי המספר הרצוי לשיכון כל בתי האב בישראל הוא כ-60 אלף יחידות דיור בשנה.

7 צפייה בגלריה
(המקור : למ"ס, רשות ההגירה והאוכלוסין.)
7 צפייה בגלריה
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו
(צילום: כפיר סיון)
בעקבות המחסור בעובדי בניין: עלייה במחירי הדיור
יהודה כתב, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ויו״ר ארגון הקבלנים במחוז תל אביב והמרכז, חי את השטח יום-יום והוא מודה שלא קל בימים אלו להישאר אופטימי. "אי אפשר להגיד על ליצמן או על איציק שמולי, שהם בעד עובדים זרים. גם הם מבינים שהעובדים האלו נחוצים לנו. לא מהיום ולא מאתמול, כבר חודשים הם חסרים לנו. מי ישלם על המחסור הזה? בסופו של דבר זה יתגלגל ללקוח הקצה, לאיש שברחוב".
אולי משבר הקורונה הוא באמת הזדמנות להכשיר עובדים ישראלים בענף?
כתב מזכיר שישראל היא לא המדינה היחידה בעולם שמעסיקה זרים בבנייה. "בצרפת המספר עומד על 26% בארצות הברית 22%, אנחנו עומדים על בין 20%-22%. "הלוואי שנצליח לגייס את הישראלים, אנחנו מאוד רוצים להגדיל את כמות הישראלים שעובדים בעבודות רטובות. אנחנו מוכנים להקצות משאבים ולתת משכורות גבוהות יותר. אם האוצר חושב שזה אפשרי - בבקשה, אבל איפה הם? תביאו לנו את הישראלים שרוצים לעבוד בבנייה. אנחנו מקבלים בברכה כל עובד ישראלי ללא הבדל דת, גזע ומין. גם נשים רצויות, יש מקצועות פנטסטיים לנשים בענף. אנחנו עושים עכשיו הכשרה למנופאיות, למשל".
7 צפייה בגלריה
אדריכלות
אדריכלות
ישראל היא לא המדינה היחידה בעולם שמעסיקה זרים בבנייה.
(צילום: Jose HERNANDEZ Camera 51/shutterstock)
כתב מבקש גם להפריך את המיתוס לפיו לקבלנים יש אינטרס להעסיק עובדים זרים. "שכר של עובד סיני הוא מטורף. סינים יוצאים עם 25 אלף שקלים נטו ביד. על כל עובד סיני צריך גם לשלם היטל העסקה, ערבות ואגרות בקשה. עובד סיני עולה 49 אלף שקל יותר מישראלי".
גם העסקת עובדים פלשתינאים היא לא אידיאלית, מוסיף כתב. "הפלשתינאים מרוויחים פחות אבל התפוקה שלהם נמוכה. הם מגיעים בבוקר עייפים לעבודה אחרי שעברו את המחסומים ונסעו 3 שעות ויותר באוטובוס. הם גם יוצאים יותר מוקדם הביתה בסביבות 14, ולא עובדים בימי שישי ובחגים. בקיצור, אין לנו שום אינטרס שעובד זר יגיע לארץ".
7 צפייה בגלריה
יהודה כתב, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ
יהודה כתב, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ
יהודה כתב, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ
(צילום: התאחדות הקבלנים בוני הארץ)
לטענת כתב, העלאת מכסות העבודה לעובדי בניין פלשתינאים וזרים לא רק תגדיל את התחלות הבנייה, אלא גם תספק עבודה לישראלים, שעובדים בעבודות ה"יבשות" יותר כגון חשמלאות, אינסטלציה, נגרות ועוד. "הנתון לא משתנה כבר שנים: על כל עובד זר או פלשתינאי יש שניים עד שלושה עובדים ישראלים", פוסק כתב.
"אם מחר יהיו לנו עוד 30 אלף עובדי בניין זרים או פלשתינאים, זה אומר עוד 60 אלף עובדים ישראלים בעבודות היבשות. זה מנוע צמיחה אדיר למשק. חייבים להבין שעצירת הגלגל, פוגעת בשרשרת העבודה. אם לא יהיה עובדי בניין שיעשה את העבודה הרטובה, לא יהיה עבודות לחשמלאי, לנגר או לחברת המטבחים".
7 צפייה בגלריה
ב-2020 התחלות הבנייה בישראל עמדו על 35 אלף יחידות דיור, זאת בניגוד ל-50 אלף בתקופה המקבילה אשתקד.
ב-2020 התחלות הבנייה בישראל עמדו על 35 אלף יחידות דיור, זאת בניגוד ל-50 אלף בתקופה המקבילה אשתקד.
ב-2020 התחלות הבנייה בישראל עמדו על 35 אלף יחידות דיור, זאת בניגוד ל-50 אלף בתקופה המקבילה אשתקד.
אחת הטענות נגד העמדה הזו היא שראוי להשקיע בתיעוש הענף מאשר בכוח אדם.
"אנחנו משקיעים רבות בתיעוש, ואנחנו מאמינים מאוד בטכנולוגיה. יש לנו את הקהילה הטכנולוגית ConTech, שכיום כוללת 180 סטארט אפים בתחום הבנייה. הייתי בביקור בסין ואני יכול להגיד שטכנולוגית הם רחוקים מאיתנו. מה שיש שם אלו עובדים רבים. על נמל התעופה החדש בבייג'ינג עבדו 14 אלף עובדים מסביב לשעון. אנחנו לא מגיעים למספרים האלו. כמובן שעדיף לנו כמה שפחות ידיים עובדות ויותר מיכון טכנולוגי, אנחנו עובדים על זה ומשקיעים בזה הון".
השורה התחתונה, אומר כתב, היא שהמחסור בעובדי בניין, הבסיס שעליו נסמך ענף הנדל"ן, עובר לכל אורך שרשרת הבנייה, והתוצאה הסופית והברורה היא עלייה חדה במחירי הדיור. "וזה רק הולך ומתגבר. נראה שלממשלה אין שום אינטרס להורדת המחירים. המדינה גוזרת 60% במיסוי ממחיר דירה. אנחנו הקטר שמוביל את הכלכלה, אבל מרגישים כאילו אנחנו כמו פרה חולבת. אנחנו מוכנים לעשות הכל כדי שיבואו עוד עובדים, אבל אי אפשר לטמון את הראש בחול. צריך להבין שעבודות בניין 'רטובות' הן פיזיות וקשות, והישראלים לא רוצים לעשות אותן".
7 צפייה בגלריה
אם מחר יהיו לנו עוד 30 אלף פועלי בניין זרים או פלשתינאים, זה אומר עוד 60 אלף עובדים ישראלים בעבודות היבשות.
אם מחר יהיו לנו עוד 30 אלף פועלי בניין זרים או פלשתינאים, זה אומר עוד 60 אלף עובדים ישראלים בעבודות היבשות.
אם מחר יהיו לנו עוד 30 אלף פועלי בניין זרים או פלשתינאים, זה אומר עוד 60 אלף עובדים ישראלים בעבודות היבשות.
(צילום: Shutterstock)

אות המצוינות בבנייה: צעד חשוב בקידום הבנייה בישראל

הענקת פרסים בענף התשתיות והבנייה היא חשובה מאין כמוה. היא עדות והכרה לכך שיש לשאוף למצוינות ולשיפור בנדל"ן ובחיי התושבים. בשנים האחרונות נערכת תחרות אות המצוינות בבנייה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, שהפכה כבר למסורת בענף והשנה מציינים את התחרות התשיעית על שמו של מי שכיהן כנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ והיה משך שנים רבות ממובילי ענף הבנייה בישראל, אורי דורי המנוח. בתחרות משתתפים פרויקטים מכל קשת הבנייה והתשתיות בישראל.
על אף הקשיים שיצרה הקורונה במשק ובענף הבנייה והתשתיות, השנה כמות הנרשמים לתחרות הכפילה את עצמה ביותר מפי 4. בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ מציינים שהתחרות אשר תיערך במרץ 2021, תכלול עשר קטגוריות של מצוינות בפרויקטים בישראל, בהם התחדשות עירונית, מבנה לשימור, תכנון פונקציונלי, מבנה ירוק וחדשני, עיצוב ואיכות הבנייה, מורכבות הנדסית, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ועוד.
בשיתוף הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל
פרסום ראשוני: 16:17 , 08.12.20