ממשלת נורבגיה הודיעה היום (שלישי) כי הורתה על בחינה מקיפה של תיק ההשקעות של קרן העושר הריבונית שלה, במטרה להבטיח כי חברות ישראליות התורמות לפי ההגדרה שלה ל"כיבוש בגדה המערבית או למלחמה בעזה" יוצאו מרשימת ההשקעות.
הבחינה מגיעה בעקבות דיווח בעיתון "אפטנפוסטן" הנורבגי, שחשף כי הקרן שהשווי שלה 1.9 טריליון דולר בנתה אחזקה בשנים 2024-2023 בחברת בית שמש הישראלית, שמייצרת מנועי סילון המספקת שירותים לכוחות המזוינים של ישראל, כולל תחזוקה של מטוסי קרב.
ראש ממשלת נורבגיה, יונאס גאר סטורה, אמר לתאגיד השידור הציבורי NRK כי ההשקעה בחברה מדאיגה אותו. "עלינו לקבל הבהרות בנושא זה כי הקריאה על כך גורמת לי לאי-נוחות", אמר סטורה.
מנתוני Norges Bank Investment Management (NBIM), הגוף המנהל את הקרן, עולה כי היא רכשה אחזקה של 1.3% בבית שמש בשנת 2023, והגדילה אותה ל-2.09% עד סוף 2024, עם אחזקות מניות בשווי 15.2 מיליון דולר.
שר האוצר הנורבגי, ינס סטולטנברג, אמר כי לאור הכתבה ב"אפטנפוסטן" והמצב הביטחוני בעזה ובגדה המערבית, הבנק המרכזי יערוך כעת סקירה של אחזקות הקרן בחברות ישראליות. מנכ"ל NBIM, ניקולאי טנגן, אמר ל-NRK כי חברת בית שמש לא הופיעה באף רשימה של המלצות הדרה, כגון אלו של האו"ם או של מועצת האתיקה של הקרן עצמה.
הפרלמנט הנורבגי דחה ביוני הצעה לפיה קרן העושר הריבונית תמכור את כל אחזקותיה בחברות עם פעילות בשטחי הגדה המערבית. הקרן, שמחזיקה באחזקות ב-8,700 חברות ברחבי העולם, החזיקה במניות של 65 חברות ישראליות בסוף שנת 2024, בשווי של 1.95 מיליארד דולר, כך עולה מרישומיה. ההחלטה של ממשלת נורבגיה משקפת מגמה גוברת בקרב משקיעים מוסדיים אירופיים לבחון את ההשקעות שלהם בישראל על רקע המלחמה המתמשכת בעזה וההתנחלויות בגדה המערבית.
מכרה כבר את חלקה בפז ובבזק
לפי דיווח ברויטרס, בחודש מאי מכרה הקרן את האחזקות שלה בחברת פז הישראלית, בטענה שבבעלותה תשתיות לאספקת דלק להתנחלויות. זו הייתה הפעם השנייה שבה הקרן מוכרת השקעות בחברות ישראליות, לאחר שכבר מכרה בדצמבר את ההחזקות שלה בבזק. הסיבה לכל היא שבאוגוסט מועצת האתיקה של הקרן החמירה את הנהלים בנוגע לעשיית עסקים עם חברות שהוגדרו כמסייעות "לפעילות הישראלית בשטחים הפלסטינים הכבושים".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
