קריסת המרפסת אתמול על מסעדת יאשקה ברחוב דיזנגוף בלב תל אביב העלתה שוב את החשש מפני קריסת מבנים ישנים ורעועים שלא עברו חיזוק במרכזי הערים. דוח מבקר המדינה מהשנים האחרונות קבע כי אלפי בניינים מוגדרים כמסוכנים בישראל ולא מטופלים, מאות אלפי יחידות דיור שככל הנראה אינן עומדות בתקן של רעידת אדמה.
האירוע בסוף השבוע נבע, לפי בדיקת העירייה, מקריסת בטון ישן, וכפי שפורסם אתמול, כבר באפריל האחרון הוצא צו מבנה מסוכן לבניין שברחוב דיזנגוף 105. במסמך נכתב כי יש חשש לסכנה מיידית ונדרשה בדיקת יציבות הבניין והעברת תוצאות בתוך 30 יום. בדקנו עם גורמי המקצוע מה הסיבות לקריסה שבנס לא היו בגינה נפגעים.
בשיחה עם ynet מסביר גלעד פריימן, יו"ר תא צעירים באיגוד המהנדסים וראש צוות מהנדסים בגרושקו מהנדסי מבנים, כי "קריסת המרפסת מדגישה שוב את הצורך בתחזוקה שוטפת ובבדיקות תקופתיות של מבנים ישנים. מרפסות הן אלמנט חשוף לפגעי מזג האוויר, ולרוב סובלות מפגיעות ברזל, סדקים ושחיקה בבטון כתוצאה מחדירת מים. כאשר מדובר בדירות סמוכות לחוף, יש ללחות ולמליחות השפעה רבה על עמידות המבנים לאורך זמן".
לדבריו, "יש תקנים ברורים של בנייה ושל איטום מבנים, שתפקידים להבטיח את עמידות המבנה לאורך עשורים, אך המבנים הוותיקים בתל אביב נבנו בסטנדרטי בנייה נמוכים מאשר אלו הנהוגים בשנים האחרונות. יש סימנים מקדימים רבים שניתן לראות בעין כגון קילוף בטון, ברזל חשוף או נזקי רטיבות. כלומר, הקריסה לא מגיעה ביום אחד, אלא לאחר התעלמות מהסימנים המקדימים, לעתים לאורך תקופה ארוכה".
לדבריו, "במקרים רבים אין הקפדה על בדיקות וביצוע חיזוקים ושיפוצים בזמן, כך שעמידות המבנה מידרדרת. לכן חשוב שבעלי הדירות, במיוחד בבניינים הוותיקים בני כמה עשורים, יבצעו בדיקה הנדסית על ידי מהנדס רישוי אחת לכמה שנים. כך יזהו סימנים מקדימים כמו סדקים, התקלפות בטון או ברזל חשוף ויטפלו בהם באופן מקצועי. האחריות היא גם ברשויות ויש להקפיד על כך, כדי למנוע אסונות נוספים שעלולים בעתיד לגרום לאסון".
נועם גרייף, מנכ"ל עמרם אברהם, המקדמת אלפי יחידות דיור במסגרת מיזמי התחדשות עירונית, מציין כי "במקרים רבים, ההתקשרות בין יזמי התחדשות עירונית לבין בעלי הדירות כוללת התייחסות למצב הנוכחי של המבנים. ישנם בעלי דירות שפונים להתחדשות עירונית באיחור, רק לאחר שהוצא למבנה צו בית מסוכן, וישנם מבנים ישנים, אשר תוך כדי התהליך, רק לאחר חתימה עם יזם, הוצא להם צו שכזה. במקרים אלו, היזם נוטל על עצמו את תיקון הליקויים להסרת הצו".
גרייף מסביר כי "מאחר שמשך הזמן שבין מועד החתימה על הסכם ועד לתחילת הבנייה יכול לקחת מספר שנים, יש חשיבות רבה לטיפול בליקויים כדי לאפשר את המשך המגורים במבנה עד תחילת העבודות בפועל. זה מצב של WIN-WIN - בעלי הדירות זוכים לטיפול מקצועי כדי להסיר את הליקויים, הרשויות זוכות להסרת הליקויים במבנים שעלולים להוות מפגע בטיחותי והיזם מתקדם בפרויקט. במקרים מסוימים, זהו תנאי שמאפשר ליזם לזכות בפרויקט. עם זאת, צריך לזכור שאין בכך כדי להאיץ את התהליך ואת ההתחדשות העירונית בערים רבות. לשם כך יש לשפר את הליכי התכנון והבירוקרטיה שאורכים זמן רב".
