משרד האוצר יוזם תוכנית כלכלית, שאמורה להעניק תמריצים משמעותיים לחברות הייטק ישראליות ולחברות הייטק מחו"ל ואף להעניק תמריצים לאנשי הייטק ישראלים שעזבו את ישראל, כדי שיחזרו אליה בהקדם.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג היום (ראשון) את עיקרי הרפורמה החדשה במדיניות המיסוי, שמטרתה היא הקלה על פעילות והגברת האטרקטיביות בענף ההייטק בישראל.
הרפורמה כוללת שורה של צעדי חקיקה ושינויים בנהלי העבודה של רשות המיסים, בניסיון להסיר חסמים ולהעניק תמריצים לצמיחה של חברות הייטק ישראליות בישראל, לפעילות של חברות הייטק רב לאומיות בישראל, לרכישת חברות הייטק ישראליות, לחזרה מהירה של הייטקיסטים לישראל מרילוקיישן ולהשקעה בחברות לכל אורך מחזור החיים של הענף.
הכוונה היא לסייע לענף החל משלב ההתאגדות וסבבי גיוס ההון הראשוניים, עבור לשלב הצמיחה וסבבי הגיוס המתקדמים וכלה בשלב ההנפקה או המכירה לחברה רב לאומית.
התוכנית כוללת צעדים להסדרת פעילותן של קרנות השקעה ישראליות וזרות בהייטק, חקיקה להגברת השקיפות והוודאות בתחומי מס ההכנסה והמע"מ, הסרה של חסמי השקעה לגופי השקעה וחברות בהשקעה ישירה בחברות הייטק וגם הקלות רגולטוריות בתחום שינוי המבנה, להגברת פעילות של מיזוגים ורכישות במיוחד בענף הייטק הישראלי.
עוד תכלול התוכנית צעדים להגברת הוודאות בתחום המיסוי לחברות רב-לאומיות בדגש על שלבי הרכישה של חברות ישראליות וניהול מרכזי מחקר ופיתוח בישראל ויוזמה מעניינת להגברת הכדאיות בתחום המיסוי לחזרה מהירה לישראל מרילוקיישן. יצוין שאלפי אנשי הייטק ישראלים עזבו את הארץ בשנים האחרונות, דווקא לאחר שהמדינה ומוסדות החינוך השקיעו רבות בלימודים ובקידומם לתפקידי מפתח בענף בארץ. כעת הכוונה היא לנסות ולעודד אותם לחזור בהקדם לישראל.
מטרתה העיקרית של הרפורמה החדשה היא להגביר את הוודאות בתחום המיסוי ולקצר תהליכים בירוקרטיים בצמתים קריטיים, כדי לעודד את המשך צמיחת הענף בישראל. הרפורמה גובשה על ידי צוות שכלל נציגים ממשרדי ממשלה שונים - רשות המיסים, נציגי משרד האוצר ורשות החדשנות - בשיתוף נציגות התעשייה.
הסוגיות המרכזיות שנדונו במסגרת הרפורמה:
• הגברת הוודאות בנוגע למדיניות המיסוי ביחס לדמי ניהול ודמי הצלחה בפעילות של קרנות השקעה, ככלל ובפרט ביחס להשקעותיהם של זרים וישראלים בקרנות
• הסדרת סוגיית המע"מ על דמי ההצלחה והניהול.
• תמריצי מס להשקעה ישירה של גופי השקעה וחברות, שלא באמצעות קרנות.
• הקלות מס נדרשות בשינויי המבנה שיקלו על גדילה של חברות ישראליות, באמצעות מיזוגים ורכישות של חברות ישראליות.
• הגברת הוודאות המיסויית בקרב חברות רב לאומיות ברכישה של חברות ישראליות וניהול מרכזי מו"פ בישראל.
• הגברת הוודאות המיסויית בקרב עובדים שחוזרים לארץ מרילוקיישן וצמצום תמריצים שליליים, כדי לעודד חזרה מהירה לישראל, בדגש על חבות המס בגין תשלומים הוניים (אופציות לעובדים).
הפתרונות שמציעה הרפורמה:
• פעילות קרנות הון סיכון: שיעור מס הכנסה אחיד על דמי הצלחה לקרנות השקעה: ישראליות וזרות; פטור ממע"מ על דמי הצלחה בקרנות בישראל להשקעות זרות וישראליות; פטור ממס רווחי הון לגופי השקעה וחברות זרות על השקעות עצמיות בעולמות ההייטק ללא מגבלת היקף וללא תלות בפעילותן בישראל; נוסחה קבועה לחישוב המע"מ על דמי ניהול בהתאם ליחס בין משקיעים זרים לישראלים בקרנות; סיווג ההשקעה של משקיעים ישראלים בקרנות הון סיכון כהשקעה פאסיבית.
• מיזוג ורכישה של חברות ישראליות: שורה של הקלות בתהליך של רכישת חברות ומיזוג חברות – שכבר אושרו ונכנסו לתוקף.
• רכישת חברה ישראלית על ידי חברה רב לאומית: קביעת כללים מנחים לקביעת שווי של קניין רוחני; קביעת כללים מנחים לתהליך קביעת שיטת התמחור של מרכזי מו"פ, ומיקוד הטיפול על ידי גורמי מטה בכירים; יצירת מסלול לקבלת אישור מקדמי מרשויות המס לקביעת מודל שיטת התמחור אשר יקנה ודאות למרכזי המו"פ לגבי חבות המס הצפויה בישראל; אימוץ כללי PILAR 2 של ה-OECD וקביעת מנגנון תמריצים התואם לכללים הבינלאומיים; אימוץ מודל המס הגלובלי המינימלי האחיד במודל ה-QDMMT.
• חזרה של עובדים מרילוקיישן: קביעת כללים מנחים לאופן חלוקת הכנסה מתגמול הוני בין ישראל לחו"ל; מתן פטור ממס על הכנסה שהופקה וצמחה מחוץ לישראל; קביעת מנגנון זיכוי בגין מיסי חוץ ששולמו על הכנסה שחייבת במס גם בישראל; יצירת מסלול ירוק למעבר ממיסוי של תגמול הוני לפי סעיף 3ט למיסוי לפי סעיף 102 לפקודה.
יצוין שרבים מסעיפי הרפורמה טעונים חקיקה ובמקביל מקודמת חקיקה להגברת הוודאות בקביעת תושבות לצורכי מס, בהתבסס על מספר ימי שהייה בארץ בלבד.
הכרה במעמדו של ענף ההייטק כקטר של המשק הישראלי
שר האוצר, סמוטריץ', אמר: "כבר היום ישראל היא אחת המדינות האטרקטיביות ביותר בעולם להשקעה בהייטק בשל שיעור המיסוי ואיכות כוח האדם. מהיום היא תהיה גם מדינה אטרקטיבית מבחינת פשטות תהליכי המס והוודאות הרגולטורית".
מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ', הוסיף: "רשות המיסים מכירה במעמדו של ענף ההייטק כקטר של המשק הישראלי ומבינה את הצורך של הענף במהלכים שיוצרים סביבת מס יציבה ושקופה שתומכת בהרחבת השקעות קיימות, במשיכת השקעות חדשות ובהתרחבות של חברות ישראליות".
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ישראל ידועה ביכולות החדשנות שלה, אך כדי לשמור על מעמדה כמעצמת הייטק עולמית, עליה להיות לא רק יצירתית ומתקדמת טכנולוגית, אלא גם מדינה שבה קל, ודאי ומשתלם לעשות עסקים. הרפורמה שאנחנו מביאים היום נולדה מתוך היכרות עמוקה עם צורכי הענף ומייצרת שינוי מהותי בסביבה העסקית ע"י הענקת ודאות מיסויית, פישוט תהליכים ומתן תמריצים. זהו שינוי מבני עמוק שממשיך ומבסס את ישראל כיעד אסטרטגי לחברות רב לאומיות, לקרנות השקעה וליזמים".
