השעות האחרונות הביאו עמן שוב מציאות מורכבת, מתוחה ובלתי צפויה. חידוש הלחימה מול איראן וההנחיות החדשות של פיקוד העורף משבשים את שגרת חיינו, ומעלים באופן טבעי שאלות רבות וחששות לא רק לגבי הביטחון האישי והמשפחתי, אלא גם בכל הנוגע לפרנסה ולביטחון התעסוקתי של כל אחת ואחד מאיתנו.
כעובדים וכמפרנסים וגם כמעסיקים, כולנו עשויים למצוא את עצמנו קרועים בין הדאגה לבית לבין המחויבות למקום העבודה. האם מותר לי להיעדר מהעבודה כדי להישאר עם הילדים עקב סגירת בתי הספר? מה קורה לשכר שלי אם מקום העבודה נסגר וכיצד החוק הישראלי מגן עליי מפיטורים בתקופה רגישה זו? ynet גיבש באמצעות עו"ד שירה להט, שותפה מובילה בדיני עבודה במשרד ארנון תדמור לוי, עו"ד דנה כהן, שותפה במשרד דפנה שמואלביץ ושות' המתמחה בדיני עבודה ומייצג מעסיקים ועו"ד טל אסולין שותפה בכירה במחלקת דיני עבודה במשרד ליפא ושות', מדריך לעובדים ולמעסיקים.
מה הנחיות פיקוד העורף לעובדים?
נכון להיום, פיקוד העורף מאפשר לפתוח מקומות עבודה שניתן להגיע בהם למרחב מוגן תקני בזמן ההתגוננות. שימו לב שמדובר על "מרחב מוגן תקני", ולא "המוגן ביותר".
עו"ד שירה להט, שותפה מובילה בדיני עבודה במשרד ארנון תדמור לוי, מסבירה כי "ככלל, אם מקום העבודה יכול לפעול בהתאם להוראות פיקוד העורף, מצופה מהעובדים להגיע לעבודה. אבל, כמו במצבים הקודמים, מעסיקים גם צריכים להתחשב בכך שהתחבורה הציבורית פועלת במתווה מצומצם ובכך שמסגרות החינוך סגורות, ולכן לא כל העובדים יוכלו להגיע לעבודה".
מה קורה אם אין לי בעבודה ממ"ד ואסור לי להגיע לפי הנחיות פיקוד העורף. מי ישלם לי?
הוראות פיקוד העורף אישרו להפעיל רק מקומות עבודה שיש בהם מרחב מוגן תקני, שאפשר להגיע אליו בזמן ההתגוננות שהוגדר. עו"ד להט מסבירה כי "אם אין מרחב מוגן כזה, אסור להפעיל את העסק, ולכן גם לא ניתן לחייב את העובד להגיע לעבודה. ואז, ברירת המחדל היא שמי שלא עובד - לא זכאי לשכר. מניסיון מבצעים ומצבים קודמים, בהמשך צפוי להיקבע מתווה פיצויים לעובדים ולמעסיקים, שיקבע רטרואקטיבית מה ישולם לעובדים ומי יישא בתשלומים האלה. במבצע שאגת הארי למשל אושר מתווה חל"ת שאיפשר לעובדים לתבוע דמי אבטלה מהביטוח הלאומי בגין התקופה בה הוצאו לחל"ת (רטרואקטיבית). במקרים אחרים נחתמו הסכמים קיבוציים (שהוחלו על כל המשק באמצעות צוי הרחבה שפרסם שר העבודה), שחילקו את הנטל של תשלום השכר בגין ימי ההיעדרות בין העובדים המעסיקים והמדינה. למרבה הצער בדרך כלל לוקח זמן עד שהדברים האלה מוסדרים, ולכן נצטרך להמתין בסבלנות".
מי נחשב עובד חיוני ואם אני עובד חיוני ואין מסגרות חינוכיות, מי ישמור על הילד שלי?
עו"ד להט מסבירה כי "עובד חיוני" הוא מי שמועסק באחד מאלה - מפעל שהוכר כמפעל חיוני ויש לו היתר כזה, שירות למפעלים כח אדם בשעת חירום ומקומות עבודה שהוגדרו כחיוניים לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולכלכלת המדינה, על ידי משרדי הממשלה או הרשויות הייעודיות במערך המל"ח (משק לשעת חירום). עובדים כאלה בדרך כלל יקבלו הודעה מהמעסיק שהם נחשבים לעובדים חיוניים ולכן עליהם להתייצב לעבודה, ואם לא יעשו זאת (אלא אם הם נקראו לשירות מילואים), הם עוברים על החוק. החוק קובע שהמעסיק צריך להתחשב בהורים לילדים קטנים בעת קריאת העובדים לעבודה במקום עבודה חיוני כזה, אך הם אינם פטורים מתחולת החוק.
נקראתי אתמול בלילה למילואים. זו כבר פעם שלישית בשנתיים האחרונות והמעסיק שלי הביע מורת רוח. האם הוא יכול לפטר אותי?
לא. החוק מעניק הגנות משמעותיות לעובדים המשרתים במילואים. עו"ד דנה כהן, שותפה במשרד דפנה שמואלביץ ושות' המתמחה בדיני עבודה ומייצג מעסיקים מסבירה כי ראשית, לא ניתן לפטר עובד או עובדת במהלך שירות המילואים, אלא במקרים חריגים שבהם המעסיק מקבל לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון. שנית, כאשר מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, קיימת גם תקופת הגנה לאחר החזרה מהמילואים שבמהלכה לא ניתן לפטר את העובד ללא היתר מיוחד. מעבר לכך, החוק אוסר באופן מוחלט על פיטורי עובד או עובדת בשל שירות המילואים עצמו או בשל הקריאה לשירות מילואים, לרבות בשל תדירות השירות, אורכו או ההשפעה שיש לו על שגרת העבודה של המעסיק.
אני מעסיק ועובד שלי שוב גויס. בלתי אפשרי מבחינתי להמשיך להעסיק אותו. מצבי העסקי בכי רע. מה אני יכול לעשות כדי לסיים ההתקשרות באופן חוקי?
עו"ד דנה כהן מסבירה כי כל עוד העובד נמצא בשירות מילואים פעיל, לא ניתן לפטר אותו, אלא במקרים חריגים ובאמצעות קבלת היתר מיוחד. גם לאחר מכן, אם מדובר בעובד הזכאי לתקופת הגנה בעקבות שירות המילואים, לא ניתן לפטרו במהלך אותה תקופה ללא היתר.
ככל שמצבו העסקי של המעסיק מחייב צמצומים, סגירת פעילות או פיטורים מטעמים כלכליים אמיתיים שאינם קשורים לשירות המילואים של העובד, ניתן לפעול בהתאם לדין ולפנות בבקשה לקבלת היתר. עם זאת, יהיה צורך להוכיח כי ההחלטה אינה קשורה כלל לשירות המילואים וכי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מתן היתר פיטורים בתקופה המוגנת.
בעלי גויס למילואים ולמרות שאני יכולה ללכת לעבודה כי יש שם ממ"ד אני צריכה להישאר בבית כדי לשמור על הילדים. האם יש לי הגנה מפני פיטורים?
כן, בנסיבות מסוימות. עו"ד דנה כהן מסבירה כי כל עוד עומדת בתוקפה הכרזה על "מצב מיוחד בעורף", חל איסור לפטר עובד או עובדת שנעדרו מהעבודה לצורך השגחה על ילד, כאשר מוסד החינוך שבו הוא לומד נסגר בשל המצב הביטחוני, ובלבד שלא קיים במקום העבודה סידור נאות להשגחה על הילד. ההגנה חלה לגבי ילד שטרם מלאו לו 14 שנים, או לגבי ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21, והיא ניתנת להורה אחד בלבד. לעניין זה, עצם העובדה שבמקום העבודה קיים ממ"ד אינה שוללת כשלעצמה את ההגנה.
3 צפייה בגלריה
מקלט בתל אביב. מוגדר כמרחב מוגן תקני וניתן להמשיך לעבוד
(צילום: Israel Hadari/ZUMA Press Wire))
במקום העבודה שלנו יש מקלט ולא ממ"ד. מה הדין?
עו"ד טל אסולין שותפה בכירה במחלקת דיני עבודה במשרד ליפא ושות' מסבירה כי אם במקום העבודה יש מקלט, ברוב המקרים זה עשוי להיחשב מרחב מוגן תקני, גם אם אין ממ"ד. לכן, ככל שאפשר להגיע אליו בתוך זמן ההתגוננות הרלוונטי לאזור, בדרך כלל ניתן יהיה להמשיך לעבוד. עם זאת, כדאי לוודא שהמקלט אכן תקין, נגיש וזמין לשימוש מיידי בעת אזעקה.
עורכת הדין דנה כהןצילום: רמי זרנגרבמקום העבודה שלנו אין אפשרות להתמגן. צריך לצאת למקלט ציבורי מחוץ לבית העסק. מה עלי לעשות?
עו"ד טל אסולין מסבירה כי "אם אין מיגון בתוך העסק וצריך לצאת למקלט ציבורי, השאלה היא אם באמת אפשר להגיע אליו בתוך זמן ההתגוננות. אם כן, ייתכן שהעבודה תוכל להימשך. אם הדרך למקלט ארוכה, חשופה או לא מעשית בזמן אזעקה, יהיה קשה לראות בכך עמידה בהנחיות. אם אין מיגון בתוך העסק, השאלה המרכזית היא לא רק אם קיים מקלט ציבורי, אלא אם אפשר להגיע אליו בפועל בתוך זמן ההתגוננות. ככל שהתשובה חיובית והמקלט זמין ונגיש, ייתכן שאפשר יהיה להפעיל את המקום. אם ההגעה אינה ודאית או מהירה מספיק, יהיה קושי לראות בפעילות כעומדת בהנחיות".
עורכת הדין טל אסוליןצילום: אייל טואגבמקום העבודה שלי יש ממ"ד אך המצב מלחיץ אותי ואני לא מוכנה לנסוע בדרכים ולהסתכן. מה הדין?
אם במקום העבודה יש ממ"ד והעבודה מותרת לפי ההנחיות, עצם תחושת הלחץ מהנסיעה לא בהכרח מקנה זכות אוטומטית להיעדר. ועדיין, במציאות הנוכחית, לא מעט מעסיקים מגלים גמישות. "לכן", מציינת עו"ד אסולין, " אפשר לנסות לבקש חופשה על חשבון היתרה הצבורה לעובד, או להסכים עם המעסיק על עבודה מרחוק, אם זה מתאים לאופי התפקיד".
עו"ד שירה להטצילום: ניקי וסטפהלבמקום עבודתי יש ממ"ד ואני יכולה ללכת לעבודה מבחינת ההנחיות, אולם יש לי ילדים בבית מאחר ואין ביה"ס וגנים. בעלי עובד גם. מי ישמור על הילדים?
לפי ההנחיות העדכניות, אין לקיים פעילויות חינוכיות. במצב כזה, מסבירה עו"ד טל אסולין, הורה שנשאר עם ילד עד גיל 14, או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21, נהנה בדרך כלל מהגנה מפיטורים - אך רק אחד ההורים. אין כיום הוראה כללית שמחייבת תשלום שכר, ולכן כדאי לנסות להסדיר עבודה מרחוק (בהסכמת המעסיק) או היעדרות על חשבון חופשה צבורה.
