בשיתוף עוגן
מלחמת "חרבות ברזל" גובה מאזרחי ישראל מחירים כבדים כבר יותר משנה ומשפיעה עמוקות על חיינו – מהנפש והגוף ועד המעגלים החברתיים והכלכליים. מאז פרוץ המלחמה, התגייס עוגן, גוף אשראי חברתי ללא מטרות רווח, כדי לתת מענה למי שנפגעו ממנה: יחידים, משפחות, עסקים קטנים ועמותות, תושבי אזורי העימות, משרתי ומשרתות מילואים וחקלאים. הסיוע הכלכלי ניתן בעזרת הלוואות מסובסדות, או ללא ריבית יחד עם ליווי פיננסי כדי לעזור למי שזקוק לעבור ממשבר לצמיחה.
זה גם היה הנושא שעמד בליבה של ועידת עוגן הראשונה, שנערכה השבוע במוזיאון ארץ ישראל בת"א. כדי להבין איך מתקדמים ממשבר לצמיחה, בזמן מלחמה, כונסו שלושה מושבים מרכזיים: כיצד משקמים את המפונים, תושבי קו העימות והמילואימניקים - כדי שיוכלו לחזור לשגרה; איך יוצרים עתיד לעסקים הקטנים בישראל ומה המגמות והכלים הפיננסיים החדשים שיוכלו ליצור כאן שינוי חברתי.
"כבר ב-8 באוקטובר 2023, הנהגת עוגן זיהתה את גודל המשבר ופעלה להקמת תוכניות חירום", סיפר שגיא בלשה, מנכ"ל עוגן בוועידה. "עוגן העניקה מאז הלוואות בסך 340 מיליון שקל – פי שניים מהשנה שלפני המלחמה - לאלפי ישראלים, כולל 117 מיליון שקל למשקי בית, 206 מיליון שקל לעסקים קטנים ו-20 מיליון שקל לעמותות".
כדי לממן את הסיוע הרחב, נשען עוגן על מודל המשלב מקורות פילנתרופיים עם השקעות עסקיות ובשנה שחלפה גייס יותר מ-500 מיליון שקל. "המשבר הכלכלי החל עוד לפני המלחמה עם יוקר המחיה ופערים כלכליים הולכים וגדלים, והמלחמה החריפה את האתגר", אמר בוועידה יו"ר עוגן, עו"ד אופיר עוזרי. "ממשבר לצמיחה אינו רק תיאור מצב אלא גם קריאה לפעולה. ישראל יכולה לא רק להתמודד עם המשבר, אלא גם לצמוח ממנו".
גנץ: "כדי שהחברה והכלכלה ייצאו מהמשבר צריך להחזיר את האמון"
בדברים שנשא בוועידה, אמר יו"ר המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ, כי "הכלים החדשניים שעוגן מספק מחזקים את הכלכלה הישראלית, אבל לא פחות חשוב, מסייעים ובמיוחד בתקופה המאתגרת הזו, לחברה כולה". גנץ הוסיף כי "כל מי שמעורב בעשייה פוליטית, חברתית או כלכלית, יודע שאשראי מבוסס קודם כל ולפני כל דבר אחר על אמון. כדי שהחברה והכלכלה ייצאו מהמשבר, חייבים לנקוט בצעדים שיחזירו את האמון שכל כך חשוב לנו. כשאני רואה את החברה האזרחית וארגונים אזרחיים כמו עוגן בשטח נושאים את הדגל הזה, אני בטוח שיש רצון".
"בשעות הכי גורליות שהתמודדו בהן האזרחים, הארגון היה העוגן והמשענת הן לעשרות אלפי המפונים שפונו מבתיהם ונעקרו ממקום עבודתם, והן למאות אלפי המילואימניקים שעצרו את שגרת יומם, עזבו את מקום עבודתם, ויצאו בחירוף נפש לחזית הקרב", הוסיף שר העבודה יואב בן צור בוועידה. "המיזם המשותף שלנו עם עוגן, שבמסגרתו ניתנות הלוואות לסטודנטים ואוכלוסיות מגוונות, הוא נדבך חשוב במדיניות המשרד. אני מאמין שאחרי המשבר הכלכלי תבוא גאות כלכלית, שתחלחל מטה גם לעסקים הקטנים".
לדברי החשב הכללי של משרד האוצר, יהלי רוטנברג, "התקציב הנוכחי משמר את העוגנים המשמעותיים: תשתיות והייטק ואפילו מעצים אותם".
"אחרי שפינו אותנו ב-7/10, עוגן היו עבורנו בית"
את הפעילות החברתית-כלכלית של עוגן פגשה בשטח רחלי נגר, תושבת נתיבות שפונתה מביתה אחרי ה-7 באוקטובר. "היה לנו קשה מבחינה כלכלית כי הגענו לאילת בלי שום דבר, והיינו צריכים להוציא הרבה כספים מתוך צורך קיומי", סיפרה נגר, "עוגן היו עבורנו בית, משפחה. זהו גוף שלא רק מספק פתרון, אלא מחנך לתהליך ולשינוי לדורות. הם מלווים אותי בצורה אנושית ומחזקת, ומלמדים אותי איך לנהל את המצב הכלכלי שלי באופן שיטתי, תוך כדי תמיכה והכלה".
"עברנו שנה מאוד מאתגרת", סיפרה יעל קבסה, מוזיקאית ויוצרת מהדרום, בשיחה שהתקיימה בוועידה בין בעלי עסקים קטנים לבין מנטורים. "הופעתי בהתנדבות בהתחלה בפני מפונים, נשות מילואים וילדים שעברו ממקום למקום. לאט לאט קצת התאזנו וחזרנו לזכור למה אנחנו עושים את זה ורוצים לגדול עסקית ולא רק להישאר ברובד של לעשות טוב על הלב לאנשים". קבסה לוותה על ידי המנטורית שני זיתוני, שסיפרה על על התהליך: "האתגר שיעל הציגה היתה להפוך את עצמה לעסק. נתרמתי מאוד מיעל. תהליך מנטורינג הוא תמיד משקף זוויות מפתיעות שאנחנו לא רואים בעצמנו".
דוד מרקס, בעל עסק לחקלאות חינוכית קיבל ליווי מהמנטור אבישי הרפז וסיפר בדיון: "בשנה האחרונה הכל השתגע. גויסתי ומאז אני רוב הזמן במילואים. לעסק זה היה קשה מאוד. הרגשתי שאנחנו עובדים חצי בניוטרל. ואז פניתי לעוגן, לתוכנית 'קרן שמש', בעקבות המלצה של חבר, ופגשנו את אבי. אבי בא עם המון ענווה והמון ניסיון ועשה לנו שקט ועכשיו העסק מצליח לתפוס לאט, לאט".
העסקים הקטנים, שמהווים את מנוע הצמיחה של ישראל, נפגעו קשות בצל המלחמה. "העסקים הקטנים הם חלק משמעותי מהכלכלה המקומית, והם זקוקים לתמיכה כדי לשקם את עצמם בצל המשברים", אמר בדיון יו״ר רע"מ, ח"כ מנסור עבאס, לעו"ד בשאיר פאהום-ג'יוסי, חברת דירקטוריון עוגן, לדבריו, החברה הערבית יכולה להיות מקפצה לכלכלה הישראלית ולא משקולת, "ועוגן, במודל שלה, היא דוגמה ליצירת מעטפת שתומכת בעסקים ובאזרחים בצורה חכמה ואנושית".
עו"ד פאהום-ג'יוסי הוסיפה כי "במסגרת השותפות בין עוגן לחברה הערבית, פותחה אסטרטגיה ייעודית שהובילה לגיוס מנהל פיתוח לחברה הערבית, פתיחת חמ״ל סיוע באסון מג׳דל שמס, והקמת משרד בשפרעם כדי להנגיש את השירותים בשטח. שיתוף הפעולה עם הרשות לפיתוח כלכלי והליווי של 200 עסקים ערביים מראה שעוגן היא בית של הזדמנויות המוביל שינוי משמעותי בחברה הערבית".
פורסם לראשונה: 07:00, 28.11.24