הנהלת אל על הודיעה בחודש שעבר על בחירתו של המנכ"ל החדש, לוי הלוי, זאת לאחר שמנכ"לית החברה ב-3.5 השנים האחרונות, דינה בן טל גננסיה, הודיעה על עזיבתה.
הלוי מגיע מעולמות הטכנולוגיה והפיננסים, ויש לו היכרות עם ההתנהלות המסחרית של אל על במסגרת תפקידו כמנכ"ל חברת כאל, שמפעילה את מועדון הפלייקארד של חברת התעופה.
באל על עדיין לא מציינים תאריך כניסה רשמי להלוי, אך ההערכה היא כי זה יקרה לפני עזיבתה של בן טל גננסיה בסוף דצמבר.
הלוי מקבל חברה במצב מצוין, אך על שולחנו כבר מונח תפוח אדמה לוהט בדמות חידוש שני הסכמים עם עובדי החברה שמסתיימים בסוף 2025: ההסכם של הטייסים וההסכם הרוחבי עם העובדים. מדובר בהסכמים שלרוב טופלו על ידי אגף משאבי האנוש של אל על בליווי המנכ"ל, ובעלי השפעה רבה על התנהלות החברה. באל על מעריכים שגם אם תתאחר כניסתו של הלוי לתפקיד, הוא יהיה מעורב בסיכומים, כיוון שמדובר בהסכמים לטווח ארוך.
באל על גם נערכים ליום שאחרי המלחמה — כשלצד הביקוש הרב, החברות הזרות יציפו את נתב"ג, ורווחי השיא של החברה יכורסמו.
ההסכמים הקודמים נחתמו במרץ 2024. ההסכם הרוחבי כלל תשלומים והטבות שניתנו בעבר אך הופסקו בהסכם ההבראה שנחתם ב-2020 בעקבות הקורונה, כמו השתתפות בקייטנות והוצאות חינוך לילדי עובדים, כרטיסי טיסה בהנחה משמעותית, תוספות שכר, מענקים בהתאם להכנסות החברה ומענקי בגדים ומתנות.
בנוסף נחתם הסכם עם הטייסים שאיפשר צמצום שהייה בין טיסה לטיסה, כיוון שבימי המלחמה הביקוש לשירותי החברה זינק לצד מחסור בטייסים, שרבים מהם יצאו לשירות מילואים ונדרשו להתייצב בימי כשירות. צמצום הזמן איפשר לחברה גמישות בניהול לוח הזמנים שלה, וייתכן שזו תהיה הסוגיה המרכזית בדיון על ההסכם החדש.
בימים שאחרי המלחמה וצמצום המילואים, טייסי אל על יבקשו לשוב לעבודה במתכונת שגרה ולא חירום. אומנם יש מחסור קבוע בטייסים, אך בלי דרישה גבוהה לימי מילואים ומבצעים מיוחדים מעבר לים, הטייסים צפויים לשוב לעבודה נינוחה יותר, ודורשים ששעות עבודתם ייקבעו בהתאם.
לגבי ההסכם הרוחבי, העובדים צפויים לדרוש שימור של התנאים הקיימים ושיפורם, בנוסף להתחייבויות לשעות עבודה ולמענקים שאינם בהכרח כבולים להכנסות החברה. זאת על רקע הכוונה להקים מרכז תפעולי לחברת התעופה הלואו קוסט וויז אייר בנתב"ג — מהלך שהעובדים רואים כאיום ישיר על מקום עבודתם ויציבות העסקתם. הוועד כבר פנה למשרד התחבורה והודיע שהוא מתנגד להחלטה. מדובר במהלך יוצא דופן שבו ועד עובדים יוצא להיאבק בשם החברה ולא רק בשם העובדים, והדבר מציב את הלוי בנקודת פתיחה טובה, שבה הצדדים מאוחדים נגד החלטה ממשלתית.
בן טל גננסיה שמרה בתפקידה על יחסי עבודה חיוביים עם העובדים. בהנהלה כבר העבירו מסרים דרך אנשי הוועד כי היחסים החיוביים יישמרו, וכי הלוי יקפיד על כך.
כלכלית, הלוי מקבל את אל על במצב הטוב ביותר שלה זה שנים. בסוף 2024 דיווחה החברה כי הרווח הנקי הוכפל פי 4.7 ועומד על 545 מיליון דולר. היא נהנית משיא בביקוש עם תפוסה של 94%, וכל איום ביטחוני סביב נתב"ג מקפיץ את מנייתה בכמעט 10%. מבצע עם כלביא אומנם עלה לה כמעט 100 מיליון דולר, אך עם קופת מזומנים של יותר מ-1.67 מיליארד דולר, היא כנראה כבר התאוששה. למרות זאת, בימים שאחרי המלחמה תיאלץ החברה להתמודד עם השגרה — תקופה שבה לא תמיד שיגשגה. ב-2018 דיווחה על הפסד של 62 מיליון דולר, וגם בעת משברים התקשתה להתמודד. הקורונה רק החריפה את מצבה, וב-2020 הפסידה החברה 531 מיליון דולר.
כדי להציל את החברה רכשה המדינה מניות, העניקה לה הלוואות נוחות וגם תשלום רטרואקטיבי עבור הטסת אנשי אבטחה. במקביל, משפחת רוזנברג רכשה את החברה, ומאז היא נמצאת במגמת עלייה, שזינקה מאז המלחמה בעקבות הימנעות החברות הזרות לפעול מישראל.
באל על מבינים כי המבחן האמיתי שלה יגיע בימים שאחרי המלחמה, כשתידרש לשמור על רף גבוה של הכנסות ורווחים בסביבה תחרותית וללא סיוע מהמדינה — ומקווים כי מנכ"ל עם הבנה בפיננסים ובאסטרטגיה ישמור על החברה במסלול הנכון.
בין הסכמי העובדים למצב הביטחוני הלא יציב במזרח התיכון, אל על תיאלץ להתמודד גם עם בעיות "סטנדרטיות" כמו עלויות דלק, סוגיית ביטוחי המטוסים על רקע תאונות הטיס בעולם והצורך לחדש את צי המטוסים הוותיק שלה. אל על אומנם נהנתה בשנתיים האחרונות מנאמנות הקהל המקומי בישראל, אך הביקוש לטיסות רק גדל וכדי לשמור על מעמדה בשוק היא תצטרך גם להציע יתרון על החברות הזרות, בעיקר הלואו קוסט, אלו ששבו לנתב"ג ואלו שישובו.
