בעידן שבו עולם הטכנולוגיה והבינה המלאכותית מתקדם בקצב מסחרר, מערכת החינוך נדרשת להתאים את עצמה למציאות המשתנה. במציאות הזאת שיתופי פעולה אסטרטגיים בין בתי הספר לענקיות ההייטק, האקדמיה והתעשייה הם כבר לא בגדר מותרות, אלא כלי חיוני ומרכזי לפיתוח חשיבה ביקורתית, לרכישת כלים ומיומנויות של המאה ה־21 וליצירת שוויון הזדמנויות.
שלושה אנשי חינוך מובילים משתפים מעיניהם איך נראה שיתוף הפעולה והביטוי שלו בקרב התלמידים, ומציגים את האימפקט המשמעותי שיש לחיבורים הללו על התלמידים, על צוותי ההוראה ועל עיצוב תמונת העתיד של בני הנוער.
"לבנות עבור התלמידים תמונת עתיד מוחשית"
ליאור גדסי זוארץ, מנהל אורט נעמי שמר, גן יבנה
ברשת אורט, המונה 265 מוסדות חינוך, מובילים בשנים האחרונות מהפכה באופן שבו מערכת החינוך משתפת פעולה עם ענקיות הטק. כחלק מתפיסה של חיבור אסטרטגי עמוק ומתמשך, הרשת יוצרת שותפויות פעילות עם חברות גלובליות וגופי ביטחון טכנולוגיים מהשורה הראשונה. שיתופי פעולה אלה מוטמעים במסגרת תפיסת ISTEAM Impact, המשלבת מדע, הנדסה, אומנות, יזמות וחשיבה ביקורתית, ומאפשרת לתלמידים להתמודד עם אתגרי אמת בסייבר וב־AI. גולת הכותרת היא תוכנית "אורטק" ומפגשי הזום של מרכז המחקר והפיתוח של הרשת, שבהם בני הנוער מקבלים הכשרה וחוזרים לבית הספר כסוכני שינוי המלווים את צוותי ההוראה.
"כבית ספר ברשת אורט אנחנו פועלים בפרויקט Future Ready ובתוכנית־הבת Isteam Impact, מתוך תפיסה רשתית שנועדה לייצר רלוונטיות, מיומנויות וערכים לחיים האמיתיים", אומר גדסי זוארץ. "השפעת המהלך על התלמידים והעשייה בבית הספר עצומה: התלמידים חווים למידה חדשנית, שבה מכניסים לפטופים וסוכני AI לשיעורים, הם מקבלים אוטונומיה, עובדים בצוות ומפתחים חשיבה ביקורתית.
"גולת הכותרת היא קבוצות 'אורטק' - תלמידים שנבחרים מכלל תלמידי בית הספר והופכים למומחי ידע ותומכי הוראה. במסגרת התוכנית, התלמידים יוצאים לימי ביקור ב־IBM, פאלו אלטו, צ'ק פוינט ומרכז הסייבר הלאומי בבאר שבע, שם הם נחשפים לטכנולוגיות ומיישמים את מה שלמדו. למשל, אשתקד הם הקימו חדרי בריחה מאפס בעזרת המחשב, והציגו אותם בתחרות בית ספרית, כשהמנצחים עלו לתחרות ארצית ובית הספר זכה במקומות ראשונים ברמה הרשתית. חיברנו את הפעילות לעולמות הדעת: המורה לתנ"ך בחרה דמויות מהתנ"ך למשחק הבריחה, המורה לביולוגיה בחרה מדענים/יות, והמורה לספרות - משוררים/ות. כך אנחנו מייצרים רלוונטיות, מחברים אותם לחומר הלימוד ומוסיפים מיומנויות וכלים טכנולוגיים. השנה אנחנו מקימים קבוצה ייעודית לבנות, שכבר כיום מהוות מעל 50% מהמגמות הרלוונטיות, כדי לפתוח להן צוהר לחשיבה ועניין בעולם הטכנולוגי".
תאר את חוויית הלמידה של התלמידים בפעילות.
"ההתחלה מאתגרת. כשמורה מבקש מהתלמיד לעזוב את המחברת ולחקור, לבנות אתר מאפס או לתכנן חדר בריחה – זה לא פשוט. יש התנגדות התחלתית, אך בסוף השנה תחושת ההצלחה והסיפוק עצומה. התלמידים מעבירים את הפעילות לשכבות הצעירות, מה שמעצים אותם ופותח להם אופקים למגמות טכנולוגיות. האתגר קיים גם בקרב המורים, וכשבחרנו שלא לכפות עליהם אלא לייצר 'קנאת סופרים', ראינו בסוף עוד ועוד מורים שמבקשים להצטרף לחוויה".
ליאור גדסי זוארץצילום: פרטימה הערך והתועלת שבית הספר מפיק משיתוף הפעולה?
"מערכת החינוך גדולה ולעיתים מקובעת על לוח וגיר, אבל אנחנו כבר במקום אחר וזה מחלחל לקהילה הבית־ספרית. אנחנו מובילים שלושה ערכי ליבה: רלוונטיות, מיומנויות (עמידה מול קהל, חשיבה ביקורתית, עבודת צוות ותקשורת) וערכים, וכל תלמיד מתנסה בכך לפחות פעם אחת בכל מקצוע.
"כשאנחנו שואלים את התלמידים: 'מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול' – חלקם הגדול לא יודע, אחרים רוצים להיות אושיות רשת. אבל כשהם פוגשים אנשי מקצוע בתעשייה, ורואים שכל מתכנת נדרש להציג את עבודתו ולנהל צוות, האסימון נופל – והם מבינים לאן הם נדרשים להגיע לקראת צבא ועולם התעסוקה. המטרה המרכזית בביקורים אצל החברות היא לייצר חלומות ולבנות עבור התלמידים תמונת עתיד מוחשית".
"העתיד הזה יכול להיות גם שלהם"
מטי בילו, מנהלת רב־תחומי עמל רמות מקיף ז', באר שבע
"בבית הספר הרב־תחומי עמל רמות בבאר שבע אנחנו רואים בקידום תחומי ה־STEM יעד חינוכי וחברתי משמעותי, ולכן בנינו בשנים האחרונות אקו־סיסטם רחב של שותפויות, המחבר בין בית הספר, האקדמיה, התעשייה ועולמות הטכנולוגיה והחדשנות", פותחת בילו ומסבירה כי מדובר ביעד חשוב שמובילים במשרד החינוך וברשת עמל.
"בית הספר מקיים שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה, גופי תעשייה, מוסדות אקדמיים, מרכזי חדשנות ויחידות טכנולוגיות בצה"ל - ובהםNVIDIA , אוניברסיטת בן־גוריון, המרכז לחדשנות של סורוקה, גב־ים נגב ושותפים נוספים. שיתופי הפעולה משתלבים בתחומי ה־STEM, הבינה המלאכותית והרובוטיקה, המדעים, הרפואה, היזמות והטכנולוגיה", מפרטת בילו. "השותפויות באות לידי ביטוי במפגשים עם מהנדסים, יזמים ואנשי מקצוע מהתעשייה, בסדנאות, הרצאות, תהליכי מנטורינג, האקתונים, ביקורים בחברות ובמרכזי חדשנות ובהתנסות בפרויקטים ובאתגרים מהעולם האמיתי. בדרך זו התלמידים לא רק לומדים על טכנולוגיה - הם פוגשים אותה, מתנסים בה ומבינים כיצד הידע הנלמד בבית הספר מתחבר לעולם שמחוץ לכיתה".
לדבריה, המטרה היא "ליצור עבור התלמידים רצף של הזדמנויות - מבית הספר, דרך האקדמיה והשירות הטכנולוגי ועד לעולם התעסוקה - ולאפשר להם כבר בגיל צעיר לבנות תמונת עתיד אישית ולראות את עצמם משתלבים בעולמות המדע, ההנדסה והטכנולוגיה. העתיד הזה יכול להיות גם שלהם".
דגש מיוחד מושם על עידוד בנות לבחור במתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב ומקצועות טכנולוגיים ברמה גבוהה, ועל פתיחת דלתות לכל תלמיד ותלמידה, ללא קשר לנקודת הפתיחה שלהם - "לא רק הכנה לעולם העבודה של המחר, אלא דרך לייצר שוויון הזדמנויות, לטפח מצוינות ולהרחיב עבור כל תלמיד ותלמידה את גבולות האפשרי". בית הספר, מדגישה המנהלת, "אינו רק ארבעה קירות, אלא מחובר לקהילה, לחברה ולעולם המשתנה שסביבו".
איך נראית חוויית הלמידה?
"אנחנו רואים שינוי משמעותי, כאשר תלמיד פוגש את העולם שמחוץ לכיתה. פתאום מתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב, טכנולוגיה או יזמות אינם רק מקצועות במערכת השעות; התלמיד מבין למה הוא לומד אותם, היכן הידע הזה פוגש את החיים ולאן הוא יכול לקחת אותו בעתיד. למידה כזו מפתחת סקרנות, יצירתיות, חשיבה ביקורתית, עבודת צוות, פתרון בעיות, יוזמה ותחושת מסוגלות, ומאפשרת לתלמידים לפגוש מודלים לחיקוי ולראות אנשים אמיתיים שעוסקים בתחומים, שאולי לא היו נחשפים אליהם בדרך אחרת".
ומה הערך עבור בית הספר?
"הערך עצום. המגזר העסקי מביא ידע עדכני, טכנולוגיות, מומחיות ונקודת מבט שמחברת אותנו לשינויים המתרחשים בעולם. הוא מאפשר גם לצוותי ההוראה להיחשף לחדשנות ולהתאים את ההוראה למיומנויות ולצרכים של המאה ה־21.
מטי בילוצילום: פרטי"אבל מבחינתי, הערך החשוב ביותר הוא חברתי. כבית ספר ציבורי, שכונתי ולא ממיין, החיבור להזדמנויות, לאקדמיה ולתעשייה הוא גם כלי לצמצום פערים וליצירת מוביליות חברתית. ילד לא צריך להגיע ממשפחה שמכירה את עולם ההייטק, המדע או האקדמיה כדי לחלום להגיע לשם. הדבר מתחבר לתפיסת 'חינוך בונה חברה' של רשת עמל ולגישה ההוליסטית שמבקשת לראות את התלמיד כאדם שלם – היכולות, החוזקות, תחומי העניין, השייכות, הערכים ותמונת העתיד שלו. הוא גם מתחבר ליעדי משרד החינוך בקידום מצוינות, חדשנות, מיומנויות עתיד ועידוד תלמידים/ות לבחור במקצועות ה־STEM.
"אני מאמינה שתפקיד של מערכת החינוך אינו רק להכין תלמידים לבחינה הבאה, אלא להכין אותם לחיים. וכשהמגזר העסקי נכנס בשותפות אמיתית עם בית הספר – מתוך אחריות חברתית ולא רק מתוך תרומה – אנחנו יכולים יחד להרחיב עבור התלמידים את גבולות האפשרי. מבחינתי, זה כוחו הגדול של שיתוף הפעולה: להפוך חשיפה להזדמנות, הזדמנות לשאיפה ושאיפה - למסלול ממשי של הצלחה ומצוינות".
"העצמה אדירה לתלמידים ופתרון אמיתי לאתגרים שלנו בשטח"
ורוניקה קמחי, רכזת Future Ready ו־Isteam Impact, אורט מקיף א', אשקלון
"בית הספר פועל לאור תפיסת רשת אורט, המחוברת ליעדי משרד החינוך בקידום תחום ההייטק, ה־STEM והבינה המלאכותית, וההשפעה על התלמידים ועל העשייה בבית הספר ניכרת מייד", מספרת קמחי. ”הילדים עוברים הכשרה מקצועית, מפתחים מיומנויות של עבודת צוות וחשיבה יצירתית, והופכים לשגרירי סייבר ומובילי ידע בתוך בית הספר. במסגרת התוכנית, הקבוצה שלנו ביקרה במרכז הסייבר בבאר שבע ובחברת פאלו אלטו בתל אביב, שם התלמידים קיבלו כלים, ידע ומערכי שיעור כדי להעביר אותם הלאה לחבריהם בבית הספר".
איך נראית חוויית הלמידה של התלמידים בפעילות?
"החוויה חיובית מאוד. בהתחלה הם לא יודעים לאן זה הולך, אבל אז הם שומעים שמות של חברות מוכרות, וזה מדליק אותם. ילד שמוכן להיכנס לזום אחר הצהריים, לקחת אחריות ולעמוד מול קבוצת השווים או אפילו להציג את התוכניות בפני מנהלים בביקור בבית הספר – זהו סיפור הצלחה אדיר. אנחנו מתאמנים על חשיבה יצירתית כמו על שריר, בודקים איזה תחומים מחפשים היום באתרי הדרושים, וממחישים זאת דרך תרגילים מעשיים. הליווי של מרכז הפיתוח ברשת אורט והחברות עצמן נותן לנו את הבסיס להצליח".
ורוניקה קמחיצילום: פרטימה הערך והתועלת שבית הספר מפיק משיתוף הפעולה?
"רשת אורט מעניקה למורים את הכלים וההכשרה לצאת לשטח, מעבר לסיסמאות. הילדים נכנסים לחברות הגדולות, רואים את המשרדים המפוארים ומתחברים למציאות החיים דרך סיפורי מקרה אמיתיים, כמו מוגנות ברשת וזיהוי לינקים חשודים. ושכאותם התלמידים מעבירים בהמשך חידונים ומצגות לשאר התלמידים ומעבירים את הידע הלאה בבית, הערך מורגש בכל הקהילה.
"השנה, במסגרת הרחבת פעילות ISTEAM IMPACT, תלמידים יעברו הכשרה ב־AI ויעזרו לנו כצוות חינוכי להטמיע כלי AI בשיעורים השוטפים. כך שמורה להיסטוריה, שתרצה לשלב טכנולוגיה בחדר החדשנות, תוכל להיעזר בשלושה-ארבעה תלמידים שיובילו את המהלך יחד איתה. זו העצמה אדירה לתלמידים ופתרון אמיתי לאתגרים שלנו בשטח".







