עמותת תנו לחיות לחיות והחברה להגנת הטבע הגישו אתמול (ראשון) לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה נגד המדינה בבקשה להורות על ביטול תוכנית "רכס לבן" שקידמו משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בהרי ירושלים. זאת לאחר שבינואר השנה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה דחתה את העררים שהוגשו נגדה – ואישרה את התוכנית, המאפשרת הקמת שכונת מגורים חדשה הכוללת כ-5,200 יחידות דיור. מדובר בתוכנית שהוגשו בגינה אלפי התנגדויות של ארגוני סביבה ואזרחים.
העתירה הוגשה נגד ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים, הוועדה המחוזית ירושלים, משרד הבינוי והשיכון, רמ"י, מועצת מקרקעי ישראל, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים וגורמים נוספים.
1 צפייה בגלריה
מתחם רכס לבן ירושלים
מתחם רכס לבן ירושלים
מתחם רכס לבן ירושלים
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
על פי העתירה, "מדובר בתוכנית המהווה גלגול של תוכניות קודמות לפיתוח המתחם והיא חולשת על שלוש שלוחות של רכס לבן, שאינן צמודות דופן לאף אחת משכונותיה הוותיקות של ירושלים, והיא מתחברת לעיר בנקודת הקיצון המזרחית של הרכס, בצומת אורה, שם גם מתוכנן מתחם תעסוקה גדול".
בעתירה נטען כי "רכס לבן, המרחב הגיאוגרפי מושא עתירה זו, הוא שכיית חמדה ייחודית ומרשימה, המהווה חלק ממכלול הרי ירושלים. רכס לבן משובץ שלוחות הרריות ונחלים תלולים ומשתפע לדרום, אל ערוץ נחל רפאים". לטענת העותרים, מדובר באחד האזורים האחרונים במרחב העיר ירושלים וסביבתה "אשר שרדו את תנופת הפיתוח המואצת של המאה האחרונה".
"בין חיות הבר שהרכס הוא עבורם בית ניתן למנות שועלים, תנים, צבועים, גיריות, דרבנים, חולדים, קיפודים, נמיות ואינספור מינים של ציפורים, צבים, לטאות ונחשים", לשון העתירה. "היערות משמשים כאתרי קינון למיני ציפורים, בהן בזים, נצים וינשופים. בולטים במיוחד בנוכחותם הם הצבאים... מינים בעלי ערך תרבותי וציבורי".
עוד נטען כי "הקלות שבה מוצע להשמיד אוכלוסיות שלמות של חיות בר אינה מתיישבת עם הזכות לסביבה ראויה ועם דיני הגנת הסביבה והטבע... היא אינה מתיישבת עם המאמץ שמשקיעה המדינה במאבק בציד הלא חוקי שפגיעתו בחיות בר מתגמדת אל מול התוכנית".
שתי העותרות הדגישו כי ניתן לספק מענה לביקוש למגורים בתחומי העיר עצמה, מבלי לפגוע בשטחים הפתוחים שמסביב לה. "ישנם נתונים שמראים שאפשר להגדיל את היצע הדיור בירושלים בתוך השטח המבונה של העיר, מבלי לפרוץ את גבולותיו, אל תוך ההרים שסביב לה – וזאת גם אם מאמצים מדיניות (שנויה במחלוקת) שצופה, או מבקשת, גידול משמעותי באוכלוסיית העיר".
ממינהל התכנון נמסר: "עמדת המדינה תובא בפני בית המשפט".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "העתירה התקבלה היום במשרדנו, גורמי המקצוע ילמדו אותה ויגיבו כמקובל בבית המשפט".
מעיריית ירושלים נמסר: "את תגובתה לעתירה תמסור עיריית ירושלים, באופן מלא ומפורט, לבית המשפט כמקובל. ואולם, עמדת העירייה כפי שבאה לביטוי גם בהודעה במועצת העיר וגם באמצעות הגשת תוכנית משה ליאון לעמק לבן וסביבת רכס לבן – 'הבשורה בלבן', היא התנגדות מלאה ונחרצת לתוכנית רכס לבן, מטעמים של הגנה על הטבע, הסביבה והחי.
"תוכנית ראש העיר, הבשורה בלבן, מצמצמת כמעט לחלוטין את הפרת השטחים הפתוחים, שומרת על כל שטחי החילחול ובדרך הזאת מגינה על המעיינות מפני פגיעה, מבטלת כריתת למעלה מ-10,000 עצים, ומבקשת לקדם הכרזה על גן לאומי בהיקף של 500 דונם, שישמש גם כמחסום התפשטות לדורות קדימה וימנע אפשרות לקדם רכס לבן א', ב' ו- ג'. הבשורה בלבן, תוכניתו של ראש העיר, מציעה פיתוח בשטח מצומצם, שעיקרו מופר ומעניקה הגנה לטבע ולסביבה, שמירה על השטחים הפתוחים, המעיינות והחי שבקרבם".