חברת הסטרימינג וההפצה מובי (Mubi), עד לאחרונה אחת ההבטחות הגדולות של תעשיית הבידור, נכנסה למשבר החמור בתולדותיה בעקבות חרם על קשריה העקיפים לישראל. החברה, בין היתר מפיצת הסרט "יופי מסוכן" (שזיכה את דמי מור בפרס גלובוס הזהב) וכן ארבעה מתוך חמשת הסרטים שהיו מועמדים השנה לפרס האוסקר לסרט הזר, ספגה נטישת לקוחות נרחבת והפסד כספי של 7.3 מיליון דולר בשנה החולפת בעקבות מחאה מצד מנויים וקהילת הקולנוע העצמאי.
המחאה החלה לאחר שהחברה גייסה השקעה של 100 מיליון דולר מקרן ההון סיכון סקויה קפיטל (sequoia capital). פעילים ויוצרי קולנוע גילו כי הקרן משקיעה גם בסטארטאפ הישראלי-ביטחוני קלע טכנולוגיות, שהוקם לאחר מתקפת 7 באוקטובר על ידי יוצאי קהיליית המודיעין והנשיאה חמוטל מרידור, לשעבר מנכ"לית פלנטיר ישראל. החשיפה הובילה להאשמות נגד חברת מובי על כך שהיא מרוויחה ממה שמבקריה כינו "רצח עם בעזה".
כ-200 מעובדי החברה, שהוקמה בלונדון ב-2007 על ידי מהנדס טורקי, התארגנו באפליקציית המסרים סיגנל וכתבו מכתב להנהלה שבו דרשו מהמנכ"ל המייסד, אפה צקארל, להחזיר את כספי ההשקעה לקרן סקויה. העובדים טענו כי ההשקעה מנוגדת לערכי החברה. העובדים והמנויים זעמו גם על העובדה כי שון מגווייר, שותף בקרן סקויה, ידוע כתורם כבד של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. המוחים יצאו ספציפית נגד ציוצים של מגווייר שבהם ביקר את מדיניות הגיוון, שוויון והכלה (DEI) וכינה את ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני "איסלאמיסט שמגיע מתרבות שמשקרת לגבי הכל".
אף שההשקעה מצד קרן סקויה העניקה למובי הערכת שווי של מיליארד דולר, החרם הוביל את החברה להפסדים ניכרים. לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, מובי קיוותה להגיע ל-2 מיליון מנויים עד סוף 2025 באמצעות תוספת של 600 אלף מנויים בחציון השני. בפועל, החברה איבדה למעלה מ-200 אלף מנויים. מובי סיימה את השנה עם כמעט 1.2 מיליון מנויים – נתון נמוך מזה שאיתו התחילה את השנה – ורשמה, כאמור, הפסד של 7.3 מיליון דולר למרות הכנסות של כ-200 מיליון דולר. בנובמבר הציעה החברה משכורת של שלושה חודשים לעובדים שרצו לעזוב מרצון, ו-12 אנשים לקחו את חבילת הפרישה.
פסטיבלים של החברה במקסיקו סיטי, גלזגו ובוגוטה בוטלו. קולקטיב בשם "עובדי קולנוע למען פלסטין" פרסם קריאות לפעולה נגד החברה, וקבוצה של 107 אנשי קולנוע חתמה על מכתב ובו דרישה ממובי לגנות את קרן סקויה פומבית ולהסיר את נציג הקרן מדירקטוריון החברה. הבמאי האמריקני ג'ים ג'ארמוש ("זרים", "נרדפי החוק", "גוסט דוג"), שסרטו החדש מופץ על ידי מובי, אמר שהעלה אישית את דאגותיו בפני הנהלת החברה, והבהיר להם כי "כל כסף תאגידי הוא כסף מלוכלך". בנוסף, הסרט היקר ביותר שהפיצה החברה אי פעם, "תמות, אהובי" (Die My Love) בכיכובם של ג'ניפר לורנס ורוברט פטינסון, נכשל בקופות עם הכנסות של 12 מיליון דולר בלבד. מובי שילמה 24 מיליון דולר עבור זכויות ההפצה שלו.
המנכ"ל צקארל הודה כי אובדן המנויים וההאטה בצמיחה היו מוחשיים מאוד. באוגוסט, אחרי הלחץ הכבד, הודיע על יצירת מדיניות אתית למימון והשקעות ומינה מועצה מייעצת של אנשי אמנות שתסייע להנהלה לעצב את אותה מדיניות חדשה. הוא גם כינה בפומבי לראשונה את הסבל של הפלסטינים "קטסטרופה הומניטרית" – אך המקטרגים הביעו אכזבה מכך שסירב להשתמש במילה "רצח עם" או לציין במפורש את שמה של ישראל.
המשבר של מובי חורג מגבולות החברה ומשקף מציאות חדשה עבור תעשיית הקולנוע העצמאי כולה. בסוף הקיץ, למשל, דרשו אלפי מפגינים ממארגני פסטיבל ונציה שהתקיים אז לאמץ עמדה פומבית נגד המלחמה בעזה. "מאחורי הקלעים מתנהלת כעת מלחמה אמיתית על המשאבים", אמרה במעמד זה אינדיה מור, כוכבת סרטו החדש של ג'ארמוש ואחת החותמות על המכתב. "אמנים מנסים להבין כיצד ליצור אמנות מבלי להזין צינורות מימון שמאפשרים פגיעה באנשים. אלו לא שאלות שאי פעם נאלצנו לשאול קודם לכן. כולנו מנסים להבין איך לנווט בזה ולשרוד".
