החלטת בנק ישראל להפחית היום (שני) את הריבית ברבע אחוז תיכנס לתוקף כבר ביום חמישי הקרוב ותוזיל באופן משמעותי את ההחזרים לנוטלי המשכנתאות. בנוסף, בתי עסק שנטלו הלוואות של מיליוני שקלים ייהנו מהפחתה של אלפי שקלים בהחזרים, ובמצטבר ירוויחו כתוצאה מההפחתה השלישית השנה בריבית גם מאות אלפי שקלים בשנה בהפחתת החזרי החוב.
הפחתת הריבית תשפיע כמעט על כל תחומי ונתוני המשק. היא גם תביא קרוב לוודאי להתחזקות הדולר ועליה הדרגתית של המטבע האמריקני לאיזור של 3.10 שקל, כפי שצופים חזאים.
הרצליה שכונת גליל ים
הרצליה שכונת גליל ים
גליל ים
(צילום: יאיר שגיא)
עליית שער הדולר תביא עמה לייקור חלק ממוצרי היבוא וחומרי הגלם ועלולה להשפיע מעט על עליית האינפלציה בחודשים הקרובים.
בנוסף, היחלשות השקל והורדת הריבית צפויה לצמצם את היקף הפיקדונות בשקלים שגם בהם הריבית תופחת עוד על ידי הבנקים, וההערכות הן שכמו בעבר חלק מהכסף שישתחרר יעבור לבורסה ויגרום לאורך זמן לעליות בשערי חלק מהמניות. יחד עם זאת ירידת הריבית תפגע במידה מסוימת ברווחי הבנקים.
בעקבות ירידת ריבית הפריים, נרשמת למעשה הקלה משמעותית בהחזרים החודשיים של נוטלי המשכנתאות בישראל, במיוחד במסלולים הצמודים לפריים.
לדברי מאיר וידר, מנכ"ל וידר משכנתאות, ההשפעה בפועל על משכנתאות ל-25 שנים תהיה רבה ובשלוש ההפחתות השנה כבר תגיע במצטבר בממוצע לכ-300 שקל בחודש, ובחישוב של כל התקופה לעשרות אלפי שקלים.
בנק ישראל פרסם במקביל את התחזית המקרו-כלכלית שלו, ובמסגרתה צופה כי המשק יצמח ב-4% בשנת 2026 וב-5.5% ב-2027. מדובר בעדכון כלפי מעלה לעומת תחזית מרץ, בעיקר על רקע נתוני חשבונאות לאומית חזקים מהצפוי ברבעון הראשון של השנה.
האינפלציה צפויה לעמוד על 1.8% במהלך שנת 2026, נמוך מהצפי הקודם של 2.2%, בעיקר בשל ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל בעקבות סיום מבצע "שאגת הארי", התחזקות השקל וירידה חדה במחירי הנפט לאחר פתיחת מצר הורמוז. הריבית צפויה לעמוד על 3% בממוצע ברבעון השני של 2027, תוך שתי הפחתות ריבית נוספות במהלך השנה הקרובה.
הגירעון בתקציב המדינה צפוי לעמוד על 4.9% תוצר בשנת 2026 ו-4.2% ב-2027, ויחס החוב לתוצר צפוי להתייצב על כ-69% בשנים אלה. תרחיש הבסיס מניח כי תקציב הביטחון יגדל ב-15 מיליארד שקל בשנת 2026, מעט יותר מסכום הרזרבה שהוקצה. אולם בנק ישראל מזהיר כי הגדלה נוספת של עד 25 מיליארד שקל, כפי שדורשת מערכת הביטחון, תביא לעלייה בגירעון ובחוב ולעלייה באינפלציה של 0.2% עד 0.5%.