פספסתם תשלום לחברת הסלולר כי החלפתם אשראי או חרגתם מהמסגרת? חוב של עשרות שקלים עלול להתנפח במהירות לסכום גבוה בהרבה מהחוב המקורי, שכן חברות הסלולר גובות עמלות אוטמטיות, לכאורה עוד לפני שהחלו בכלל בהליכי גבייה בפועל.
אמנם גביית חובות מוסדרת ברישיונות החברות ובהנחיות משרד התקשורת, במטרה למנוע מצב שבו עמלות הגבייה הופכות למקור רווח נוסף על גב הצרכן, אבל בניגוד למגבלות שחלות על בזק (תעריפים שמשרד התקשורת קבע) ועל השירות בכבלים (תקרת גבייה של עד 10% מהחוב לפי קביעת משרד התקשורת), תחום הסלולר - פרוץ.
ברוב חברות הסלולר תשלמו עמלת גבייה בסיסית של 80-40 שקל, כפי שמצאנו בלוח התעריפים ובהסכמי התקשורת של החברות. ברוב החברות ייגבו מכם עמלות נוספות בשלבים מתקדמים: למשל כשהתשלום חוזר בפעם השלישית, תוספות עבור תשלום בדואר או במוקד שירות ולעיתים גם שכר טרחת עו"ד ומכתב התראה עליו גובים החל מ-277 שקל. שימו לב שיש עלויות גם אחרי תשלום החוב: במקרה של ניתוק הקו תתבקשו לשלם דמי חיבור מחדש של החל מ-30-20 שקל.
סכומי הגבייה בחברות הסלולר
שימו לב לסכומים: בפלאפון, עמלת החזר תשלום בבנק כרטיס אשראי, או אי תשלום שובר במועד מתומחרת ב-69.90 שקל. החל מהתשלום השלישי שלא שולם, תשלמו עמלה של 79.90 שקל על החזר תשלום בבנק, בכרטיס אשראי או בשובר. על זה מתווספות עמלות על עצם תשלום החוב. שילמתם אותו בדואר? הוסיפו עמלה של 23.60 שקל. שילמתם את החוב במוקד שירות הלקוחות? תעמיסו עמלה של 22.90 שקל. כל זה לא כולל הוצאות על מכתב גבייה והליכים משפטיים בשלבים מאוחרים יותר.
גם בסלקום תשלמו. שם גובים 79.67 שקל על הוצאות אכיפת תשלום. בפרטנר עמלת גבייה היא 40 שקל ועמלת גבייה נוספת 165 שקל. גם בעת תשלום החוב תשלמו: על שלום חוב פרונטלי תשלמו 46.70 שקל עמלה ועל תשלום החוב בבנק הדואר או באמצעות נציג במוקד תשלמו עמלה של 17.46 שקל (מפרטנר נמסר כי החברה לא גובה את שתי העמלות האחרונות, למרות שהן מצויינות בפירוט ללקוח).
ב-HOT מובייל תשלמו עמלת גבייה של 74.9 שקל, עמלת גביית חוב על ידי נציג (טלפוני/פרונטלי): 21.9 שקל ועמלת תשלום בבנק הדואר: 14.9 שקל.
בגולן טלקום יש חיוב עמלת גבייה של 25 שקל, עלות שליחת מכתב מעורך דין בדואר 32 שקל ויש גם עלות למכתב התראה מעורך-דין בהתאם לכלל לשכת עורכי הדין תעריף מינימלי. בטלזר 019 מובייל גובים 30 שקל עבור כל חזרה של הוראת קבט.
בכל החברות עלולים להתווסף להוצאות הגבייה רכיבים שמוגדרים כשכר טרחת עורך דין, תעריף בגין משלוח מכתב התרעה שהוא 277 שקל, וכל מיני אגרות. בפועל נוצר מצב שבו חוב צרכני פעוט עשוי להתנפח תוך זמן קצר במאות שקלים נוספים בגין רכיבים בעלי אופי משפטי, למרות שהחיוב מוצג כחלק מהוצאות הגבייה.
מנגנון הגבייה הפך לכלי ענישתי נגד צרכנים
ארגון לובי 99 שלח לאחרונה מכתב למנכ"ל משרד התקשורת אלעד מקדסי, על הצורך בהסדרת גביית הוצאות גבייה והוצאות משפט בגין פיגור בתשלום בשוק הסלולר. על המכתב חתומות עורכת הדין מלי טופצ'יאשוילי, לוביסטית ציבורית ועורכת הדין עינת סולניק, היועצת המשפטית של לובי 99.
במכתב הן מבקשות ממנו "לבחון את מנגנון גביית הוצאות הגבייה והוצאות המשפטיות שנהוג בחוק שירותי הרדיו-טלפון הנייד (רט"ן), ולהפעיל מכוח חוק התקשורת ובזק שירותים – סמכות לקביעת הסדרה ברורה ומחייבת בתחום זה. במהלך השנים התפתחה בשוק הסלולר פרקטיקה של גביית הוצאות גבייה, לרבות הוצאות משפט, בגין פיגור בתשלום בסכומים קבועים ומשמעותיים שלא נגזרים בהכרח מהיקף החוב או מהפעולות שננקטו בפועל לשם גבייתו.
"פרקטיקה זו עלולה להפוך ממנגנון גבייה שנועד לכיסוי עלויות, לכלי בעל אופי ענישתי שלא משקף בהכרח עלות ריאלית. לרוב מדובר בנסיבות טכניות כמו פקיעת אמצעי תשלום, החלפת בנק, שינוי מסגרת אשראי או כשלים זמניים בממשקי סליקה, שלא מצדיקות חיוב נוסף בהיקף משמעותי".
סוגייה של יוקר המחיה
הן מסבירות שבענפי תקשורת מקבילים יש הסדרה מפורטת בנוגע להוצאות הגבייה. למשל, בתחום הבזק הקווי יש החלה של תקרה כספית קבועה ומפורשת: סכום קבוע של 10 שקלים, קנס של 25.40 שקל על צ'ק וקנס של 14.20 שקל על הוראת קבע שלא כובדה. בכבלים, הוצאות גבייה הן בשיעור 10% מהחוב.
"זו סוגיה שאינה טכנית בלבד", הן כותבות. "היא נוגעת ישירות ליוקר המחיה ולכוח המיקוח המוגבל של הצרכן הבודד מול תאגידי סלולר גדולים, ובייחוד בכל הנוגע לצרכנים מאוכלוסיות מוחלשות. כשחוב צרכני פעוט מתנפח לחיוב של עשרות ואף מאות שקלים בגין עמלות שונות: ריביות ופיגורים, עמלות גביית חוב, עמלות נוספות, עמלות מכתבי התרעה של עורכי דין, עמלות פתיחה בגין תיק בהוצאה לפועל וכיוצא בזה. נוצר פער בלתי מידתי בין ההפרה המקורית לבין התוצאה הכלכלית הפוגעת בציבור הצרכנים".
הן טוענות שהשר רשאי לקבוע בתקנות התשלומים אילו תשלומים ספק יכול לגבות מלקוחות ולתת להם שיעורי תשלום מרביים. חוק התקשורת גם מסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות חובה תנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גבייה על תשלומים שמגיעים בעד שירותי בזק ולא שולמו במועד. הוראה זאת ואחרות מלמדות שגביית רכיבים בגין פיגור בתשלום עשויה להיות כפופה להסדרה נורמטיבית מפורטת.
כמו כן, חוק התקשורת קובע ששירות בזק שלא נקבע לו תשלום, או שנקבע לו תשלום מרבי ומזערי לפי החוק, אז רשאי הספק המורשה לדרוש בעדו תשלום סביר.
מדו"ח תלונות הציבור עולה שהצרכנים מתלוננים על הגבייה
משרד התקשורת, נדרש להתייחס לכך בעבר בבית המשפט, במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד נטוויז'ן ב-2018, שם נטען שחברת הסלולר חייבה סכום קבוע של 69 שקלים כשהחוב היה נמוך, לעיתים ללא נקיטת פעולות גבייה בכלל.
משרד התקשורת טען אז שגביית סכום אחיד בגין הוצאות גבייה "היא לא פעולה פסולה לכשעצמה ולא מהווה בהכרח הפרה של תנאי הרישיון, כל עוד בוצעו פעולות גבייה הכרוכות בעלויות מצד בעל הרישיון". עוד ציין ש"שיעור של 10% מסכום החוב עלול להיחשב סביר ומידתי. סבירותו של החיוב נבחנת גם ביחס לפעולות שננקטו בפועל לשם גביית החוב, ולא רק ביחס לגובהו".
יחד עם זאת, המשרד ציין כי סוגיית שיעור הוצאות הגבייה והבחנה אפשרית בין גבייה פנימית לבין גבייה באמצעות עורך דין חיצוני "מצויה בבחינה מקצועית וטרם התקבלה החלטה עקרונית בנושא". מאז חלפו כאמור מספר שנים.
כמה זה שכיח בציבור? מדו"ח פניות הציבור של משרד התקשורת ל-2024 עולה ש-5% מהפניות של הציבור סווגו בקטגוריה "אי-הודעה על חוב". בנוסף, הדו"ח כולל שיעור ניכר של פניות בקטגוריות שקשורות בחיוב וגבייה, ובהן חיוב בניגוד להסכם (31%), החזרים כספיים (12%) וחיוב ללא מתן שירות (9%). לפי לובי 99, "הנתונים מלמדים כי סוגיות של חיוב גבייה, ובאופן ייעודי אי-הודעה בדבר קיומו של חוב, אינן שוליות אלא מהוות מרכיב משמעותי מהיקף התלונות בשוק".
כן נכתב כי "ניתן לראות שלאחרונה קידם שר התקשורת מהלך רגולטורי תקדימי שבמסגרתו נאסרה גביית עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית על ידי חברות התקשורת. התקנות גובשו על רקע נתוני משרד התקשורת, ולפיהם למעלה מ-10% מהצרכנים בשוק נדרשו לשלם עמלות של עשרות שקלים רק בשל אופן התשלום, אף שלא התקיימה הצדקה תפעולית או משפטית לכך. משעה שהשוק ראה חובה להתערב בעמלות תשלום שאינן משקפות עלות ריאלית, מתחדדת עוד יותר החובה להסדיר גם את מנגנון הוצאות הגבייה, שמטבעו נושא פוטנציאל משמעותי יותר".
ממשרד התקשורת נמסר: "בימים אלו גורמי המקצוע במשרד מקיימים עבודת מטה משותפת לצורך בחינת הסוגיות והטענות שהועלו, לרבות ההיבטים הרגולטוריים הנוגעים להסדרת התחום. הפנייה נבחנת ונלקחת בחשבון במסגרת העבודה המקצועית המתבצעת בנושא".
