חרדים בכלכלה: אתגרים והזדמנויות
(צילום: אורי דוידוביץ, טל אזולאי וליאור שרון)
האתגר של שילוב החברה החרדית בשוק העבודה אינו מסתכם בשיעורי התעסוקה הנמוכים של הגברים החרדים, אלא נוגע גם לפריון, להכשרה, למערכת התמריצים וליכולת להתקדם למשרות איכותיות. בוועידת "זמן הכרעה: דמוקרטיה וחברה" של ynet ו-"ידיעות אחרונות" בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, ניסו משתתפי הפאנל להבין מה מונע שינוי משמעותי - ומה המדינה יכולה לעשות אחרת.
בפאנל השתתפו ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר בתוכנית החרדים של המכון הישראלי לדמוקרטיה; אודליה פרוש, מייסדת ומנכ"לית חברת הייעוץ החרדית GOAPP; ופרופ' אודי ניסן מבית הספר פדרמן למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ולשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר.
מימין: פרופ׳ אודי ניסן, אודליה פרוש וד"ר גלעד מלאך בשיחה עם שילה פריד בוועידה
(צילום: יריב כץ)
מה המדינה צריכה לעשות כדי לעודד תעסוקת חרדים, והאם מה שנעשה כיום מספיק?
מלאך: "החברה החרדית מונה כ-14% מתושבי מדינת ישראל, ואנחנו יודעים שמחצית מהגברים החרדים לא עובדים. גם אלה שעובדים, רמת ההכנסה והפריון שלהם נמוכים מאוד ביחס ליהודים לא חרדים. כשהנתח של החרדים הולך וגדל, ושיעור התעסוקה עומד כבר עשור פחות או יותר במקום, האתגר למשק הוא עצום. המדינה עושה המון - נפתחו מרכזי הכוון ומרכזי תעסוקה - אבל הבעיות השורשיות עוד לא נפתרו".
למה בכלל תעסוקה היא אתגר בחברה החרדית, כשלאנשים יש צורך בסיסי לפרנס את משפחתם?
פרוש: "אין גבר חרדי בעל משפחה שלא רוצה שהמשפחה שלו תתפרנס ותחיה בצורה מכובדת וטובה. אבל יש הרבה סיבות היסטוריות שהביאו אותנו למקום הזה, מהקצבאות ועד הפטור מהצבא, שמנע כניסה לשוק העבודה או חסם משלחי יד. גבר בן 30 עם 5-4 ילדים שואל את עצמו מה הוא הולך ללמוד ואיך הוא יעשה את זה? היום פתרונות קוסמטיים פחות עוברים. זה לא עניין של לפתוח עוד מרכז תעסוקה. יש פה משהו שורשי ועמוק".
מי שכבר נכנס לשוק העבודה מצליח גם להתקדם לתפקידים בכירים?
פרוש: "אנחנו רואים שכן, גם אם לא בהיקפים שהיינו רוצים. נשים נמצאות שני צעדים קדימה מגברים בהקשרים של תעסוקה, ואנחנו רואים הרבה נשים מתקדמות ומתפתחות. אבל אין מספיק מוביליות ואין מספיק מודלים שמראים שאפשר להתקדם לעמדות בכירות, להרוויח יותר ולהישאר עם זהות חרדית מחוברת ועמוקה".
האם נכון לקשור הטבות רווחה, כמו סבסוד מעונות, לשירות צבאי או ליציאה לעבודה?
ניסן: "מדינת הרווחה, אם מסתכלים על זה במבט השוואתי לעולם, ירדה מהפסים אצלנו. כללי מדינת הרווחה מסייעים היום בצורה לא שוויונית ולא הוגנת למשפחות שבחרו לא לעבוד. בגילי 25 עד 44 הפער בין משק בית יהודי למשק בית חרדי במס ישיר נטו – מס ישיר פחות קצבאות – הוא כ-7,000 שקל בחודש. כללי הרווחה צריכים להשתנות, לחייב מיצוי כושר השתכרות ולשנות את התמריצים".
לדברי ניסן, לצד שינוי התמריצים נדרש גם שינוי עמוק במערכת החינוך החרדית: "היום אין שוויון הזדמנויות לנער החרדי והוא לא מקבל את הכלים המתאימים הדבר הזה צריך להישבר, וצריך לתת את הכישורים האלה. זה הכרחי לשילוב איכותי של חרדים בתעסוקה לאורך זמן".
ומה יקרה אם המגמות הנוכחיות יימשכו עד 2050?
מלאך: "ב-2050 החברה החרדית תהיה קרוב לרבע מכלל האוכלוסייה בישראל. כבר היום, ברמת המקרו, מדובר לדברינו בכ-35 מיליארד שקל בשנה של סבסוד משקי בית חרדיים בידי משקי בית לא חרדיים. כשהאוכלוסייה הזאת תגדל, המצב הזה לא יהיה בר-קיימא לאורך זמן".
כלומר, השינוי צריך להתחיל כבר בבית הספר ולא רק כשגבר חרדי יוצא מהישיבה ומחפש עבודה?
מלאך: "השינוי צריך להתחיל מהיסוד. כשגבר חרדי מתחיל בגיל 27 לחפש עבודה, זה מאוחר מדי. במדינה מתוקנת לא אמור להיות מצב שהמדינה מממנת מערכת חינוך שאין בה לימודים מלאים. צריך גם לשנות את כללי הרווחה ולדרוש מיצוי כושר השתכרות. כשהדברים האלה ישתנו, גם המוכנות וגם הנכונות של צעיר חרדי להיכנס לעולם התעסוקה יהיו גדולות יותר".
