מנכ"ל חברת נייס סקוט ראסל קיבל שכר בעלות של 40 מיליון שקל ולצידו עוד ארבעה בכירים נוספים בחברה יחד קיבלו שכר בעלות של 74 מיליון שקל, בזמן שמנייתה צללה ב-43% ב-2025. במטריקס, המנכ"ל מוטי גוטמן קיבל שכר בעלות של 18.2 מיליון שקל, זאת לאחר שהחברה עקפה את התנגדות בעלי המניות לתנאי התגמול שלו. ICL סיימה את 2025 עם ירידה של 44% ברווח הנקי ומנייתה עלתה במהלך השנה בפחות מ-5% שהם 46% פחות משעלה מדד ת"א 125. באותו פרק זמן, המנכ"ל אלעד אהרונסון קיבל שכר בעלות של 18 מיליון שקל.
ראסל, גוטמן ואהרונסון הם שלושה מהמנהלים שעלות השכר שלהם היתה הגבוהה ביותר מבין מנהלי החברות הנסחרות בבורסת תל אביב ב-2025. עונת הד"חות השנתיים נמצאת בעיצומה ורבות מהחברות כבר פרסמו את תוצאותיהן לשנה שעברה. במסגרת הדיווח, החברות נדרשות להציג את תנאי השכר שקיבלו המשתכרים הבכירים בהן. צלילה אל נתונים אלה ובמקביל לביצועי החברות ומניותיהן – שמהם גם בעלי המניות הרוויחו, או לא הרוויחו — מספרת סיפור מעניין.
1 צפייה בגלריה
מימין: מנכ"ל מטריקס מוטי גוטמן, מנכ"ל אלביט בצלאל מכליס ומנכ"ל נייס סקוט ראסל
(צילומים: איליה מלינקוב, אלעד גרשגורן, בלומברג)
חלק מהחברות טרם דיווחו
הנתונים שבידינו אינם מלאים, שכן נתוני השכר של כמה מבכירי המשתכרים בשנים הקודמות עדיין לא דווחו. בהם, למשל, שני בכירי טבע הדואלית, המנכ"ל ריצ'רד פרנסיס וסמנכ"ל הכספים אלי כליף, שעלות השכר שלהם ב-2024 הגיעה ל-57.4 מיליון שקל ול-22.8 מיליון שקל בהתאמה; כמו גם מנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר, שהשתכר ב-2024 בעלות של 17.7 מיליון שקל, מהם 7.2 מיליון שקל עלות אופציות שקיבל תוך שהחברה עוקפת את התנגדות אספת בעלי המניות לכך – בפעם החמישית מאז 2015; ולצידו מנכ"ל פורמולה מערכות גיא ברנשטיין, שקיבל ב-2024 שכר בעלות של 38 מיליון שקל, ש-60% ממנו נבעו מחבילת מניות חסומות בשווי 171 מיליון שקל שקיבל ב-2020 ‑ גם כן תוך עקיפתה של אספת בעלי המניות, שהתנגדה למהלך. המניות החסומות שלו יבשילו בשלבים עד ל-2027 ולכן צפויות להוביל את שכרו גם ב-2025 למחוזות היקרים יותר.
תנאי השכר של ברנשטיין ל-2025 אמנם עדיין לא דווחו, אך הוא עצמו קשור לתנאים שכן דווחו ‑ אלה של מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, החברה-הבת של פורמולה. ברנשטיין כיהן (וממשיך לכהן) כיו"ר הדירקטוריון שאישר לגוטמן בסוף 2022 את תנאי השכר בהחלטת אובר רולינג, שעקפה את התנגדות האספה, גם כן בפעם החמישית מאז 2015. במסגרת זאת, אושרו לגוטמן מענקים שנתיים בתקרה של 14 מיליון שקל והקצאת מניות חסומות ללא כל התניה בשווי של 28.5 מיליון שקל. בעקבות החלטה זו הגיעה עלות שכרו של גוטמן בשנה שעברה ל-18.2 מיליון שקל, אחרי שכר בעלות של 23.7 מיליון שקל ב-2024. מטריקס סיכמה את 2025 עם הכנסות שיא של 6.2 מיליארד שקל ועלייה של 14.6% ברווח הנקי ל-330 מיליון שקל. מנייתה עלתה ב-2025 ב-68%, אך מתחילת 2026 היא נפלה ב-31%. כחלק מהירידות במניות התוכנה שנרשמו מחשש שהתקדמות מהירה בכלי AI עלולה לפגוע בחברות שירותי ה-IT המסורתיות.
את גוטמן הקדימו שני מנכ"לים אחרים. ראסל מנייס ובצלאל מכליס מאלביט מערכות, שקיבלו ב-2025 שכר בעלות של 40.4 מיליון שקל ושל 32.7 מיליון שקל בהתאמה. נייס, שראסל מנהל מתחילת 2025, סיימה את השנה עם עלייה של 8% בהכנסות ל-2.9 מיליארד שקל ועם קפיצה של 38% ברווח הנקי ל-612 מיליון דולר. אולם מנייתה צללה, כאמור, במהלך השנה ב-43% לנוכח חששות מפני היכולת שלה להמשיך לשגשג בעידן ה-AI, ואחרי שהציגה תחזית לרווחיות נמוכה בשנה הקרובה. זוהי השנה השנייה ברציפות שבה מנכ"ל נייס מוביל את טבלת המשתכרים, אחרי שברק עילם, שעזב את החברה בסוף 2024, קיבל במהלכה שכר בעלות של 87 מיליון שקל. לצדו של ראסל סמנכ"לית הכספים של נייס קיבלה שכר בעלות של 20.2 מיליון שקל ומנהל החטיבה למניעת פשעים פיננסיים (NICE actimize) עם 19.1 מיליון שקל, ושני בכירים נוספים קיבלו שכר בעלות של 17.4 מיליון שקל כל אחד.
ביצועים לחוד ושכר לחוד
היחס בין עלות שכר הבכירים ובין ביצועי המניה בולט במיוחד במקרה של נייס. אולם רק שלוש משבע המניות של החברות שבהן המנכ"ל או היו"ר קיבלו שכר בעלות שגבוהה מ-10 מיליון שקל הניבו תשואות שגבוהות מביצועיו של מדד ת"א-125, שעלה ב-2025 ב-51%. אלביט מערכות היא הבולטת שבהן.
מכליס מנהל את אלביט מאז 2013, וגם ב-2024 היה בצמרת המשתכרים, עם שכר בעלות של 19.7 מיליון שקל. אלביט, שנסחרת לפי שווי של 134 מיליארד שקל, הפכה השנה לחברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר במדד ת"א-35, כשהיא נהנית ממרוץ החימוש שהחל מתפתח בעולם בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה. גם המלחמות שהחלו בישראל באוקטובר 2023 היטיבו עם תוצאותיה. אלביט סיכמה את 2025 עם שיא בהכנסות השנתיות של 8 מיליארד דולר, וצבר שעלה מסוף 2024 ב-24% ל-28 מיליארד דולר. בהתאם, מנייתה זינקה ב-2025 ב-94% והוסיפה מינואר עוד 57% ובשבוע שעבר הגיעה לשווי שיא של 143 מיליארד שקל, שממנו ירדה קלות.
בדומה לראסל, גם אהרונסון מ-ICL חדש יחסית בתפקידו והחל לכהן במרץ שעבר. ICL הצליחה להגביר את קצב הכנסותיה ב-2025 ב-5% ל-7.2 מיליארד דולר, אך לצד עלייה בביצועי תחום האשלג ופתרונות הצמיחה, היא סבלה מירידה ברווח התפעולי בפעילות הפוספטים ובמוצרים התעשייתיים, ונדרשה להפרשות של 239 מיליון דולר. בין היתר, לאחר שחויבה בתשלום על שאיבה מים המלח, ונאלצה לבטל פרויקט לפיתוח סוללות למנועים חשמליים. מניית ICL נפלה מנובמבר ב-25%, בין היתר על רקע החששות מאובדן הזיכיון בים המלח. אהרונסון, שכיהן קודם לכן כנשיא חטיבת פתרונות הצמיחה של החברה, קיבל על כך ב-2024 שכר בעלות של 6.9 מיליון שקל. המנכ"ל שאותו החליף, רביב צולר, קיבל באותה שנה שכר בעלות של 13.6 מיליון שקל.
ברשימת שיאני השכר מתייצב אחרי אהרונסון אייל חנקין, המנכ"ל לשעבר של עזריאלי, שסיים את תפקידו באפריל ועבר לנהל את פעילות הדאטה סנטרס שלה, מנוע הצמיחה הבולט שלה בשנתיים האחרונות. עלות שכרו של חנקין הגיעה ב-2025 ל-13.2 מיליון שקל. אחריו מתייצבים ברשימה, גם כן עם שכר בעלות שגבוהה מ-10 מיליון שקל, מנכ"ל חברת האשראי החוץ-בנקאי מניף מאור דואק ויו"ר ביג איתן בר זאב, עם שכר בעלות של 12.8 מיליון שקל ו-11.7 מיליון בהתאמה. מאחוריהם, מגרד את רף ה-10 מיליון, נמצא מנכ"ל נקסט ויז'ן מיכאל גרוסמן, עם שכר בעלות של 9.9 מיליון שקל.
בחזרה לעזריאלי, חנקין אינו המשתכר היחיד בקבוצה שעלות שכרו הגיעה ב-2025 לשתי ספרות בטור המיליונים. סמנכ"ל הטכנולוגיות וסמנכ"ל התפעול של גרין מאונטיין (Green Mountain), החברה-הבת של עזריאלי שמרכזת תחתיה את פעילות הדאטה סנטרס, קיבלו שכר בעלות שנתית של 10 מיליון שקל כל אחד, והקדימו בכך את המנכ"לית הנוכחית של הקבוצה, בעלת השליטה דנה עזריאלי, שכיהנה ב-2025 כיו"ר ולתקופה כמ"מ המנכ"ל וקיבלה שכר בעלות של 9.2 מיליון שקל.
משתכרים בכירים אחרים שאינם מנכ"ל או יו"ר ועלות השכר שקיבלו מציבה אותם בצמרת המשתכרים נמצאים תחת יצרנית החשמל OPC שבשליטת עידן עופר (באמצעות קנון, 47%). אלה הם ארבעה נושאי משרה בחברה-הבת CPI (71%), שמפעילה בארה"ב שש תחנות כוח גזיות בהספק של 2.2 ג'יגה-ואט. הארבעה — היו"ר, המנכ"ל, סמנכ"ל הכספים ונשיא החברה — השתכרו ב-2025 שכר בעלות של 13 עד 23.5 מיליון שקל. כאשר נושא משרה נוסף, היועץ המשפטי של CPI, קיבל שכר בעלות של 8.2 מיליון שקל, גבוהה מזו של מנכ"ל OPC גיורא אלמוגי שהשתכר בעלות של 8.1 מיליון שקל.
