מתקפת הטילים המסיבית של איראן הלילה (בין שבת לראשון) על ישראל נבלמה על ידי מערכות ההגנה המשוכללות של ישראל. זה כמובן עלה לא מעט כסף, והשאלה, בין שאר השאלות שעולות הבוקר, היא כמה? תא"ל במיל' ראם עמינח, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל, ניסה להעריך: "מדובר בסדר גודל של 5-4 מיליארד שקל להגנה הלילה, כשאני מדבר רק על ההורדה של מה שיש להם, אני בכלל לא מדבר על פגיעות כאלה ואחרות, שהפעם הן שוליות", סיפר בשיחה עם אולפן ynet.
עוד אמר עמינח: "אם אנחנו מדברים על טילים בליסטיים שצריך להוריד עם מערכת חץ, טילי שיוט שצריך להוריד עם טילים אחרים, והכטב"מים, שבעצם אנחנו מורידים אותם בעיקר עם מטוסים - אז תחברו את העלויות - 3.5 מיליון דולר לטיל חץ, מיליון דולר לשרביט קסמים, עלויות כאלה ואחרות למטוסים. סדר גודל של 5-4 מיליארד שקל".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כמה זה משמעותי כלכלית?
"מה שמשמעותי זו בעיקר התובנה שאומרת 'בואו נבין כמה זה עלה לאיראנים'. לאיראנים זה עולה פחות מ-10 אחוז ממה שעולה לנו לעצור את זה. בואו נסתכל עתידית, עוד שנה, שנתיים או חמש שנים, הם יכולים לנהל גם 50 התקפות כאלה ואתה רוצה להיות מוכן לכמות ההתקפות. אז צריך לנסות להבין איזה כמות של הגנה אנחנו צריכים. בואו נגיד שאם תקציב צה"ל נטו בשנת 2023 היה 60 מיליארד שקל, בפחות מכפול מזה אין לך שום סיכוי להגיע למצב שבו אתה מסוגלת להחזיק את הכמויות הנדרשות".
"אם החרדים ישתתפו בצבא ובתעסוקה - הבעיה התקציבית עשויה להיפתר"
יואל נווה, הכלכלן הראשי לשעבר במשרד האוצר, התראיין גם הוא לאולפן ynet, והתייחס לאופן שבו המדינה צריכה להיערך תקציבית לסיטואציה עתידית דומה. "אני חושב שצריך להפריד בין מה שקורה עכשיו, שזו פעילות בעצימות גבוהה, כאשר כבר עכשיו כשמסתכלים על ביצוע תקציב הביטחון בהשוואה לתקציב המתוקן שהגישה הממשלה - הוא נמצא בחריגה משמעותית", אומר נווה. "אבל בואו נניח שהאירוע הזה מתישהו מסתיים. השנה זו הוצאה חד-פעמית. המשמעויות של מה שנאמר קודם, להגדיל את תקציב הביטחון באופן פרמננטי ב-60 מיליארד שקל, כלומר משהו כמו יותר מ-3% מהתוצר, יש לזה משמעויות מאוד-מאוד כבדות על הכלכלה הישראלית. זה עלול להביא למצב שבו גם לא נצליח לממן את זה, גם הוצאות הריבית שלנו יגדלו משמעותית כי החוב יגדל לרמות מאוד גדולות.
"החוסן הלאומי של ישראל אמנם מבוסס גם על היכולות הטכנולוגיות, אבל הצבא מבוסס בראש ובראשונה על כלכלה צומחת ופעילה. נטל כזה גדול נוסף של הוצאות ביטחון לאורך תקופה ארוכה עלול לפגוע גם בפוטנציאל הצמיחה שלנו, ושלא לדבר על זה שאנחנו לא חושבים, או כך לפחות נראה, שהמצב הביטחוני והביטחון האישי במדינה הזאת יחזור לקדמותו, למצב שלפחות חשבנו שאנחנו נמצאים בו ב-6 באוקטובר".
על כך אמר תא"ל עמינח: "אשמח להתייחס לדברים. קודם כול אני מסכים, אני מוטרד מאותם דברים שהוא מוטרד מהם. רק צריך להבין שנייה את התהליך, אי אפשר לעצור אותו. אין שום אפשרות שלא להגן על עצמנו. זאת אומרת שהעלויות שדיברתי עליהן קודם של מאות מיליארדים, אי אפשר להוריד אותן. נכון שאם אני מסתכל על תקציב המדינה הנוכחי זה לא פשוט, ולכן צריך לשנות אותו. למשל, אם נסתכל על האירוע של החרדים, אם נחזיר את החרדים למצב כפי שהם היו עד שנת 1977, שבו הם עובדים, משרתים בצבא וכו', לדעתי יש לזה תרומה לתל"ג של מדינת ישראל של בערך 150 מיליארד שקל.
"כלומר, זה לגמרי פותר את הבעיה. הפתרונות הם לא בהכרח לבוא ולהגיד 'אוקיי, בואו לא נהיה מוכנים'. בואו גם נזכור שהלילה האמריקנים היו מוכנים, ועוד כל מיני גורמים אחרים. בפעם הבאה זה לא בהכרח זה יקרה. יכול להיות שבפעם הבאה הם בכלל לא יהיו באזור. אירוע כזה יכול לקרות בהתרעה קצרה או אולי בכלל בלי התרעה".
"האוצר עצר הזמנה של מטוסים מארה"ב - חייבים עוד"
תא"ל עמינח דיבר גם על ההחלטה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לדחות את הזמנת המטוסים החדשים מארה"ב: "כרגע האוצר מסיבותיו שלו עוצר הזמנה של מטוסים שאנחנו מזמינים מהאמריקנים, בכסף אמריקני, בדולר הסיוע, כשאנחנו מדברים על מטוסים שלא אמורים להתווסף על המטוסים הקיימים אלא רק להחליף מטוסים קיימים. מי שמנסה רק להבין טיפה מה עשו המטוסים היום בלילה, לא מסוגל בכלל להבין איך יכול להיות שהם עוצרים. זה כאילו נשמע פשוט לא סביר ולא הגיוני. המטוסים יצאו החוצה כדי להגן, ובעצם, בניגוד למה שעושים המיירטים של כיפת ברזל שעוצרים את הטילים בשטח ישראל".
שר האוצר פוגע בביטחון המדינה?
"אני לא עוסק בעניינים פוליטיים ובשר האוצר. אני רק רוצה לומר כך, ברור וחד - אני חושב שמי שלא הבין את זה עד הלילה, מבין את זה הלילה. אם אתה רוצה לעצור חלק מהאיומים האלה מחוץ לשטח מדינת ישראל כדי שהם אפילו לא יגיעו לפה, אתה חייב מטוסים. המטוסים הנוכחיים שההזמנה שלהם נעצרה לא מספיקים, שלושה סימני קריאה. לא מספיקים. חייבים חוץ מהמטוסים האלה להזמין עוד כמות נוספת לא קטנה של מטוסים".
יואל נווה, מה האוצר חייב לעשות עכשיו?
"אין ספק שהמדיניות הכלכלית כרגע לא נותנת מענה לכלום. בסופו של דבר אם אנחנו באמת מדברים על גידול משמעותי בתקציב הביטחון, גם עכשיו וגם לאורך זמן, צריך לשנות את המדיניות הכלכלית בהתאם, ותקציב המדינה, גם המתוקן, לא מביא לידי ביטוי את השינוי המשמעותי בסדר העדיפויות. כדי לממן את הגידול בהוצאה הזו צריך לקצץ הוצאות במקומות אחרים, גם לקצץ בהוצאות ביטחוניות במקומות אחרים, וגם להטיל יותר מיסים. והכי חשוב, יש לערוך שורה ארוכה מאוד של רפורמות במשק הישראלי כדי שיגדיל את פוטנציאל הצמיחה שלו, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו חלק גדול מהאוכלוסייה שלא משתתף בכל היכולת בכוח העבודה.
"זה לא מספיק שהוא ישתתף בכוח העבודה, הוא צריך להיות גם מוכן לכך, לכוח עבודה מודרני, כלומר אנחנו חייבים לוודא שיש לימודי ליבה לכולם בישראל ברמה גבוהה כדי שהפוטנציאל הכלכלי של האוכלוסייה ימוצה עד תום, כדי שנוכל לממן גם הוצאות ביטחוניות וגם הוצאות אחרות, ולשמור על הקיום שלנו כאן לאורך זמן, עם כלכלה צומחת ובריאה".