שני מיליארד שקל שנותרו בקופת החברות הממשלתיות יועברו לתקציב המדינה. השינוי שקידם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התאפשר לאחר שהשר הממונה על החברות הממשלתיות דודי אמסלם הוריד את התנגדותו למהלך. הכספים נובעים מרווחי החברות הממשלתיות ויחולקו כדיבידנד למדינה לקראת העבודה על תקציב 2024. ל-2 מיליארד השקלים שייכנסו לתקציב המדינה יתווספו גם רווחי החברות הממשלתיות ב-2023 שיעמדו על מיליארד שקל נוספים.
בנובמבר הוציא מבקר המדינה מכתב לשרי הממשלה ולרשות החברות בו קרא לאשר את העברת הכספים לקופת המדינה על מנת שיוכלו לעזור במימון הוצאות המלחמה. "בשנת 2022 הכריזו 11 חברות ממשלתיות על חלוקת דיבידנדים בסך של 1.4 מיליארד שקל - ביניהן רפאל ותע"א - והודיעו על כוונתן לחלק 600 מיליון שקל נוספים בשנת 2023, קרי, חלוקת דיבידנד בסך כ-2 מיליארד שקלים במצטבר".
1 צפייה בגלריה
דודי אמסלם ובצלאל סמוטריץ
דודי אמסלם ובצלאל סמוטריץ
דודי אמסלם ובצלאל סמוטריץ'
(צילום: יואב דודקביץ )
מבקר המדינה אנגגלמן סיים את מכתבו כך: "קיימת דחיפות כי השר הממונה על הרשות, השר האחראי לחברה בכל אחת מהחברות הממשלתיות, שר האוצר ורשות החברות הממשלתיות יפעלו לחלוקת הדיבידנדים שהוכרזו בחברות הממשלתיות". במכתבו התייחס גם לצורך במינויים של בכירים בחברות הממשלתיות, כמו למשל יו"ר חברת החשמל, תפקיד שאינו מאויש מאוגוסט 2021 עם עזיבתו של יפתח רון טל.
באוגוסט האחרון פנתה מנהלת רשות החברות הממשלתיות היוצאת מיכל רוזנבוים לראש הממשלה על כך שהנתק בינה לבין אמסלם מונע את המעבר של 2 מיליארד השקלים לתקציב המדינה.
ההחלטה על אישור הדיבידנדים מגיע לאחר שבנובמבר הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה, עליה נדרשו השר אמסלם להעביר תשובה מקדמית עד ה-21 לינואר, בעוד כשבועיים. עו"ד אריאל ברזילי, ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון מסר: "אנו מברכים על ההחלטה המתבקשת שהייתה צריכה להתקבל כבר מזמן ולהזרים כספים לטובת התושבים העקורים, המילואימניקים והעסקים הקורסים. עם זאת, מצער שההחלטה התקבלה רק אחרי שנאלצנו להגיש עתירה".
הדיבידנדים מהחברות הממשלתיות צמחו בשנים האחרונות בין היתר בשל דרישת מנהלת רשות החברות היוצאת מיכל רוזנבוים לחייב את החברות לשלם 50% מרווחיהן כדיבידנד למדינה.
עם פריצת המלחמה גבר הצורך בהגדלת הכנסות המדינה. עלות המלחמה מוערכת על ידי משרד האוצר בכ-200 מיליארד שקל, בתרחיש בו המלחמה לא תתרחב גם לזירה הצפונית. כמחצית מהכסף הוא עלויות הביטחון הישירות – למשל ימי מילואים ותחמושת, והחצי השני לעלויות היקפיות כמו הסיוע למפונים. מעבר להוצאות המלחמה עצמה, בטווח הארוך ככל הנראה תקציב הבטחון יגדל בצורה משמעותית. מעבר לעלויות הישירות של המלחמה – ישנן עלויות עקיפות כמו עליית פרמיית הסיכון של ישראל בגיוס חוב, ואם ושירות החובה יתארך - תיווצר עלות נוספת לתוצר בדחיית הכניסה של צעירים לשוק העבודה.