כדי להבין את חזונו של עוזי לוי, צריך להסתכל על האופן שבו הגבולות הגיאוגרפיים וההיסטוריים של המדינה מתערבבים עם אלו של "מבנה" שהוא עומד בראשה, וסיפורה שזור בכל צומת מרכזי בסיפור הציוני. לוי מאמין שהחוזק האמיתי אינו טמון בפיזור גלובלי, אלא ביכולת להעמיק שורשים באדמה שבה אתה חי ופועל. "מבנה היא הרבה יותר מקונגלומרט נדל"ן, היא מראה לישראליות", הוא אומר, בראיון אופטימי ומפוכח במיוחד.
קבוצת מבנה חולשת על כ-1.8 מיליון מ"ר של שטחים מניבים, הפרושים בנקודות אסטרטגיות ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום. הפורטפוליו המגוון של החברה כולל מיליון מ"ר המוקדשים ללוגיסטיקה ותעשייה, לצד עשרות מרכזי מסחר בולטים, מגדלי משרדים ומתחמי מגורים בלב אזורי הביקוש. החברה נמצאת בכל מקום: החל ממבני תעשייה על גדר הגבול במטולה ועד למרכזי המסחר בואך טאבה. "מבנה צמחה עם המדינה, ואני משרת של הציונות. המחויבות שלנו למדינת ישראל היא הרבה מעבר לדוחות הכספיים", אומר לוי.
מלחמת חרבות ברזל העמידה את התפיסה הזו למבחן. כשעובדי החברה גויסו למילואים והנכסים בדרום ובצפון עמדו בקו האש, לוי לא ניהל רק משבר עסקי, אלא גם אירוע אנושי. "הדבר הראשון היה לדאוג לעובדים ולשוכרים שלנו", הוא אומר. "בתוך הכאוס הגדול, מבנה הפכה לסוג של עוגן של שגרה. היכולת לתקן נכסים שנפגעו, לתמוך בשוכרים שנקלעו לקושי ולשמור על רצף תפעולי, היא בעיניי המהות של החברה: חוסן ישראלי שמתורגם לבטון, פלדה ושירות. העובדים שלנו יצאו לשטח תחת אש כדי לוודא שמרכזים מסחריים ימשיכו לספק שירות לקהילה, מתוך הבנה שחוסן לאומי מתחיל בתפקוד היום יומי של המשק".
אופטימיסט מושבע
לוי הגיע אל כיסא מנכ"ל "מבנה" עם ניסיון ניהולי עתיר שנים בצמרת הכלכלה הישראלית. החל מהובלת חטיבת הנדל"ן של קבוצת מנורה מבטחים ועד לניהול "דירה להשכיר", שם עיצב את שוק המגורים הלאומי. בשונה מחברות גדולות רבות המחפשות את התרחבותן מעבר לים, לוי הוביל מהלך אמיץ של יציאה מפעילות בחו"ל וחזרה הביתה, אל הליבה הישראלית. בתקופה שבה המשק הישראלי חווה טלטלות, הוא נותר אופטימיסט מושבע ורואה במיליוני המטרים של החברה בלוגיסטיקה, במסחר ובמגורים - את התשתית שעליה תישען ישראל של 2048.
החזון שלו עבור "מבנה" מגובה בתוכנית אסטרטגית סדורה להזנקת הכנסות החברה באמצעות השבחה פנימית - הפיכת עתודות הקרקע העצומות של החברה לפרויקטים של עירוב שימושים. "אנחנו לא רק בונים בניינים, אנחנו מייצרים מרחבי חיים", הוא מסביר. "זה מתחיל בפרויקט הדגל "מבנה הסוללים" בתל אביב, שצפוי להתחיל באכלוס כבר בתחילת 2026 ולהוות אייקון עירוני חדש. ממשיך בתוכנית הענק על ציר יגאל אלון, שם נקים קומפלקס של 160 אלף מ"ר שישלב תעסוקה ומגורים על תוואי המטרו העתידי, וכן פיתוח של פארקי הייטק בחיפה ובהרצליה". במקביל, החברה מתחדשת טכנולוגית ונכנסת לתחום חוות השרתים עם פרויקט משמעותי בפתח תקווה, מתוך הבנה שהכלכלה הישראלית צמאה לתשתיות דיגיטליות כפי שהיא צמאה למלט ובטון.
משבר? הזדמנות!
השילוב בין הנדל"ן המסורתי לטכנולוגיה העתידית, הוא שמציב את מבנה בחזית השוק. זו גם הסיבה שבזמן שרבים מדברים על משבר בענף הנדל"ן, לוי דווקא מזהה את העוצמה בתחומים שמהווים את הדלק של הכלכלה המודרנית. "כשמדברים על המשבר צריך להבין: עולם הלוגיסטיקה והתעשייה נמצא בפריחה משמעותית, ואנחנו שם עם מיליון מטרים. המחסנים המודרניים והמרכזים הלוגיסטיים הם לא רק נכסים, הם התשתיות שמאפשרות לישראל להמשיך לצרוך ולייצר גם בעת חירום. גם ענף המסחר הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של השנים הקרובות. עם 18 מרכזי מסחר בולטים מהצפון ועד הדרום, אנחנו עומלים על תוכנית רחבה לשדרג את חוויית הלקוח הישראלי. הופכים את המרכזים שלנו לשורה הראשונה, עם תמהיל שוכרים מדויק ונגישות מקסימלית, החל משיפוץ תשתיות החנייה ועד שדרוג הנראות האדריכלית בערים כמו נשר וחולון. לכן, אני חושב שבתוך מה שמכנים ‘משבר הנדל"ן’ יש לא מעט נקודות אור שיאפשרו צמיחה".
אתה אופטימי גם לגבי שוק הדיור?
"כשאוחזים בנתונים הדמוגרפיים של ישראל, מבינים שיש סיבה לאופטימיות גם כאן. ב-2048 יחיו כאן 17 מיליון תושבים, הם צריכים לגור איפשהו, לעבוד איפשהו ולקנות איפשהו. המחסור ביחידות דיור זו קריאת השכמה למדינת ישראל, ולא תהיה ברירה אלא לבנות, והרבה. אנחנו במבנה מובילים כמה פרויקטי דגל שישנו את קו הרקיע של ישראל: ממתחם הענק ברחוב יגאל אלון בתל אביב, שישלב תעסוקה ומגורים על ציר המטרו העתידי, ועד למכרז היוקרתי בשדה דב שבו נקים מתחם מסחר ומשרדים יוצא דופן מול הים".
האם הכלכלה הישראלית תצליח לעמוד בטלטלות של מגמות השפעה עולמיות כמו הקורונה והמלחמה שעברה המדינה?
"למשק הישראלי יש חוסן מוכח. לצד הגידול הטבעי הגבוה מבין מדינות ה-OECD, יש בישראל הון אנושי יוצא דופן. עובדה שחברות בינלאומיות משקיעות פה כי הן רואות בישראל מוקד של ידע ויצירה. אני מאמין בכלכלה הישראלית לא מתוך נאיביות, אלא מתוך הכרה ב’טאלנט הישראלי’, המהווה שילוב של תעוזה ודמיון שגורם לענקיות כמו אפל, אנבידיה ומיקרוסופט להמשיך להשקיע כאן למרות הכל. יחד עם זאת, על הממשלה להציג תקציב אחראי ולהשקיע בתשתיות ארוכות טווח כדי שנוכל להמשיך לצמוח. אין לי ספק ש’מבנה’ של עוד חמש שנים תהיה חברה גדולה יותר, חזקה יותר וממוקדת כולה בשוק הישראלי".
כששואלים אותו מהי מהווה עבורו "הצלחה" בתוך חוסר ודאות מוחלט, התשובה שלו היא "רצף של החלטות נכונות". העובדה ש"מבנה" מסיימת את השנים המורכבות של 2024-2025 תוך עמידה מדויקת בתחזיות לשוק ההון, היא בעיניו תעודת הכבוד של עובדיו. "אני אוהב את העבודה שלי, ואני כאן כדי להישאר", הוא מסכם בחיוך צנוע. "אנחנו רותמים את הכוח שלנו והיכולות כדי להבטיח את העתיד של ישראל".
