מדד חודש פברואר מבשר טוב ורע גם יחד. מדד של 0.4% בחודש אחד הוא ממש לא שיעור אינפלציה מעודד, לכן השמחה על ירידת המדד השנתי מוקדמת מעט. השיעור השנתי אמנם ירד בעוד עשירית אחוז ל-2.5% בשנה - בתוך היעד שקבעה הממשלה לשנת 2024, 1% עד 3% - אולם הירידה נובעת אך ורק מכך שאשתקד מדד פברואר היה גבוה יותר ועלה בחצי אחוז.
מה שברור במיוחד היום הוא שהמשק הישראלי עדיין לא יכול לבשר על הדברת האינפלציה. כאשר מחירי הפירות עולים ב-10.7% בחודש אחד, חוזים חדשים של דירות להשכרה מתייקרים ב-4.5%, נעליים ותרבות ובידור מתייקרים ביותר מאחוז ומחירי המזון עולים ב-0.7% - עוד לפני הכניסה לתוקף של שורת ההתייקרויות שעליהן כבר הודיעו יבואנים ויצרנים - וכך הוצאות משקי הבית ספגו עוד מכה לא קלה בכנף חשבון הבנק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
הנגיד ירון, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ'
הנגיד ירון, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ'
הנגיד ירון, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ'
(צילום: ABIR SULTAN, שלו שלום, אלכס קולומויסקי)
לצד כל אלה מתייקרים מחירי הדירות בשיעור שיא בחודש מזה שנה וחצי. מחירים אלה אמנם לא כלולים בחישובי המדד אך בהחלט מחושבים במצב חשבון הבנק והחזרי הלוואות המשכנתאות שאינם פוחתים.
כל אלה צפויים כמובן להקשות על הוועדה המוניטארית של בנק ישראל להכריז על עוד הפחתת ריבית ב-8 באפריל.

חישובים של כלכלנים מעלים כבר שמשק בית ממוצע ישלם השנה כ-3,000 עד 5,000 שקל יותר על מוצרים ושירותים שירכוש מאשר בשנה החולפת. את ההוצאות הנוספות הללו מובילה דווקא הממשלה שבחסותה התייקרו הסיגריות, מתייקרת הארנונה, הממשלה לא מנסה למנוע את העלייה במחירי החשמל ובקרוב יעלו בשל כך גם מחירי המים והמוצרים התעשייתיים.
אולם, דווקא בעת הזאת יוכל אולי בנק ישראל להתעלות ולספק בעוד שלושה שבועות סנסציה שתתחרה בתוצאה המפתיעה שבה הובסה אתמול, ממש באופן לא צפוי, קבוצת הכדורגל של מכבי ת"א.
דווקא בשל האינפלציה הבלתי נרגעת סובלים יותר מכל המשתייכים לעשירונים התחתונים ובעיקר משפחות ברוכות ילדים. כאשר המלחמה נמשכת ולא רואים עדיין את האור בקצה המנהרות, כאשר אלפי חיילי מילואים קיבלו כבר צווי גיוס חדשים, כאשר בעלי עסק מתקשים להתאושש מחודשי מלחמה קשים וכאשר משקי בית רבים נאנקים תחת שיעורי ריבית גבוהה על הלוואותיהם - גילוי אומץ על ידי הנגיד פרופ' אמיר ירון והוועדה המוניטארית שהוא עומד בראשה, כפי שהפגינו כבר בעבר, יוכלו להעלות מעט את המורל של בעלי העסקים ובעלי המשפחות בישראל, אם הריבית תופחת למרות נתוני האינפלציה.
זה יקרה עוד לפני שצעדי ממשלה נוספים ימנעו הפחתה מהירה של האינפלציה בשנה הקרובה, כאשר שכר המינימום יעלה ב-309 שקל בעוד שבועיים והמע"מ ומס הבריאות יתייקרו גם הם בראשית 2025. וזה יקרה במקביל לעוד העלאת מיסי ארנונה השנה שהממשלה לא מתכוונת למנוע וחשש שהמשך המלחמה, ללא עסקת חטופים בקרוב, יגרמו מחדש להיחלשות השקל ולהתייקרות חומרי הגלם ומוצאי היבוא. וכל זה עוד לפני הפחתה צפויה נוספת בדירוג האשראי של ישראל וייקור הריבית להלוואות הענק של המדינה למימון המלחמה ונספחיה.
אכן, דילמה לא קלה תלווה את הדיונים בבנק ישראל האם להקל על המשק בהפחתת ריבית שנייה, או להמתין כמו ארה"ב והאיחוד האירופי עם הפחתות הריבית כנראה בחודשי האביב המתקרב.