כאשר מנכ"ל waze גיא ברקוביץ' מדבר על נדב הלפרין, סטודנט לתואר ראשון בתעשייה וניהול באוניברסיטת תל אביב, שלו הוא משמש כמנטור, אי-אפשר לפספס את החום ואת תחושת השליחות שבקולו. ברקוביץ' מלווה את הלפרין במסגרת המיזם "10X10", שבו מנכ"לים מובילים מסייעים לסטודנטים בדרכם להשתלבות בשוק העבודה.
"הדור הזה עבר ועובר אתגרים גדולים מאוד, של קורונה, של מלחמה, וגם בלעדיהם לאנשים צעירים בתחילת החיים לא פשוט לקבל החלטות, כאשר יש כל כך הרבה אפשרויות, תפקידים והזדמנויות לדלג בין תפקיד לתפקיד", אומר ברקוביץ'. "מה שאני מנסה להשיג עם נדב ועם עוד צעירים שאני מנטור שלהם, זה להגדיר מה הדילמות שאיתן הם מתמודדים, להבין ביחד לאן רוצים להגיע, ואיך בונים את הדרך לשם. לתת להם אפשרות להתחכך בתעשייה הפועמת והזדמנות להתלוות לאנשים שונים בחברה שלנו ובחברות אחרות, להכיר את הפרויקטים ולהבין מה אומר כל תפקיד".
נדב ממתין בסבלנות עד שהמנטור מסיים לדבר, ומשתלב בשיחה: "עצם העובדה שמישהו במעמד של גיא מדבר איתי, ילד בן 25 שעוד לא חוויתי הרבה ברמה האישית והמקצועית, מדרבן אותי לרצות, ללמוד ולהתנסות, ועוזר לי להתפקס".
גם נדב וגם הסטודנטים האחרים בתוכנית הם כאלה ש-7 באוקטובר צילק אותם באופן משמעותי, והתוכנית עוטפת אותם באכפתיות ואהבה. נדב: "אני ועוד חבר טוב היינו במסיבת הנובה. בשש וחצי כמו כולם שמענו טילים, מיהרנו לאוטו, התחלנו לנסוע על כביש 232 ותוך כמה דקות יריות. אחד הרכבים שלפניי התהפך. הסתובבנו לכיוון השני, גם שם יריות. חצי שעה היינו במלכוד של יריות בלתי פוסקות סביבנו, וכשהצלחנו לברוח, נטשנו את האוטו והתחלנו לרוץ ולהסתתר מהמחבלים. זה לקח 8 שעות, לאורך 20 ק"מ, עד שהגענו ליישוב פטיש, ושם חולצנו".
גיא: "נדב עבר כזו חוויה קשה, שכדי לשכוח את הטראומה הוא צריך להתעמק במחשבות אחרות, למשל ראיונות עבודה, שאני מכין אותו לקראתם, כדי שיידע מה להראות למראיינים ומה בכלל מחפשים בשוק".
נדב: "זה אחד הדברים הכי טובים שגיא עשה בשבילי".
יצא לך לדבר עם חברים על התוכנית?
"כל מי שדיברתי איתו עף באוויר, ואנשים מחכים להרשמה של השנה הבאה. זו תוכנית סופר מיוחדת, כי כחבר'ה צעירים היכולת לייצר שיחה אחד על אחד עם מי שהוא מנהל בחברה גדולה, זה נדיר עבורנו וזה דבר גדול".
איך אתה מוצא זמן לזה? אתה גם מילואימניק כבר כמעט שנה.
"אני משרת במערך המבצעים המיוחדים, ומה שמספיק חשוב לך אתה מוצא עבורו זמן. בין אם זה לבוא פיזית למשרדים של ווייז או לעשות עם גיא שיחות בטלפון, בווטסאפ ובמייל. זו תוכנית עם ערך מוסף גדול בשבילי".
גיא, מה אתה למדת מנדב?
"לאף אחד מאיתנו אין הכלים להתמודד עם החוויה שנדב עבר בנובה, ואני לא מתיימר שיהיו לי כלים כאלה. למדתי מנדב שהוא רוצה לשים את המקרה הזה מאחוריו ולהמשיך קדימה, כי הוא לא סתם יצא בחיים מהנובה, והכוונה היא להמשיך את החיים. כן, החיים חזקים, אפשר להמשיך הלאה וצריך להמשיך הלאה".
לראות מנכ"ל בפעולה
סטודנטים שסיימו את לימודיהם בשנה האחרונה נכנסו לשוק בעייתי עבור מחפשי עבודה, כאשר על כל משרה שמוצעת מתקבלים מאות ואולי אלפי קורות חיים. שוק ההייטק במצב פחות טוב משהיה לפני שנתיים, וחווה גם פיטורים. במהלך השנה סטארטאפים נסגרו, בין אם בגלל מיעוט השקעות ובין אם כיוון שחצי מהעובדים היו במילואים.
את יוזמת "10X10" מוביל "הפורום הכלכלי חברתי" של "נשיאות המגזר העסקי" (ארגון הגג היציג של העסקים בישראל) בשיתוף התאחדות הסטודנטים הארצית. במסגרתה נבחרת של מנהלים בכירים במשק מלווים, בהתנדבות, עשרה סטודנטים עד שהם משתלבים בעולם העבודה. מדובר במחזור ראשון ואחריו כבר מתוכנן מחזור שני. "שיתוף הפעולה עם הפורום הכלכלי-חברתי, וההתגייסות יוצאת הדופן של מנכ"לים מובילים במשק לשמש כמנטורים, מוכיחים את המחויבות המשותפת שלנו להבטיח לדור הבא את הכלים וההשראה להוביל שינוי חברתי משמעותי", אומר יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, אלחנן פלהיימר, "אנחנו גאים בעשייה הזו ומאמינים שההובלה של הפורום היא מפתח להצלחת הפרויקט ולעתיד טוב יותר עבור החברה הישראלית".
משתתף נוסף בתוכנית הוא רועי לוזון, סטודנט שנה שנייה להנדסת חשמל באוניברסיטת אריאל. רועי מתרגש מהקשר עם אמיר די-נור, מנכ"ל eBay ישראל, שמלווה אותו במסגרת התוכנית. "לראות מנכ"ל בפעולה, להבין מי הבנאדם ומה באישיות שלו הופך אותו למנכ"ל, איך הוא משפיע על הסובבים אותו, ומה ההחלטות ואיך הוא חושב. ההזדמנות הזאת היא מבחינתי עולם ומלואו".
5 צפייה בגלריה


אמיר די־נור, מנכ"ל eBay ישראל, והסטודנט רועי לוזון. "לראות מנכ"ל בפעולה"
(צילום: ליאור דרי)
איפה אתם נפגשים?
"במשרדים של אי-ביי ולפעמים בזום. אנחנו מדברים על החיים, אני מקבל ממנו תפיסת עולם, גישה, דרך לראות דברים. זו מערכת יחסים שבונה בצורה רחבה את התפיסה שלי. אני לא בא ואומר לו: 'תעזור לי להתקבל לתפקיד הזה והזה', אלא מקבל ממנו משהו הרבה יותר רחב לשנים קדימה".
אמיר: "אחד הדברים שתהיתי לגביהם ומצאתי בהם אתגר, זה איזה סוג מנטורינג אני יכול לתת לרועי. הוא סיים לימודים ונמצא לפני העבודה הראשונה שלו, פוזיציה שאני הייתי בה לפני יותר מ-20 שנה, ולא בטוח שפרקטיקת הניהול שלי בנקודה הזו רלוונטית לו".
את התשובה נותן רועי: "זו פשוט הזדמנות לשבת עם אדם בעל ניסיון, שחווה את רכבת ההרים של הקריירה, ולהבין עם מה התמודד ואיך. אני מתייעץ עם אמיר על הזדמנויות שיש לי ואיך לפעול בתוכן, והוא מאוד עוזר לי עם הניסיון שלו".
אמיר, מה אתה לומד מהסטודנט הצעיר?
"קודם כל, הוא נותן לי להרגיש תקווה. ואני נהנה מאוד לפגוש אותו. האתגרים של הדור שלו הם יוצאים מן הכלל ואני יכול להבין אותם כי הייתי לוחם בעבר, אבל אין מה להשוות. העצימות והמשך והאתגרים והחוסן והמחויבות, זה יוצא מן הכלל".
המפקדת של התצפיתניות
הסטארטאפ שאותו הקימה ומנהלת שירה ספטר, Iverse, הוא למעשה פסיכולוג תעסוקתי מבוסס AI. "זה כלי שמבוסס על שכל של מאות פסיכולוגים תעסוקתיים, והוא עוזר לנו לבחור טאלנטים", אומרת ספטר. "בתוך שוק התעסוקה, אנחנו מנסים לזהות את היכולות הכי טובות של האדם, ולכן גם במנטורינג להדס היה לי חשוב לעבוד איתה על המיומנויות הכי נדרשות בשוק העבודה היום – יוזמה, גמישות מחשבתית, פתרון בעיות מורכבות, כל מה שקשור ליחסים בינאישיים ותקשורת בצוותים".
הדס היא הדס אסף, סטודנטית לתואר שני בחוויית משתמש באוניברסיטת רייכמן. בשירותה הסדיר היא הייתה מפקדת חמ"ל תצפיות נחל עוז, זה שאחר כך נהרגו בו 15 תצפיתניות ונחטפו שבע. "ב-10.10 נקראתי למילואים", היא מספרת, "והגעתי לבסיס רעים שבאוגדת עזה כשעוד הסתובבו שם מחבלים. באתי לחמ"ל האוגדתי לתת יד כסמב"צית. הייתי במילואים מעל שלושה חודשים ושוחררתי יום לפני שהחלה שנת הלימודים. עם כל הלחץ, התחלתי את התואר, וזו הייתה תקופה לא פשוטה. נחל עוז היה הבסיס שלי, הבית שלי במשך שנתיים ואחרי זה בקבע. יש שם את הקיר שלנו עם ההטבעות של כפות הידיים של כל מי שהשתחררה. גם כפות הידיים שלי שם".
שירה: "בהייטק הישראלי יש אנשים עם תעצומות נפש, שמצליחים לשים הכל בצד ולהיות כל כולם בתוך השליחות המקצועית. התרשמתי מאוד מהיכולת הזו של הדס, הרגשתי שהיא מביאה איתה את החוסן הנדרש, ולכן אני צופה לה עתיד מדהים, עם הרבה הזדמנויות שבהן תוכל להתמודד בהצלחה עם האתגרים הכי קשים".
הדס: "לפרויקט 10X10 נבחרו רק עשרה סטודנטים, זה לא מובן מאליו שאני נבחרתי, וזו הזדמנות מטורפת עבורי ללמוד כל מה שלמדתי, וגם להישאר בקשר עם שירה תוך כדי שאני מחפשת עבודה".
שירה: "אמרתי להדס שאנחנו יחד עד שהיא מוצאת עבודה שטובה לה, כי זו האחריות של מנכ"לים במדינת ישראל, לחבק ולהעצים את הדור הבא".
איך עבד תהליך המנטורינג?
"הדס השתלבה בצוות שלנו. תחשבי שאנחנו סטארט אפ בתקופת מלחמה, המוצר בשל ואנחנו חייבים לדלוור, והיא נכנסת לישיבת צוות ומסתכלת איך האנשים שלנו פותרים בעיות מורכבות, ובזמן אמת גם תורמת מהחשיבה והמיומנויות שלה. היא גם מביאה את עצמה לידי ביטוי וגם מקבלת טעימה מעבודה בסטארט-אפ בכל הרמות, מייצור ועד ניהול, כי היא נכנסה לכל הצוותים והישיבות, והייתה חלק מהעבודה היומיומית. למקום העבודה שלה היא תגיע אחרי שראתה איך הדברים באמת עובדים מבפנים".
הדס: "זה כל כך משמעותי עבורי. לשבת עם גורמים כאלה בכירים, לראות את הדברים מהצד שלהם, לקבל משימות שקשורות למוצר, לקבל הזדמנות לשפר תהליכים. גם ישבתי עם פסיכולוג תעסוקתי שהסביר לי, בשביל עצמי, איך להציג את עצמי בראיון עבודה, איך לשבת, מה להדגיש, זה לא משהו שמכינים אותך אליו בתואר. היו עוד בכירים שלימדו אותי ועזרו לי לצבור ידע וניסיון, וכמובן הליווי הצמוד משירה, שכל הזמן היה לה חשוב לראות מה המצב שלי ומה הרגשתי ומה עשיתי".
שירה: "זו החברה השנייה שאני מייסדת וממנכ"לת. אני מגיעה מבית חרדי, נכנסתי לעולם העבודה בלי בגרויות. היום אני בת 40, ואני מאמינה שאין תקרת זכוכית, וזה גם מה שניסיתי להעביר להדס. שהיא יכולה להתקדם בכל ארגון ולכל עמדה בזכות היכולות התפקודיות שלה ובזכות מי שהיא, גם בלי ניסיון ובלי רקע מקדים. במציאות שבה יש רק 2% יזמיות בישראל, זו שליחות".
מה את למדת מהדס?
"למדתי על חוסן. היא שיתפה אותי בשירות המילואים שלה מאז אוקטובר, שהיה מאוד לא פשוט וספוג בהרבה מטען רגשי. התרשמתי מהיכולת שלה לתפקד בהרבה זירות".
"אני ביקשתי את אורנה"
מנכ"לית SAP, אורנה קליינמן, מלווה את אריאל עין גל, סטודנט לתואר ראשון במדעי המחשב ובבלשנות באוניברסיטת בן גוריון. "התחלנו לפני כמה חודשים, אני ביקשת את אורנה וקיבלתי", אומר אריאל בגאווה. "הסתכלתי על החברות שמשתתפות בפרויקט, ו-SAP נראתה לי הכי מגניבה. למדתי מאורנה איך לחפש עבודה, שזה תהליך שהתחלתי לפני התוכנית והלך לי לא טוב, וקיבלתי המון נקודות איך לשפר. הכרתי הרבה אנשים טובים שהפכו להיות חברים מאוד טובים, ומאורנה קיבלתי הזדמנות להכיר את סאפ, לפגוש את בעלי המקצוע שם, לראות מה כל אחד עושה ולהתחיל להבין איך תיראה גם השגרה שלי. לא דמיינתי שזה אפשרי בכלל, להגיע לסיטואציה כזו שבה אני מקבל הזדמנות להיות חלק מחברה כזו ולהבין איך נראית העבודה בתכלס".
ב-7 באוקטובר היית קרוב לאירועים, והיום אתה עושה עבודת הסברה בחו"ל.
"אני וחברים שלי עשינו לילה בחוף זיקים וקמנו בבוקר לחדירת מחבלים מהים. מאז אני במשלחות בכל העולם שבהן אנחנו עוברים בין קהילות ומספרים את הסיפורים שלנו של 7 באוקטובר. בין אם זה תמיכה בקהילות יהודיות, ובין אם זה לא יהודים – לגרום להם להבין מה קרה בישראל".
אורנה, מדוע הצטרפת לתוכנית?
"כי זו הזדמנות אדירה לעזור לסטודנטים שנפגעו ב-7 באוקטובר או שנכנסו לסרט אימה של מלחמה, ובכל זאת הצליחו לסיים את הלימודים. רובם לא באמת יודעים איך להשתלב בשוק העבודה, אלא אם הצליחו לעבוד בתעשיית ההייטק בזמן היותם סטודנטים. אנחנו במצב של שוק רווי, שלא מגייס ג'וניורים, אלא מעדיף את מי שיש לו ניסיון, מה שאומר שזו תקופה מורכבת עבור מי שרק סיימו לימודים, וצריך לעזור לסטודנטים באופן אקטיבי עם תוכניות השמה.
"התפקיד שלנו הוא לתת להם את כל התמיכה שאנחנו יכולים, אחרת יהיה להם קשה שבעתיים מכל אחד אחר. אנחנו עוזרים להם להבין מה זה ג'וניור, איך אתה גדל בארגון ויכול להתפתח בתוכו. אריאל נפגש אצלנו עם האנשים הכי טובים, העברנו אותו גם מסלול מיונים כדי שילמד איך להשיג עבודה, עשינו ראיונות והוא קיבל פידבק, ולמד איפה צריך להשתפר".