שינויים בדיווחי האבטלה בישראל: החל מהחודש הבא הנתון העיקרי הראשי יהיה שיעור האבטלה הבסיסי בישראל, שעומד כעת על 3.4% בלבד וכולל את כל מי שחיפשו עבודה ולא מצאו בשבוע עריכת הסקר, ותופסק החלוקה שכוללת מובטלים מסיבות הקשורות לקורונה. לצד זאת, יהיה מעקב אחר מובטלים מסוג חדש – "המתייאשים": מי שחיפשו עבודה בעבר וחדלו לחפש עבודה בחודש האחרון שקדם לפרסום הדוח.
בנוסף, לראשונה מאז תחילת הסגרים ושיתוק המשק בשל מגפת הקורונה לא יתפרסמו נתונים דו שבועיים על בסיס נתוני סקר כוח אדם, ובלמ"ס יחזרו לדווח את שיעור האבטלה רק באופן חודשי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

2 צפייה בגלריה
לשכת התעסוקה בחולון
לשכת התעסוקה בחולון
לשכת התעסוקה בחולון
(צילום: קובי קואנקס)
בשנתיים ורבע האחרונות, מאז פרוץ הקורונה במרץ 2020, שינתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מתכונות הדיווחים הקבועים על שיעור האבטלה בישראל ויצרה שלוש קטגוריות, שכעת ישתנו שוב:
הבלתי מועסקים - הנתון הרשמי לפי אמות המידה הבינלאומית על שיעור האבטלה בישראל. לכוח העבודה משתייכים רק מי שעבדו ומי שיחפשו עבודה בעת ביצוע הסקר - ולא מצאו עבודה. מי שאינם מחפשים עבודה ולא עובדים אינם נחשבים על פי הכללים הבינלאומיים כמובטלים ולפי שיעורם נקבע שיעור התעסוקה במשק.
המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה + הבלתי מועסקים - נתון זה כלל גם את השוהים בחל"ת והנעדרים מעבודתם מסיבות הקשורות אך ורק להתפשטות נגיף הקורונה, כולל מי שנעדרו זמנית מהעבודה למשל בשל החוק שחייב אותם לשהות בבידוד. סעיף זה יוחלף כבר בחודש הבא במי שייעדרו מהעבודה "מסיבות כלכליות", דהיינו מכל סיבה שהיא.
הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממרץ 2020 + המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה + הבלתי מועסקים - שיעור מורחב שכלל את מפוטרי הקורונה ומי שאינם הועסקו בעת עריכת הסקר של הלמ"ס, והגיע בשיאו לש-27.5% אבטלה.

עד חודש דצמבר הקרוב תמשיך הלמ"ס לדווח בנפרד על כל מי שפוטרו מחודש מרץ 2020 רק בשל התפשטות נגיף הקורונה. סעיף זה יוחלף בסעיף חדש קבוע שבו תדווח הלמ"ס בנפרד על כל מי שפוטרו בשנתיים שקדמו למועד פרסום דוח האבטלה ולא מצאו עבודה בתקופה זו. מעניין, למשל, יהיה לעקוב בעתיד אחר עובדים במגזרים מסוימים, כמו בענף ההייטק, למשל, שנקלע לאחרונה למשבר שגורם לפיטורים, בזמן שגיוס העובדים בענף הצטמצם מאוד.