קנס בסך של 121 מיליון כנראה יוטל על אל על: בכוונת הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן, לקבוע שאל על שהיתה בעלת מונופולין בטיסות נכנסות ויוצאות לישראל החל מ-7 באוקטובר 2023 ועד סוף מאי 2024, קבעה רמת מחירים מופרזת ובלתי הוגנת על טיסותיה בתקופה זו.
במכתב השימוע וההודעה על כוונת החיוב ששלחה הרשות לאל על נכתב: "עליית המחירים שנצפתה כמתואר לעיל לאחר השביעי באוקטובר גבוהה באופן ניכר שלא נמצא לה צידוק לגיטימי והיא בלתי הוגנת ומצדיקה אכיפה בגינה".
הרשות בדרך כלל מהססת להתערב במקרה של העלאות מחירים מחשש להתערבות בכוחות השוק וכן בשל הנחיה של ביהמ"ש העליון למעט בהתערבויות כאלה. כאן בכל זאת התערבה משום שבאותה תקופה היה מדובר במונופול שלדידה גבה מחירים לא הוגנים: "ככל שפערי הכוחות בין הצדדים גדולים יותר... כך שלצרכנים לא עמדה אלטרנטיבה אמתית לרכישת המוצר, תיטה הרשות לראות בגביית מחירים הגבוהים באופן משמעותי מהמחירים שהיו נגבים בתנאי תחרות כפעולה לא הוגנת מצד בעל המונופולין".
עד היום בישראל רשות התחרות אכפה את האיסור על מחיר מופרז בלתי הוגן במקרה אחד: מחיר שגבתה חברת תרופות ביחס לתרופה מצילת חיים למחלה נדירה.
מספר החברות ירד, הביקוש עלה, המחירים זינקו
הסיבה להעלאות המחיר היתה נטישת רוב חברות התעופה הזרות את ישראל אחרי טבח השביעי באוקטובר 2023. היצע הטיסות לישראל וממנה הצטמצם באופן מיידי. חברות התעופה הישראליות אל על, ארקיע וישראייר היו בין החברות הבודדות שהמשיכו לטוס לאורך כל תקופת הלחימה מישראל ואליה.
אזרחים רבים ששהו בחו"ל עם פרוץ הלחימה, ביקשו לחזור ארצה בהקדם בכל דרך שהיא בין היתר לשם התייצבות בצווי 8. במקביל, נוסעים רבים ביקשו לצאת מישראל בהקדם האפשרי מחשש להסלמה במצב הביטחוני. ב-10 באוקטובר 2023 פנתה רשות התחרות לחברת אל על והתריעה בפניה שעליה לפעול בזהירות ולהימנע מניצול מצבם של הצרכנים על רקע הנסיבות הביטחוניות. בכל זאת המחירים נסקו.
בינואר 2024 פתחה רשות התחרות בבדיקה ובה "אספה מידע מקיף ומפורט מחברת אל על שכלל נתונים על מליוני כרטיסי הטיסה שנמכרו בתקופת המלחמה ובתקופה מקבילה קודמת. במסגרת הבדיקה ערכה רשות התחרות גם בדיקה אקונומטרית נרחבת", כך נמסר.
בסיומה של הבדיקה הכלכלית, החליטה הממונה לזמן את אל על לשימוע נוכח כוונתה לקבוע כי אל על היתה בעלת מונופולין באותה תקופה וכי מדובר ברמת מחירים מופרזת שהיא תוצאה של ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי שנבע מנסיבות ששררו לאחר ה-7 באוקטובר, ולא מסיבה לגיטימית אחרת.
אל על הפכה למונופול ביותר מ-38 יעדים
מקרב החברות שהמשיכו להפעיל טיסות בתקופת המלחמה, אל על טסה למספר היעדים הגדול ביותר והוציאה את מספר הטיסות הרב ביותר. מבדיקת הרשות נמצא שנרשמה ירידה בסך הנוסעים הנכנסים לישראל והיוצאים ממנה בעקבות המלחמה, ועלייה משמעותית בסך הנוסעים שטסו לישראל וממנה באמצעות אל על. מהבדיקות עולה ששיעור הנוסעים שטסו לישראל וממנה באמצעות אל על ערב 7 באוקטובר עמד על כ-20% ותוך ימים ספורים עלה על 70% מכלל הנוסעים. בנוסף, עולה שבמהלך חודשי המלחמה הראשונים, אל על הטיסה למעלה מ-50% מכלל הנוסעים שטסו מישראל ואליה.
גם בחינת נתוני נתחי השוק של אל על לפי יעדים מראה שאל על היתה בעלת מונופול בתקופת הבדיקה בלפחות 38 מתוך 53 הקווים. בין היתר בודפשט, בוקרשט, בנקוק, לונדון, טוקיו, מוסקבה, מיאמי, סלוניקי, ברצלונה, ציריך, אמסטרדם וקראקוב. הרשות גם הכריזה עליה אז כמונופול ביעדים יוהנסבורג, הונג קונג, בנגקוק ובמוביי וכן הוכרזה כמונופול במתן שירות אבטחת תעופה בחוץ לארץ.
תוצאות הבדיקה מצביעות על עליית המחירים לכל היעדים המרכזיים אליהם טסה אל על. עבור היעדים העיקריים אליהם אל על טסה במהלך המלחמה, עליית המחיר הממוצעת נעה בין 6% ל-31% ובאופן ממוצע מחיר הכרטיס עלה בכ-16%
"התלות החריגה של הצרכנים באל על, והעובדה שפעלה ללא רסנים תחרותיים בתקופת שנבחנה על ידי הרשות, מעלים שאל על היתה בעלת כח שוק באותה תקופה", כך נמסר.
כדי לבחון את עליית המחיר, רשות התחרות ערכה מבחן השוואה במסגרתו השוותה את מחירי כרטיסי הטיסה של אל על בין 7 באוקטובר 2023 לסוף מאי 2024 לתקופה המקבילה בשנה שקדמה למלחמה. הבדיקה האקטנומטרית מורכבת וכוללת מיליוני תצפיות של כלל כרטיסי הטיסה שמכרה אל על בתקופת הלחימה ובתקופה המקבילה שנה קודם. לפי הרשות, "המידע המפורט ברמת כרטיס הטיסה מאפשר לאפיין את הגורמים המשפיעים על מחיר הכרטיס".
תוצאות הבדיקה מצביעות על עליית המחירים לכל היעדים המרכזיים אליהם טסה אל על. מהבדיקה עולה, שעבור היעדים העיקריים אליהם אל על טסה במהלך המלחמה, עליית המחיר הממוצעת נעה בין 6% ל-31% ובאופן ממוצע מחיר הכרטיס עלה בכ-16%.
גם טיסות חצי ריקות התייקרו
עוד נמצא בבדיקת הרשות, שבטיסות שהמריאו בתפוסה לא מלאה (מתחת ל-85%) במחלקת תיירים, עליית המחיר עמדה על 25%. כלומר גם בטיסות שהמריאו עם מושבים ריקים, העלתה אל על את המחיר. 16% מכל נוסעי אל-על בתקופה הנבחנת טסו בטיסה בתפוסה של עד 85% במחלקת תיירים.
"עליית המחירים של אל על היא מופרזת ובלתי הוגנת ומצדיקה אכיפה של רשות התחרות חופש התנועה להיכנס ולצאת מישראל היא זכות יסוד. מימושה הפך בנסיבות המלחמה לחשוב לאין ערוך, על אחת כמה וכמה בחודשי המלחמה הראשונים. המצב הביטחוני החריג גרם למצבים קיצוניים בקרב ציבור הנוסעים.
"הצרכנים נותרו תלויים באופן כמעט מוחלט בחברת אל על לצורך מוצר חיוני מאין כמותו. הראיות שבידי רשות התחרות מלמדות כי על אף חזרה איטית של חלק מהחברות הזרות לטוס לישראל וממנה, הטיסות לא חזרו לפעול באופן סדיר, וצרכנים רבים העדיפו לרכוש כרטיסי טיסה מאל על מחשש לביטולי טיסות.
התקופה כולה היתה מאופיינת בחוסר יציבות, וצורך בוודאות ביכולת לטוס ממקום למקום, ולצרכנים רבים לא נותרה ברירה אלא לשלם את המחירים שגבתה אל על. לאחרים לא נותרה ברירה אלא לוותר על הטיסה". תלונות של ישראלים על מחירים גבוהים נשמעו אז גם נגד ישראייר וארקיע, כולל בתקופה שאחרי הבדיקה: על טיסות החילוץ מחו"ל בעקבות המלחמה עם איראן. ארקיע אף העלתה את מחירי הכבודה באותה תקופה.
מאל על נמסר בתגובה: "אל על דוחה מכל וכל את הטענה לפיה גבתה מחירים מופרזים במהלך המלחמה. גם אם תתקבל עמדת רשות התחרות לפיה שיעור עליית המחיר בתקופת המלחמה הינו 16% בממוצע למחלקות תיירים ופרימיום (ומדובר בנתון שגוי לטעמנו) - אין תקדים לקביעה שעליית מחיר כזו משקפת תמחור מופרז. אל על תציג את עמדתה המלאה בשימוע ובכל פורום משפטי מתאים והיא משוכנעת שעמדתה תתקבל".
