כשמדברים עם ד"ר גדי מדור על טכנודע חדרה שהוא עומד בראשו, הוא מיד מתמלא באור. עבורו, מדובר במרכז שמגדל דרך קבע דמויות מובילות באקדמיה ותעשיות ההייטק, המדע, הרפואה והביטחון. לצד זאת, הטכנודע מוביל שינוי חברתי עמוק."אנו גאים על כך שאנו מקדמים את החינוך המדעי-טכנולוגי בישראל, ולצידו מאפשרים לילדים מרקעים מוחלשים לחלום, לשאוף ולהפוך למדעני העתיד של ישראל. עבורם, הדרך לטכניון עוברת בטכנודע", הוא אומר.
הטכנודע הוא סיפור הצלחה יוצא דופן שהתחיל ב-1986, וראשיתו בחדר אוכל קטן ששירת כ-20 ילדים. ד"ר מדור, איש חינוך, מדען וספורטאי לשעבר, הגיע לטכנודע לפני כ-35 שנה כסטודנט צעיר לפיזיקה ומתמטיקה, ומיד רתם את עצמו לעשייה. כיום המוזיאון הישראלי לרפואה ומדע הוא אחד המרכזים החשובים בישראל לחינוך מדעי טכנולוגי. בהובלתו של ד"ר מדור, הוא צמח לקמפוס רחב ומרשים המשתרע על פני 15 דונם, ומארח מדי שנה כ-300,000 תלמידים מכל רחבי הארץ. תוכלו למצוא בו מתקנים מדעיים מהשורה הראשונה בעולם, ובהם מוזיאון לרפואה מהיחידים בעולם, מרכז חץ לחינוך מדעי-טכנולוגי לגיל הרך, מצפה כוכבים ופלנטריום מהגדולים בארץ הפתוחים לקהל, יחידה לסימולציה רפואית שנחשבת ל"בייבי" של ד"ר מדור, פארק מדע חיצוני על שם אלה ועוזיה גליל ו-12 מעבדות מתקדמות.
"הטכנודע משקף את הפנים היפות של החברה הישראלית", אומר ד"ר מדור. "אנחנו מקיימים אינטראקציה מפרה, ומעניקים הזדמנות שווה לילדים המגיעים מרקע שונה: עולים, ותיקים, דתיים, חילונים, יהודים, ערבים, אוכלוסיות מעוטות יכולת והזדמנויות ואוכלוסיות משופעות אמצעים. הטכנודע פועל בשני מישורים חשובים שמשתלבים יחד: במישור החינוכי-מדעי, אנחנו מפתחים את דור העתיד של אנשי המדע והטכנולוגיה בישראל. במישור הקהילתי, אנחנו מעניקים מסגרת תומכת לילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך ובכך מצמצמים פערים חברתיים וחינוכיים."
עצם מיקומו של הטכנודע בגבעת אולגה, הוביל גם למינוף כללי של האזור. "זה מפעל חיי, השילוב בין מצוינות מדעית עם חזון חברתי עמוק. החזון שלנו הוא לשלב פעילות חינוכית-קהילתית עם מטרות מדעיות", אומר ד"ר מדור. "אנחנו פועלים להביא את לימודי המדע והטכנולוגיה ברמה הגבוהה ביותר, לילדים מגיל גן ועד תיכון. במקביל, אנחנו חושפים ילדים מרקעים סוציו-אקונומיים נמוכים למדע וטכנולוגיה, תוך עידוד למידה, בניית חוסן והקניית כלים לפיתוח קריירה עתידית. כשהחינוך המדעי יינתן בצורה שווה לכל שכבות האוכלוסייה, הדור הצעיר יהיה מוכן לאתגרי העתיד".
כששואלים את ד"ר מדור מה סוד הקסם של הטכנודע, מקבלים תשובה ברורה: "הצוות שלנו הוא ללא ספק הלב הפועם של הטכנודע. מדובר בכ-170 נשים וגברים, משמכם ומעלה, שמאפשרים את העשייה הנרחבת שמתקיימת אצלנו".
הגישה החינוכית בטכנודע מתבטאת היטב גם בחומר האנושי המרכיב את המקום. מדובר בצוות מגוון, עם ייצוגים של כל גווני החברה הישראלית, שמקפיד לקיים תהליכי למידה והתפתחות קבועים. "הערכים שמנחים אותנו בפיתוח התלמידים הם אותם ערכים שמובילים גם את הצוות", מסביר ד"ר מדור, "מצוינות, רבגוניות, חדשנות ולמידה מתמדת הם חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית בטכנודע".
כאמור, תפיסה זו באה לידי ביטוי גם בגישה החינוכית ושיטות הלימוד הייחודיות של הטכנודע. הלמידה במרכז מתחילה כבר בגילאי הגן, תוך שימת דגש על מפגש חיובי ראשון והקניית תרבות מדעית מגיל צעיר. הלמידה בטכנודע, בכל גיל, היא למידה חוויתית והתנסותית. התלמידים פוגשים במתודות מחקר שונות, לומדים לחקור ולגלות בעצמם ומקשרים בין רעיונות ותופעות, הכל תוך חוויה רב-חושית שהופכת את הלמידה למהנה וחווייתית.
המתודות שהתפתחו בטכנודע הוכיחו את עצמן: בכל שנה מגיעים אליו מאות אלפי ילדים ובני נוער, ממגוון גילאים ואוכלוסיות. "אנחנו רואים בטכנודע ייצוג נרחב של אוכלוסיות שלצערי לא נוכחות מספיק בעולמות המדע והטכנולוגיה. דוגמה בולטת אחת היא עשרות אלפי הילדות והנערות שמגיעות לטכנודע מדי שנה ולומדות מדע וטכנולוגיה ברמה הגבוהה ביותר".
שילוב בין חומר לרוח
איך משתלבת הגישה הזו עם יישום הבינה המלאכותית, שבין היתר, מערערת על דברים שידענו קודם?
"מהפכת הבינה המלאכותית של השנים האחרונות היא אירוע חשוב ומשמעותי, שלא ניתן להתעלם ממנו. אנחנו רואים חשיבות רבה בחשיפה לנושא ועיסוק בו, לצד מורכבויות שאי אפשר להתעלם מהן. ה-AI משולב בטכנודע בתהליך זהיר ומדוד, ככלי תומך אך לא מוביל, כדי לוודא שהוא אינו מנטרל תהליכי חשיבה והתמצאות. אנחנו רואים בבינה המלאכותית כלי משלים, המדגיש את חשיבות הניסוי והחקר מול הסכנה שבהסתמכות על ידע מוכן. לכן, חשוב לנו לשמור על פיתוח חשיבה ותהליכי חקר, ושילוב נכון הוא הרעיון המרכזי".
בטכנודע כבר פיתחו מעבדות המשלבות את שני העולמות: חקר, ניסויים והדגמות יחד עם כלי בינה מלאכותית. "זהו בדיוק המודל החינוכי שלנו. ה-AI יכול לעבד נתונים, אך אינו מחליף את חשיבות הניסוי המעשי, התצפית והחשיבה הביקורתית".
כלי למוביליות חברתית
הערכים המרכזיים העומדים במרכז ההוויה של הטכנודע הם ההכוונה המקצועית, לצד האמונה שרכישת ידע במדע וטכנולוגיה הם מפתחות להצלחה - במיוחד עבור אוכלוסיות מעוטות הזדמנויות כבסיס ליציאה ממעגל של עוני ותלות. כחלק מקשת התוכניות הרחבה של המרכז, הטכנודע מהווה בית חם עבור כ-300 מילדי השכונה, מפעיל תוכניות למען ילדים בעלי צרכים מיוחדים, ומשלב למידה של נוער ערבי, יהודי, חרדי ועוד.
"העשייה החברתית זורמת ב-DNA של הארגון, ואנחנו פועלים למען כלל חלקי החברה הישראלית. מאות ילדים מהשכונה מקבלים אצלנו יום-יום ארוחה וסיוע בשיעורים. בשנתיים האחרונות הבאנו אלינו 3,500 ילדים ובני נוער חרדים, שנחשפו לראשונה למדע. אנחנו שמים דגש מיוחד על שילוב ילדים ובני נוער מהמגזר הערבי, במיוחד מהיישובים הסמוכים. פעילות משותפת סביב מדע יוצרת אינטראקציה חיובית בין בני נוער מרקע תרבותי וחברתי שונה ומחזקת שותפות. פרויקטים מסוג זה הם עוד צעד לכיוון חברה מתוקנת שמושתתת על ערכים של שוויון, הוגנות, אחדות וערבות הדדית", אומר ד"ר מדור.
המחויבות של ד"ר מדור והטכנודע לעשייה חברתית באה לידי ביטוי גם באתגרים הלאומיים שפקדו את מדינת ישראל בחמשת השנים האחרונות. במהלך מגפת הקורונה, הטכנודע הפעיל 30,000 תלמידים מרחוק בעזרת ערכות מדעיות שנשלחו עד אליהם, וקיים עבורם פעילויות ששילבו פלטפורמה דיגיטלית יחד עם ניסויים, הדגמות ומודלים פיזיים.
במלחמת "חרבות ברזל", הטכנודע היה המוזיאון היחידי שנשאר פתוח. לבקשת הצבא, הוא העביר ליחידות רפואה סימולטורים מתקדמים לצורך תרגולים מצילי חיים. במקביל, צוותי הטכנודע יצאו למרכזים בהם שהו מפונים מדרום הארץ, ואף קיים פעילויות הפוגה חווייתיות עבור למעלה מ-3,000 ילדים ובני נוער. מאוחר יותר, הטכנודע הפעיל תכנית רחבה למפוני הצפון, בו השתתפו כ-3,000 ילדים ובני נוער נוספים שהגיעו לימי פעילות מהנים ומלמדים בקמפוס הטכנודע.
במסעו, ד"ר מדור הצליח לרתום לטכנודע שותפים רבים, החל מצה"ל ועד חברות ענק, וכן אנשי אקדמיה בכירים כחתן פרס נובל פרופ’ אהרן צ’חנובר. בזכותם, אלפים רבים מבוגרי הטכנודע לומדים כיום באקדמיה ועובדים בתעשיות המתקדמות בישראל. "החינוך המדעי-טכנולוגי אינו רק עניין אקדמי או כלכלי, אלא מנוף חברתי לאומי ונדבך חיוני לביטחון המדינה. אני מקווה שנוכל להרחיב את העשייה שלנו ולהגיע לכמה שיותר ילדים שנוכל לתת להם ולחברה הישראלית אופק לעתיד".
