בני-זוג בשנות ה-70 לחייהם, התפנו להגשמת חלום ישן, לאחר ששניהם יצאו לפנסיה: שיפוץ מקיף של ביתם הממוקם במושב הבונים והתאמתו לפרק החדש של חייהם.
בבית זה הם גידלו את ילדיהם, אשר בינתיים עזבו את הקן. לאחר עשרות שנים של מגורים, היה ברור שלא רק הצרכים שלהם מהבית השתנו, אלא שגם המצב התחזוקה של המבנה הידרדר והצריך שיפוץ יסודי.
מיקום: מושב הבונים.
סוג המבנה: בית סוכנות משנות ה-50'.
גודל: מגרש בשטח של 600 מ"ר.
דיירים: זוג בשנות ה-70 לחייו.
עיצוב פנים: ליאת הדס.
סוג השיפוץ: שיפוץ יסודי שכלל שינוי כל החלוקה הפנימית של הבית, החלפת כל התשתיות ושינויי פתחים בחזית הבית.
סכום השיפוץ: כ-800 אלף שקל.
משך השיפוץ: תהליך התכנון נמשך שלושה חודשים, כשהשיפוץ בפועל נמשך כ-6 חודשים.
"סוף סוף רואים את הנוף המרהיב"
הבית ממוקם בקצה הרכס, מול הים. מאחר שהבית המקורי היה מבנה סוכנות סטנדרטי, שכלל פתחים וחלונות קטנים במיוחד, הם השאירו את המבנה חשוך וסגור לנוף המרהיב.
נקודת המוצא בשלבי התכנון הייתה להתייחס אל הנוף: לפתוח ולחשוף את כל החזית המערבית אל הטובע עוצר הנשימה. כעת, הנוף נוכח כמעל מכל פינה בבית.
הבחירה בסגנון העיצוב, גם היא הייתה בהתחשב בנוף: סגנון ים-תיכוני אקלקטי. למרות תהליך שכלל ניפוי ופרידה מכמות גדולה של חפצים ישנים שצברו הלקוחות לאורך השנים, הרי שחלקם הושארו ורק עברו חידוש. מדובר בפריטים אהובים ובעלי ערך אסתטי וסנטימנטלי גבוה עבורם.
למעשה, חוץ משמירה על המעטפת החיצונית של הבית, לא נשאר זכר מהבית המקורי. כל התשתיות הוחלפו, וכן חלוקת החדרים נעשתה מחדש, לאור שינוי הצרכים.
על חזית הבית
חזית הבית שופצה והורחבה. "דלת עץ כבדה מוסגרה עם שני עמודים מחופים בבריקים וגגון ברזל וזכוכית, המגן עליה מפני נזקי הגשם", מתארת מעצבת הפנים, ליאת הדס.
"הרחבה הקדמית רוצפה אבן טבעית בגדלים משתנים ומסלעה לאורך צידו של הבית מדרגת את הנוף ומקשרת בין הגינה העליונה לתחתונה".
הפתחים בבית שונו, כדי שהנוף יקבל את הכבוד המגיע לו
"כשנכנסתי לבית הקטן והצנוע במושב, הפה שלי נפער מהנוף המהפנט שניגלה לי דרך המרפסת", מתארת הדס. "אופק מתוח קדימה, שדות חקלאיים וחוף ים פראי במרחק נגיעה".
לדבריה, "הנוף הזה גנב לגמרי את ההצגה, והיה ברור מלכתחילה שהוא השחקן הראשי בבית הזה.
"לכן, אחת מהמטרות העיקריות הייתה לפתוח בחזית המערבית כמה שיותר חלונות לכיוון הים, שיכניסו את הנוף מכל פינה בחלל במרכזי".
"בכל פרויקט מיקום החלונות והגבהים המתאימים להם, הוא תולדה של סידור הפונקציות בחלל", מוסיפה הדס. "לכן, יש קשר הדוק ובלתי ניתן להתעלמות בין תכנון הפנים של הבית למיקומם של הפתחים".
מה הסיבה שהוחלט להשאיר את החלונות חשופים ללא וילונות?
הדס: "הבחירה בחלונות בלגיים הייתה כדי להימנע ממצב ששוב הנוף נסתר. כשמבעד לחלונות נשקף נוף כל כך יפה ויוצא דופן, היה ברור לנו שאין צורך בווילונות, במיוחד כשאין שכנים קרובים שעלולים לפגוע בפרטיות".
לפי מה הוחלט על סוג השיפוץ, על סגנון השיפוץ והאם הייתה מגבלת תקציב?
הדס: "מאחר שבעלי הבית דחו את הפרויקט זמן רב, וחיכו לתקופה בו יוכלו לצאת מהבית ולהתפנות לחוויית השיפוץ בעצמם, היה ברור שהמבנה התיישן מאוד והיה צורך בשיפוץ יסודי. גם הצרכים שלהם לאחר שהבית התרוקן מילדים השתנו, וחייבו חשיבה מעמיקה ורעננה על חלוקת הפונקציות ועל העיצוב".
לדבריה, "בכל פרויקט, יש אילוצים תקציביים והחכמה בשלב התכנון היא להציף עם הלקוחות את כל הצרכים והחלומות, אבל גם לייצר תעדוף שיעזור לנו להישאר במסגרת תקציבית".
מי מבין בני-הזוג היה יותר דומיננטי בתהליך?
"בפגישת העבודה הראשונה, הרגשתי שזה הפרויקט של האישה", אומרת הדס. "אבל, ככל שהתקדם התהליך, גם הגבר נשבה בקסם ולקח חלק בתכנון. היו לו מספר דגשים שהיו חשובים לו במיוחד כמו שימור ושחזרו פינת האוכל, הספרייה והקמת מרפסת גדולה ונוחה לאירוח בחוץ. את קבלת מאות ההחלטות האחרות הכרוכות בתהליך הוא השאיר לאשתו. למעשה, היא זו שהובילה את פרויקט השיפוץ".
מה היו האתגרים העיקריים בשיפוץ?
מגבלת תקציב: "האתגר העיקרי היה להחליט על מה מוותרים עקב מגבלות התקציב", אומרת הדס. "במקרה זה, הוחלט כי בקומה התחתונה שיועדה לאורחים, השיפוץ יהיה מינימלי. מעבר לשינוי מיקום גרם המדרגות ותוספת של חדר ארונות ואחסון גדול, הרי שיתר החדרים, לרבות חדר הרחצה, נותרו כפי שהיו".
הזזת גרם המדרגות: המיקום המקורי של המדרגות היה באמצע הבית, כך שהגביל מאוד את אפשרויות התכנון. בנוסף, המדרגות היו מסוכנות לשימוש ולא בהתאם לתקן. הדס: "לכן, אחת ההחלטות הראשונות הייתה להעביר אותן למיקום חדש. למרות שזה היה כרוך בהוצאה משמעותית וביצוע הנדסי לא פשוט, היה ברור שזו החלטה הכרחית לשיפוץ".
חוסר הודאות במהלך עבודות ההריסה: "כשמפרקים בית מאוד ישן, תמיד יש חשש מגילוי של תשתיות רקובות, אתגרים הנדסיים והפתעות נוספות", אומרת הדס. "זאת, בייחוד כשמנסים להישאר במסגרת התקציב."
לדבריה, "במקרה זה, היה ברור שתקרת הרביץ שהייתה מקובלת בבניה של שנות ה-50', (רשת לול שעליה היו מתיזים טיח), עלולה להתגלות כבעייתית ברגע שנתחיל להסיר את הקירות. ואכן היא התפרקה, חשפה קורות רקובים בגג ואילצה אותנו להחליפם".
חיבור הגינה בשני המפלסים: "אתגר נוסף היה עניין החיבור שבין הגינה הגדולה במפלס התחתון עם חדרי האירוח, לגינה הקדמית שנמצאת במפלס הכניסה של החללים הציבוריים בבית", אומרת הדס. "לפני השיפוץ, המעבר החיצוני בקושי היה נגיש, ונעשה רק דרך פנים הבית. במהלך השיפוץ, יצרנו דרך מדורגת במסלעה לאורך כל המגרש, שחיברה מחדש בין החזית לגינה הגדולה.
האם נוספו שטחי אחסון לבית?
בכדי למקסם את ניצול שטח הבית, היה חשוב שגם אזורי המעבר יהיו פונקציונליים וינוצלו לאחסון.
"לשם כך, מימין לדלת הכניסה, הוקם ארון קיר גדול וחלק עם חזיתות נסתרות, מה שמשווה לו מראה של קיר", מתארת הדס. "בתוכו מוקמו ארון שירות, מכונות הכביסה והייבוש וכן שטחי אחסון למעילים ולנעליים".
"בסוויטת השינה, מוקמו ארונות על שני קירות, כולל מסביב לחלון, אשר אפשרו שטחי אחסון מרובים", מוסיפה הדס. "הגוון שנבחר לחזיתות הוא לבן, בכדי להשאיר את מראה החדר קליל יותר. אחרת, התחושה הייתה של מגורים בתוך חדר ארונות".
על המטבח
המטבח הפתוח הוא בשני קווים מקבילים, עם אי עבודה שנושק לפינת האוכל.
בין המשטח לאי, מוקם חלון גדול המתחיל בגובה נמוך יחסית, מקו הרצפה. הוא משקיף לנוף ונותן תחושה מרווחת בחלל הצר.
לון זה מחבר בין פינת הגריל בדק החיצוני למטבח וניתן להעביר דרכו דברים ולהימנע מהסתובבות בכל הבית עם אוכל וכלים מלוכלכים.
הדס: "הואיל ורוב הזמן הבית מיועד לזוג שנהנה לארח ולבשל גם בפינת הבישול החיצונית בדק, הם העדיפו מטבח צנוע יחסית בגודלו, לטובת פינת אוכל גדולה לאירוח ולעבודה עם המחשב הנייד".
על חלוקת החדרים בבית
הכניסה לבית ממפלס הרחוב, היא למעשה הכניסה אל הקומה העליונה. בקומה התחתונה, ממוקמים חדרי אירוח וממנה היציאה לגינה הגדולה.
בזכות החלוקה המדורגת הזו, זוכה החלל הציבורי של הבית במבט מוגבה אל הנוף.
"הוחלט כי קומת הכניסה ששטחה 94 מ"ר, תהווה את מרכז חיי היום יום ותכיל את האזורים הציבוריים ואת סוויטת השינה של בעלי הבית", מתארת הדס.
"בתכנון המקורי, התחושה הייתה שנכנסים ישר לסלון. בעקבות השיפוץ, נוצרה מבואת כניסה, היוצרת מעין חציצה ומעניקה תחושה פרטית יותר".
במקור, המטבח המקורי היה בחלל סגור ומרוחק מפינת האוכל. הדס: "פינה זו, חסמה את הכניסה לבית, והייתה פחות נוחה לשימוש בתכנונה המקורי. כעת, הבית נפתח לחלל ציבורי אחד גדול ומואר, שהמטבח הוא חלק ממנו".
האם יש קירות כוח בדירה, לפי מה נבחר המיקום שלהם, ולפי מה סגנון העיצוב שלהם?
הדס: "את עיקר ההצגה בחלל המרכזי גונב הנוף, אולם את שני צידי מבואת הכניסה ממול, ממסגרים ספרייה וקמין מחופה בריקים מפירוק, שמהווה עוגן בחלל (קיר כוח) לצד המדרגות היורדות למפלס התחתון".
האם היו רהיטים מיוחדים שהיה חשוב להם לשמור גם לאחר השיפוץ, פסלים או חפצי אמנות?
הדס: "אחת ההנחיות החשובות בתחילת הפרויקט הייתה שילוב פינת האוכל הוותיקה והאהובה של בני הבית. לפני השיפוץ השולחן העצום הזה כמו 'סגר' את כל החלל והקשה על התנועה. כיום, בעקבות חלוקת פנים הבית מחדש ולאחר ששופץ עץ הטיק והכיסאות רופדו מחדש, הפרופורציה שלו נעימה, והגוונים שלו משתלבים בהרמוניות בבית".
האם שונה גודל חדרי השירותים והאמבטיה? חלק בוטלו או אוחדו?
הדס: "חדרי הרחצה הישנים פורקו לחלוטין ומיקומם שונה. דלת שירותי האורחים פונה למבואת הכניסה עם חלון גדול בעל פתיחות 'קיפ' שמאפשרות להשאיר את החלונות פתוחים לאוורור באופן קבוע, מבלי לחשוש מפריצה.
לדבריה, "המקלחת הראשית פרטית והיא מחוברת לסוויטת השינה. במקלחת הישנה, אוסף התמרוקים של בעלת הבית היה גלוי ויצר עומס רב. לצורך קבלת מראה נקי ומסודר יותר, תוכנן ארון עם חזיתות מראה, בתוכו אוחסנו המוצרים".
מה היה השינוי בחדרי השינה: ילדים ומבוגרים, מה היה לפני ומה היה חשוב שיהיה אחרי?
"לפני השיפוץ, חדר השינה היה בחלק המערבי", מתארת הדס. "במקומו, נמצא כיום המטבח. באופן טבעי, רוב שעות היום הוא היה ריק והפך למעין שטח נדל"ן מבוזבז, כאשר חסם את פתיחת הבית לנוף".
לדבריה, "בעקבות השיפוץ, עברה סוויטת ההורים לחלק המזרחי ואפשרה לפתוח את כול החלל המרכזי לנוף שנגלה מהחלונות החדשים שפתחנו".
מה היה חשוב להם מניסיון בחיים בבית שלפני השיפוץ שהם רצו לוותר עליו?
הדס: "ההנחיות המרכזיות של הלקוחות נבעו מפשרות שחיו איתן שנים ארוכות מדי, ואשר רצו למצוא להן פתרונות בבית החדש.
"במקום כמות גדולה יחסית של חדרים קטנים, הוחלט לפתוח את החלל ולחבר את הפונקציות השונות למעין אופן ספייס המעניק תחושה נעימה ומרווחת יותר".
לדברי הדס, "במקום ספריות עמוסות (שכן בעל הבית היה מורה לאנגלית ובעל אוסף עצום של ספרים), הוחלט לעבור לאחסון מינימליסטי יותר. כזה שבו רוב הפרטים נסתרים, ומשאירים את מראה הבית קליל ומואר".
"נעשה מיון יסודי שכלל שלוש קטגוריות: פריטים שיימסרו או יזרקו, פריטים לאחסון (בעיקר בקומה התחתונה שנועדה לאירוח ולאחסון) והחפצים שבחרנו למקם חשופים בחלל, כי הם בעלי משמעות רגשית או שהם בעלי צורך פונקציונלי", מוסיפה הדס.
עוד כתבות בנושא:
על העיצוב
"בחירת החומרים והגוונים בבית משקפים את הטבע שבחוץ", מתארת הדס. "ירוקים וחומים כמו השדות, אקווה מרין וכחול כמו המים והשמים.
"הקפדנו על שימוש בחומרים טבעיים כמו אבן, עץ, בטון וברזל. כאלה, שיופים הוא על-זמני והם תמיד מתיישנים בחן ומשקפים אותנטיות".
לדבריה, "הסגנון העיצובי הוא אקלקטי ים-תיכוני, שמשלב ישן וחדש במטרה ליצור שלם שגדול מסך חלקיו".
איך זה נראה לפני השיפוץ?
אם כבר עבר זמן מאז האכלוס, מהם הפידבקים שקיבלת? מהן הפינות בבית שהם הכי אוהבים להיות בהם, ומה השדרוג המשמעותי עבורם?
"השדרוג המשמעותי ביותר עבור בעלי הנכס הוא שבזכות פתיחת האזור הציבורי לחלל לופטי אחד, הבית מרגיש מאוד מרווח לעומת שטחו הקטן יחסית, בפועל", מסכמת הדס. "הם אוהבים במיוחד לשבת עם המחשב הנייד על שולחן האוכל מול הנוף ולהרגיש בנופש גם ביומיום".
