לפעמים דווקא הרכיבים שאיש אינו רואה הם אלה שקובעים אם מערכת שלמה תעבוד בצורה תקינה. אטם קטן במערכת מים, רכיב פולימרי במשקית כבדה, חלק במערכת נשק או רכיב במכשיר ביתי, הם תוצאה של הנדסת חומרים מורכבת, שהיא חלק בלתי נפרד מפעילותה של קבוצת סופרגום הישראלית, שמציינת 70 שנה להקמתה.
החברה, שהחלה את דרכה כיצרנית מוצרי גומי, נמצאת כיום בעיצומו של שינוי אסטרטגי: מעבר מחברה תעשייתית מסורתית לקבוצת פתרונות טכנולוגיים המתמחה בפולימרים מתקדמים, חומרים מרוכבים ופתרונות מיגון. "בעולם שבו תמיד יהיה מי שייצר בזול יותר, אין לנו אפשרות להתחרות גלובלית רק במחיר", מסביר מנכ"ל החברה, רועי בן שמעון. "היתרון שלנו נמצא בידע, בהנדסה וביכולת לתת פתרונות ייחודיים, כאלה שגם הלקוח לא חשב עליהם".
רועי בן שמעון
(צילום: יח"צ)
בן שמעון (45), נשוי ואב לשלושה, מתגורר בפתח תקוה. בצבא שירת 14 שנה בתחום הלוגיסטיקה, ולאחר השחרור ניהל את מפעל הבלוקים של איטונג. לפני כשלוש וחצי שנים מונה למנכ"ל סופרגום, אחרי ששימש כמנהל התפעול של החברה במשך שש שנים. מבחינתו, השינוי שעוברת סופרגום אינו רק מהלך עסקי, אלא שינוי תפיסתי. "המעבר שאנו מובילים אינו שינוי בזהות של החברה, אלא הרחבה של יכולות שכבר קיימות בה", הוא מבהיר. "כבר היום הלקוחות שלנו לא רואים בנו רק קבלן משנה או יצרן שמקבל שרטוט ומייצר לפיו, אלא שותף הנדסי שמשתתף עימם בתהליכי החשיבה והתכנון. אנחנו מביאים את הידע שלנו בחומרים, בהנדסה ובייצור כדי לפתור בעיות מורכבות. האתגר שלנו הוא לקחת את היכולת הזו ולהפוך אותה למנוע צמיחה גלובלי".
אמון מלא מהלקוחות
תחומי הפעילות של סופרגום משקפים את רוחב היכולות שלה ומתבססים על שתי זרועות פעילות משלימות. הראשונה – פיתוח וייצור של פתרונות הנדסיים מבוססי פולימרים, דוגמת גומי, פלסטיק, סיליקון וחומרים מרוכבים עבור תעשיות הרכב, הביטחון, התשתיות, המים והייצור המתקדם. הזרוע השנייה מתמקדת בפתרונות מיגון אישיים וטקטיים, ובהם מערכות מיגון אב"כ, מסכות, חליפות מגן ופילטרים. אלה מסופקים לצבאות, גופי ממשל, גורמי חירום ולקוחות אזרחיים בעולם.
דגמי מסכות האב"כ של סופרגום והציוד הנלווה זוכים לדירוג גבוה במיוחד בארה"ב, כולל בקרב שוחרי ציוד הישרדות אמריקאים. בין מוצרי הדגל שלה בתחום זה נמצאות מערכות מיגון לילדים ומסכה טקטית צבאית.
היכולות של החברה בולטות במיוחד בעולם הרכב. סופרגום משמשת כספקית Tier 1 עבור יצרנים ותעשיות רכב בישראל ובעולם, ומייצרת רכיבים למשאיות ולאוטובוסים. בין לקוחותיה נמצאת MAN הגרמנית, אחת מיצרניות הרכב המסחרי והאוטובוסים הוותיקות והחשובות בעולם. כדי להבין את העוצמות של סופרגום, יש לציין כי הרכיבים המיוצרים עבור MAN בישראל מגיעים למחסן החברה בהמבורג ומשם מועברים ישירות לקו ההרכבה - ללא ביקורת איכות נוספת בדרך. "כדי להגיע למצב כזה צריך לבנות אמון במשך שנים", מבהיר בן שמעון. "זה פועל יוצא של מערך איכות ותהליכי ייצור ברמה הגבוהה ביותר, ומעבודה לפי תקנים מחמירים של התעשייה הרלוונטית. זה קורה בתחום הרכב הכבד ובמקרים אחרים של עולמות התעופה, הביטחון, הרכב והרפואה".
לצד עולם הרכב, סופרגום פעילה מאוד בתחום הדיפנס-טק בישראל ובעולם. החברה מספקת רכיבים ומכלולים לתעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל, ובהן אלביט, רפאל והתעשייה האווירית, כולל רכיבים לחימושים, כלי רק"מ ומערכות הגנה.
תחום נוסף שבו באה לידי ביטוי מומחיות החברה הוא עולם המים והתשתיות. רכיבים של סופרגום משולבים הן במערכות מים ביתיות, בהם אטמים למערכות ולמכלי גז של שטראוס מים וסודהסטרים, והן ביישומי תשתית מורכבים כמו מנהרות, גשרים ומערכות תת-קרקעיות.
למעשה, מדגיש בן שמעון, לקוחותיה של סופרגום מגיעים כמעט מכל מגזר תעשייתי שבו לאיכות הרכיב וליכולת העמידה לאורך זמן יש חשיבות קריטית. "המשותף לכל התחומים בהם אנו פעילים הוא הדרישה לאמינות. הרכיבים שלנו אינם המוצר הסופי, ולעיתים אפילו אינם נראים לעין, אבל הם חייבים לעבוד לאורך זמן ובתנאים מורכבים. הכשל של רכיב קטן יכול להשפיע על מערכת שלמה. היתרון שלנו מתחיל מהחומר. אנחנו מפתחים תרכובות פולימריות בהתאם לצרכים של הלקוח, אם הן עמידות לחום ולקור, שחיקה, תקנים סביבתיים ודרישות רגולטוריות. היכולת שלנו נובעת לא רק מהיכרות עמוקה עם החומר, אלא גם מדרישות המערכת. אנחנו מביאים ידע הנדסי שמאפשר ללקוחות להתמודד עם אתגרים שלא תמיד יש להם פתרון מוכן או מפרט קיים".
משקיעים במו"פ, בציוד ובאנשים
סופרגום מעסיקה כיום 160 עובדים ומפעילה שני אתרי ייצור: מפעל בשטח של כ-8,000 מ"ר באזור התעשייה ברקן, ומפעל נוסף בשטח של כ-1,000 מ"ר ביבנה. המטה ומערך המחקר והפיתוח שוכנים בפתח תקווה. הבחירה למקם את מרכז הפיתוח באזור המרכז נועדה להתמודד עם אחד האתגרים הגדולים של התעשייה הישראלית כיום - התחרות על כוח אדם הנדסי איכותי. "אנחנו מתחרים על אותם מהנדסים שההייטק מחפש", מסביר בן שמעון. "לכן היה חשוב לנו ליצור סביבת עבודה טכנולוגית ונגישה, שבה אנשים יוכלו לראות איך הידע שלהם הופך למוצרים אמיתיים שמשפיעים על העולם".
החברה שמה דגש על מחקר ופיתוח, ובמחלקת ההנדסה של החברה עובדים כיום 13 מהנדסים - מספר חריג יחסית לחברה תעשייתית מסורתית. רשות החדשנות תומכת בפיתוח חלק ממוצריה, במיוחד אלה המיועדים לייצוא.
כחלק מתוכנית הצמיחה שלה, השקיעה סופרגום בשנים האחרונות בציוד חדש, אוטומציה ופיתוח טכנולוגיות. "בעלי השליטה בחברה, אילן ויהודה גשייט, משקיעים בחברה לאורך שנים מתוך אמונה בעתיד החברה וכחלק מתוכנית התחדשות רב-שנתית", מדגיש בן שמעון. "להתחדש זו לא בחירה - זו מחויבות. אנחנו מאמינים שתעשייה ישראלית יכולה להתחרות בעולם, אבל זה יקרה רק אם נחבר בין מסורת של אמינות לבין חדשנות טכנולוגית".
אחד הרגעים שבהם היכולת ההנדסית של החברה באה לידי ביטוי מיוחד התרחש לאחר שבעה באוקטובר. במהלך הלחימה זיהו בצה"ל אתגר מבצעי חדש: שימוש במטענים שהוצמדו לכלים משוריינים באמצעות מגנטים. מילואימניקים שהכירו את יכולות החברה באזרחות פנו לסופרגום בבקשה לסייע. "מדובר בצורך מבצעי מאוד ממוקד", מספר בן שמעון. "צוות ההנדסה נכנס מייד לעבודה ופיתח פתרון שנועד לצמצם את האפשרות להצמדת מטענים מגנטיים לכלי הרכב. הפתרון עבר לשטח ואומץ אחר כך לרוחב כל הצבא". האירוע, לדבריו, המחיש את החשיבות של תעשייה מקומית בעלת יכולות פיתוח וייצור רציפה בעתות משבר: "בזמן חירום מבינים שתעשייה היא לא רק מנוע כלכלי – היא חלק מהחוסן הלאומי".
