בית המשפט קבע כי חלקה של חייבת בדירה שירשה מאביה לאחר סיום הליך חדלות הפירעון, ולאחר שחובותיה נמחקו, תועבר בכל זאת לטובת הנושים. החייבת, שהיתה בהליך פשיטת רגל (כיום נקרא חדלות פירעון), קיבלה צו שיקום לפיו תשלם החל מאפריל 2022 מדי חודש אלף שקל למשך 40 חודשים.
בשנת 2023 נעתר בית המשפט לבקשת החייבת, ואישר לה להקדים את הפקדת מלוא התשלומים לצורך קבלת הפטר סופי מחובותיה. הפטר בהליך חדלות פירעון מבטא את המטרה הסופית של ההליך. כלומר, החייבת פטורה מתשלום יתרת חובותיה ואלו נמחקים.
1 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
אולם, הסתבר כי בשנת 2024, לאחר שבית משפט פטר אותה מחובותיה, ירשה החייבת רבע דירה בסך 2.4 מיליון שקל מעיזבון אביה ז"ל. בית המשפט קיבל את עמדת הממונה על חדלות פירעון, שיוצג על ידי עו"ד יעקב זערור והנאמן עו"ד בנימין בני כהן, שהיות ותוכנית השיקום המקורית אמורה היתה להסתיים ביולי 2025, התמורה עבור חלקה בדירה של מי שהיתה חדלת פירעון תועבר לקופת הנושים, ולא לחייבת.
למעשה בית משפט השלום בת"א קבע כי נכס שהתקבל בירושה על ידי חייבת, אפילו אם התקבל לאחר שניתן לה הפטר סופי מחובותיה, ייכלל בקופת הנשייה וישמש לפירעון חובות.
ההחלטה ניתנה בעקבות בקשת נושה של החייבת בתיק חדלות הפירעון שטען כי הירושה צריכה להיכנס לקופת הנשייה. החייבת לשעבר טענה מנגד כי ההפטר הסופי ניתן לה לפני פטירת אביה ולכן הנושים אינם זכאים לנכסים שהתקבלו מאוחר יותר.
הנאמן והממונה על חדלות פירעון התנגדו לכך. הם טענו כי הקדמת התשלומים שזיכתה את החייבת בהפטר המוקדם, אינה מבטלת את תקופת התשלומים המקורית שנקבעה בצו השיקום, כלומר, עד אוגוסט 2025.
בית המשפט קיבל את עמדת הנאמן והממונה. השופטת נורית טביב מזרחי הדגישה כי תכלית החוק היא "להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים". השופטת הוסיפה וקבעה: "ערה אני לטענת היחידה (חדלת הפירעון לשעבר -ל.ד) לפיה משקיבלה הפטר חלוט (סופי-ל.ד) הרי שהיא פטורה ממלוא חובותיה, אך איני סבורה כי כוחה יפה בנסיבות העניין. מטיבו ומטבעו, הליך חדלות הפירעון הוא הליך דינאמי. מתן פסק דין, לרבות מתן הפטר, אינו בהכרח בבחינת "סוף פסוק" מבחינת חובות היחידה. כמו כן, סבורני כי קבלת עמדת היחידה לא מתיישבת עם תכליות ההליך, שעה שמשמעותה המעשית היא כי היחידה תזכה בסכום כסף נכבד בתוך תקופת התשלומים המקורית, ואילו נושיה לא יזכו לקבל את הכספים שהיא חבה להם".
לכן, נקבע כי הכספים שהתקבלו ממכירת נכס הירושה חייבים להיכלל בקופת הנושים.
עו"ד בנימין בני כהן, הנאמן בתיק: "תוכנית הפירעון מגדירה תקופה קצובה שבה כל נכס המוקנה לחייב שייך לקופת הכינוס, ללא קשר לזמן מתן ההפטר. בתיק זה, עתרה החייבת לבית המשפט בבקשה להקדים את התשלומים שנקבעו לה בתוכנית הפירעון, ובית המשפט נעתר לבקשה. אין בהקדמה זו כדי לאיין את תוכנית הפירעון המקורית. הירושה הוקנתה לחייבת בתוך סד הזמנים המקורי של תוכנית הפירעון, ולכן היא שייכת לקופת הכינוס בהתאם לדין".