ראש הממשלה נתניהו ושר האנרגיה אלי כהן הכריזו הערב (רביעי) על עסקת ייצוא הגז ממאגר לוויתן למצרים. מדובר בעסקת הייצוא הגדולה בתולדות המדינה, בהיקף של כ-131 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) גז טבעי לאורך כ-18 שנים ובשווי כולל המוערך בכ-112 מיליארד שקלים. לפי נתניהו, ההכנסות ממסים ותמלוגים יסתכמו בכ-58 מיליארד שקלים ויתווספו להכנסות הקיימות ממשק הגז.
מעבר להיבט הכלכלי, ההסכם נתפס כמהלך אסטרטגי רחב יותר: הוא מחזק את הקשרים עם מצרים, מעמיק את תלות מדינות האזור בגז הישראלי ומבסס את ישראל כספקית אנרגיה אזורית מרכזית. לצורך מימושו יידרשו השקעות נרחבות בתשתיות בישראל בהיקף של כ-16-15 מיליארד שקלים, הכוללות הרחבת תפוקת לווייתן ושדרוג והרחבת צינורות ההולכה, השקעות שצפויות לייצר תעסוקה ולהגדיל את יכולת האספקה גם למשק המקומי.
עם זאת, אישור העסקה הגיע רק לאחר משא ומתן ממושך שבמרכזו עמדה סוגיה רגישה במיוחד: החשש מפגיעה באספקת הגז לישראל בטווח הארוך והשלכות אפשריות על מחירי החשמל. על רקע הערכות שלפיהן רזרבות הגז הקיימות יספיקו לכ-23 שנות צריכה בקצב הנוכחי, אך גם החשש שהביקוש יעלה במהירות או שגילויי גז נוספים לא יתממשו, דרשה ישראל להטמיע בהסכם מנגנוני הגנה ברורים לצרכן המקומי. אלא שבעוד אלי כהן הכריז שוב ושוב בחודשים האחרונים שימנע כל התייקרות אפשרית במחירי החשמל כתוצאה מהעסקה, סוכם על אותה כמות גז לייצוא שהאמריקנים דרשו מלכתחילה.
לפי הצהרות ראש הממשלה ושר האנרגיה, בנוסח הסופי שאושר הוכנסו חידודים מהותיים כמו עיקרון של עדיפות מוחלטת למשק המקומי, שלפיו מאגר לוויתן מחויב לספק כל כמות גז שתידרש בישראל, והייצוא למצרים יתאפשר רק לאחר עמידה יומיומית מלאה בביקושים המקומיים. בנוסף, נקבעו מנגנונים לשיפור מחיר הגז במשק הישראלי, ובהם התחייבות להציע חלופות מחיר מגוונות והגבלה של מחיר מרבי אפשרי של עד 4.7 דולר ליחידת חום, צמוד למדד וכן קביעה שעסקאות קצרות טווח לא יתומחרו מעל עסקאות ארוכות טווח.
חידוד משמעותי נוסף שנוסף במהלך המו״מ לפי ההצהרות הוא הענקת סמכות עתידית למדינה: החל משנת 2032 יוכל הממונה על הנפט במשרד האנרגיה להפחית כמויות ייצוא, בין היתר מטעמים תחרותיים או לצורך הבטחת צרכי המשק המקומי. מדובר בכלי רגולטורי שלא היה מובן מאליו בשלביה הראשונים של העסקה, ונועד להתמודד עם תרחישים של מחסור, זינוק בביקוש או עליית מחירים.
כזכור, רק לאחרונה חברת החשמל פתחה בהליך בוררות בלונדון נגד שותפות מאגר הגז תמר (כמו שברון ודור אנרגיה) עקב כישלון המשא ומתן על עדכון חוזה הגז ושינוי מחירו, מה שעלול להשפיע דרמטית על מחירי החשמל במשק. הבוררות, שנקבעה מראש בהסכם, נועדה לקבוע אם מחיר הגז יעלה או ירד (עד 10%) וצפויה לעלות מיליונים ולמשך זמן ממושך, כאשר חברת החשמל דורשת להבטיח אספקה יציבה, בעוד השותפות מבקשות להעלות מחירים. במהלך המו״מ בעסקה עם מצרים שר האנרגיה אלי כהן ניסה לכופף את לוויתן לחתום מול חברת החשמל, שנתנה לה מחיר מופקע. לכן, לא ברור איך ההצהרות הערב יתממשו לכדי מעשים שבאמת יקלו על הכיס הישראלי בכל הנוגע למחירי החשמל שרק עולים בשנים האחרונות. בחברת החשמל הופתעו מדברי השר כהן ואין בידם אסמכתא לסעיפים בהסכם שאכן יבטיחו את אספקת הגז למשק הישראלי, אשר ממנו מופק כיום כ-70% מהחשמל בארץ.
2 צפייה בגלריה
נתניהו וכהן. הם מחייכים, אבל לא בטוח שהצרכנים הישראלים יחייכו
(צילום: דוברות ראש הממשלה)
בממשלה מדגישים כי ההסכם תואם את מדיניות שמירת הרזרבות שנקבעה בהחלטות קודמות, וכי הוא משלב בין צורך ביצוא שמייצר הכנסות, השקעות ויתרון מדיני לבין שמירה על ביטחון אנרגטי. מנגד, מבקרי המהלך טוענים כי גם מנגנוני ההגנה אינם מבטלים לחלוטין את הסיכון שביצוא נרחב של משאב טבעי מתכלה, וכי בטווח הארוך עלולה ישראל למצוא את עצמה תלויה יותר ביבוא אנרגיה או חשופה לעליית מחירי החשמל אם קצב הגילויים החדשים לא יעמוד בקצב הצריכה.
מלובי 99 נמסר כי ״המאמצים והלחצים של חברות הגז נשאו פרי, וממשלת ישראל נכנעה ואישרה לייצא את כל הכמות המבוקשת, ששווה לעשור של צריכת גז במשק המקומי. אחרי מאמצים שהפעלנו, ההחלטה כוללת שמירה על מחירים תחרותיים ואפשרות עתידית לצמצם את הייצוא מטעמי תחרות. אנחנו נהיה שם לאורך כל הדרך כדי לוודא שהאפשרות הזו תיושם בפועל. מצער שעסקה כל כך גדולה מאושרת לפני שהוועדה לבחינת מדיניות הגז הטבעי (ועדת דיין) פרסמה את המלצותיה הסופיות״.
