בשיתוף בנק הפועלים
פועלים ג'וניור סיטי
(צילום: ירון שרון)
לעבוד בשביל כסף, להחליט אם לבזבז אותו עכשיו או לשמור לאחר כך, ולגלות שלפעמים אי אפשר לקבל את כל מה שרוצים - עבור מבוגרים אלה החלטות כמעט יומיומיות. עבור ילדים, זו הזדמנות להתחיל להבין איך העולם הכלכלי שסביבם באמת עובד. במהלך החופש הגדול הגיעו אלפי ילדים לפועלים ג'וניור סיטי בנמל תל אביב, מתחם שהוקם על ידי בנק הפועלים ומאפשר לילדים להתנסות, דרך משחק וחוויה, בעבודה, בהשתכרות ובניהול הכסף שהרוויחו. בזמן שהילדים קיבלו החלטות של "גדולים", יצאנו לבדוק דווקא את הצד השני של המשוואה: מה ההורים חושבים שהילדים שלהם לומדים מהם על כסף?
"הם חושבים שכל יום אני מדפיסה שטרות"
אחת השאלות הבסיסיות בחינוך פיננסי מתחילה בכסף הראשון שילדים יכולים לנהל בעצמם – דמי הכיס. אלא שכפי שהתברר מהשיחות עם ההורים, אין מודל אחד שמתאים לכל משפחה. אצל אורטל עמר יש דמי כיס וקופת חיסכון, אבל יש גם גורם שקצת משבש את התוכנית: סבתא. "מי שנותנת את רוב דמי הכיס זאת סבתא", היא מספרת בחיוך. "והיא גם מגזימה. כל פעם שהיא רואה אותו - שטר של 200, שטר של 100". אצל רוסלנה רודינה, לעומת זאת, השיטה שונה לגמרי. "אין דמי כיס, החשבון פתוח", היא אומרת. "אנחנו בחופש הגדול והם חושבים שכל יום אני מדפיסה את השטרות".
ומה עושים הילדים בכסף כשהוא כבר מגיע לידיים שלהם? התשובות מוכרות כמעט לכל הורה: גיימינג, אוכל, צעצועים קטנים ובילויים. "על שטויות, על סקווישי, על אוכל", מספרת עמר. "פתאום בא לו לרדת עם חברה ולאכול בבית קפה קרואסון שהוא אוהב".
אבל דווקא ההחלטות הקטנות האלה - לקנות עכשיו, לחכות, לחסוך למשהו גדול יותר - יכולות להיות ההתנסות הראשונה של ילדים בניהול כסף. גם בנק הפועלים מציג מעורבות של ילדים בהחלטות כלכליות משפחתיות כאחת הדרכים לחשוף אותם לעקרונות בסיסיים של חינוך פיננסי ולסייע להם לפתח הרגלים כבר בגיל צעיר.
הם לומדים גם כשאנחנו לא מלמדים
אלא שחינוך פיננסי לא מתרחש רק כשנותנים לילד קופת חיסכון או מסבירים לו מה לעשות עם דמי הכיס. חלק גדול מהלמידה מתרחש פשוט משום שילדים מסתכלים עלינו. "ילדים לומדים המון", אומרת הילה לירן, אחת המבקרות במתחם. "הם רואים על מה אני מוציאה, כמה אני מתלבטת. הם הרי רואים כל מה שאני עושה ביום-יום".
אייל בוגוסלבסקי מספר שגם כשמנסים להעביר בבית מסרים ברורים, המציאות הצרכנית לא תמיד מקלה. "אנחנו די מנסים להנחיל להם התנהלות כלכלית נכונה, אבל עם כל הגירויים של היום וכל ההיצע המטורף הזה, זה לא תמיד מצליח". והנקודה הזאת אולי משמעותית במיוחד בעולם שבו הקנייה נעשתה כמעט חסרת חיכוך. ילדים רואים מבוגרים מזמינים אוכל בלחיצה, קונים אונליין ומשלמים בלי להוציא שטר מהארנק. מבחינתם, הקשר שבין עבודה, כסף וקנייה יכול להיות הרבה פחות מוחשי מכפי שהיה בדורות קודמים.
הדבר שההורים היו רוצים להעביר הלאה
כששאלנו את ההורים איזה הרגל כלכלי שלהם הם היו רוצים שהילדים יאמצו, חזרה שוב ושוב אותה יכולת: לעצור רגע לפני שקונים. "הייתי רוצה שהם יאמצו התאפקות מול גירויים", אומר בוגוסלבסקי. "פחות לרצות משהו ולקבל אותו באותו הרגע". לירן מדברת על היכולת להבחין בין רצון לבין אפשרות. "הייתי מאוד מקווה שהם ילמדו עם הגיל מה השיקולים הנכונים, מתי אפשר להתפנק, מתי אי אפשר להתפנק".
עבור רודינה, השיעור החשוב ביותר נמצא אפילו צעד אחד קודם: הקשר שבין כסף לעצמאות. "להיות עצמאי, לא להיות תלוי באף אחד, לייצר את הכסף לבד, להגשים חלומות, לא לפחד ולחלום בגדול". ויש הורים שמנסים להכניס את הילדים גם אל מאחורי הקלעים של העבודה עצמה. "אנחנו מראים כל הזמן התנהלות כלכלית", מספר אטיאס. "לאו דווקא איך לחסוך, אלא ממש – הקמתי חברה, אני חוזר הביתה, מספר לילדים, מראה להם ומסביר להם מה עושים".
ואז הופכים להורים – והכל משתנה
אולי הדרך הטובה ביותר להבין כמה כסף הוא חלק מהחיים המשפחתיים היא לשאול את ההורים מה קרה להתנהלות שלהם עצמם מאז שנולדו הילדים. "מלא. הכל", ענתה עמר, אמא לתו, שיחגוג השנה 8. "אלה חיים אחרים. אתה פתאום צריך לדאוג לעוד מישהו. פחות טיסות לחו"ל, פחות קנייה של בגדים. הרבה יותר חשוב הבית, האוכל, היום-יום".
בסופו של דבר, ילדים כנראה לא ילמדו להתנהל עם כסף משיחה אחת, מדמי כיס ראשונים או אפילו מביקור אחד במתחם שמדמה עולם של עבודה וכסף. הם לומדים לאורך הדרך - מהבחירות שהם מקבלים הזדמנות לעשות בעצמם, אבל לא פחות מכך מהבחירות שהם רואים את המבוגרים סביבם עושים. עבור ברקת, החשש הראשוני היה שילדים פשוט לא יתחברו לנושא שנחשב בדרך כלל "כבד". בסיום הפעילות התחושה שלו הייתה אחרת: "הילדים עפו עליה. מהפידבקים שאנחנו מקבלים, הם נהנו, למדו ופשוט מבינים את עולם הכסף הרבה יותר טוב".
בשיתוף בנק הפועלים









