טד טרנר, מאנשי התקשורת המשפיעים ביותר בארצות הברית במאה ה-20, ומי שהקים את CNN והפך את החדשות לשידור רציף מסביב לשעון, מת בביתו סמוך לטלהאסי שבפלורידה בגיל 87. דובר מטעם המשפחה אישר את מותו. טרנר הודיע בשנת 2018 כי אובחן עם דמנציה עם גופיפי לואי, מחלה ניוונית הפוגעת במוח.
טרנר היה הרבה יותר ממייסד רשת חדשות. הוא היה איל תקשורת צבעוני, בוטה ורב השפעה, שהרחיב את גבולות הטלוויזיה האמריקנית הרבה לפני שעידן האינטרנט שינה את הרגלי הצפייה. ב-1980 השיק מאטלנטה את CNN, רשת החדשות הראשונה ששידרה 24 שעות ביממה, ובכך שבר את המודל ששלט עד אז בטלוויזיה האמריקנית, שבו שלוש הרשתות הגדולות, CBS, NBC ו-ABC, קבעו מתי הציבור יקבל את מהדורת החדשות שלו. הרעיון נראה אז מסוכן, כמעט מופרך, אבל בתוך שנים ספורות הוא שינה את עולם התקשורת.
החזון של טרנר היה פשוט ורדיקלי לזמנו: חדשות צריכות להיות זמינות כשהן מתרחשות, לא רק בשעת המהדורה המרכזית. CNN החלה את דרכה עם פחות משני מיליון צופים, צוותים חסרי ניסיון, בעיות טכניות חוזרות והפסדים שהגיעו עד כשני מיליון דולר בחודש בשנתיים הראשונות. מתחרותיה לעגו לה וכינו אותה בביטול "Chicken Noodle Network", משחק מילים על ראשי התיבות של הרשת שנועד להראות אותה כחובבנית וזולה כמו מרק עוף עם אטריות. אבל טרנר התעקש. הוא בנה מערכת חדשות בינלאומית כמעט מאפס, גייס מגישים ופרשנים, ובהמשך הפך את CNN לערוץ שממשלים, בתי עסק וצופים ברחבי העולם למדו לעקוב אחריו בזמן אמת.
הפריצה הגדולה הגיעה במלחמת המפרץ ב-1991. בזמן שרשתות אחרות הסתמכו במידה רבה על תדרוכים רשמיים של הממשל האמריקני, CNN סיפקה דיווחים מבגדד המופצצת. הסיקור הזה הפך את הרשת מגימיק טלוויזיוני לספקית חדשות בינלאומית מרכזית. הנשיא ג'ורג' בוש האב צוטט אז כאומר כי הוא לומד יותר מ-CNN מאשר מה-CIA. באותה שנה הופיע טרנר על שער טיים כ"איש השנה".
דמות ספורטיבית מוכרת
האימפריה שלו לא הסתכמה ב-CNN. טרנר הקים גם את ערוץ המצוירים Cartoon Network, ייסד את TNT, ובהמשך יצר את Turner Classic Movies. ב-1985 רכש ב-1.5 מיליארד דולר את ספריית הסרטים של MGM, כולל קלאסיקות כמו "חלף עם הרוח", ובהמשך החזיק גם בקטלוגים שכללו את "קזבלנקה" וסרטוני לוני טונס. ההימור הזה כמעט הפיל אותו כלכלית, אבל בדיעבד הפך לנכס מרכזי באימפריית הכבלים שלו.
טרנר היה יזם שהתקדם דרך סיכונים עצומים. הוא ירש מאביו עסק של שלטי חוצות בדרום ארצות הברית, ולאחר התאבדות האב ב-1963 סירב למכור אותו למרות המלצות יועצים. ב-1970 רכש תחנת טלוויזיה קטנה וכושלת באטלנטה, ששמה שונה ל-WTCG. בתחילה התחנה הפסידה כסף, אבל טרנר זיהה את הפוטנציאל של שידור באמצעות לוויין. ב-1976 קנה את קבוצת הבייסבול אטלנטה ברייבס, שהייתה אז קבוצה חלשה, והשתמש במשחקיה כדי למלא שעות שידור זולות ואטרקטיביות. כך נולדה תחנת העל הארצית שלו, שהפכה לאבן יסוד בצמיחת הכבלים בארצות הברית.
טרנר היה גם דמות ספורטיבית מוכרת. הוא למד לשוט בילדותו בסוואנה, זכה פעמיים בתואר שייט השנה של איגוד השיט האמריקני, וב-1977 הוביל כסקיפר את היאכטה שלו לניצחון בגביע אמריקה מול חופי ניופורט. שנתיים אחר כך ניצחה יאכטה שלו גם במרוץ Fastnet הקטלני, שבו נהרגו 15 שייטים. ההצלחות בים סייעו לבנות את תדמיתו הציבורית כאדם חסר פחד, תדמית ששירתה אותו גם בעסקים.
2 צפייה בגלריה


אולפני CNN לפני אחד מעימותי הבחירות בארה"ב
(צילום: John Nowak/CNN/Handout via REUTERS )
אבל לצד ההישגים, הביוגרפיה של טרנר כללה התנהגות פוגענית, אמירות גזעניות ואנטישמיות, שתייה כבדה, בגידות פומביות והתפרצויות כלפי עובדים. הוא הודח מאוניברסיטת בראון לאחר שנתפס עם אישה בחדרו במעונות, וביוגרפים תיארו אותו בצעירותו כמי ששתה הרבה, שר שירים נאציים מחוץ לבית אחווה יהודי ותלה שלטי קו קלוקס קלאן על דלתות חדריהם של סטודנטים שחורים. בהמשך חייו תועדו גם התבטאויות פומביות גזעניות, כולל אמירה אנטישמית על סוכן הבייסבול היהודי ג'רי קפשטיין ("יש לי סיבות אחרות לא לאהוב את ג'רי קפשטיין, חוץ מזה שהוא יהודי"). מקורביו טענו להגנתו כי מינה יהודים ושחורים לתפקידים בכירים, אבל הפרקים הללו נשארו חלק בלתי נפרד מהדימוי המורכב שלו.
חיים אישיים סוערים
בחייו האישיים היה טרנר נשוי שלוש פעמים. נישואיו המפורסמים ביותר היו לשחקנית ג'יין פונדה, שנישאה לו ב-1991 והתגרשה ממנו ב-2001. הקשר ביניהם משך תשומת לב עצומה משום שחיבר בין שני אנשים עשירים, מפורסמים ושונים מאוד: הוא היה שמרן דרומי שהפך בהמשך לתורם גדול לאו"ם ולפעיל סביבתי, והיא הייתה סמל ליברלי ופמיניסטי מהבולטים בארצות הברית. פונדה כתבה לימים כי נשבתה בקסמו, אך גם תיארה את הצורך המתמיד שלו בנשים אחרות כאחד הגורמים שהובילו לסיום הנישואים.
בשנות ה-90 נכנס טרנר לשלב חדש. ב-1995 הסכים למזג את Turner Broadcasting עם Time Warner בעסקת מניות בשווי 7.5 מיליארד דולר, וקיבל את תפקיד סגן היו"ר בתאגיד המאוחד. הוא כבר לא שלט לבדו באימפריה שבנה, וב-2001, לאחר ש-AOL רכשה את Time Warner בעסקת ענק, התרחק עוד יותר ממוקדי הכוח. שנתיים לאחר מכן פרש מהדירקטוריון.
בשנים המאוחרות הקדיש יותר מזמנו לפילנתרופיה, סביבה ושלום עולמי. הוא ייסד את Goodwill Games בניסיון ליצור תחרות ספורט בינלאומית שתפחית מתחים מתקופת המלחמה הקרה, רכש יותר ממיליון דונם של שטחי טבע וחוות בארצות הברית, הקים מיזמי אנרגיה מתחדשת והשקיע בשימור ביזונים. הוא נחשב לאחד מבעלי הקרקעות הפרטיים הגדולים בארצות הברית.
המהלך הפילנתרופי המזוהה איתו ביותר היה תרומה של מיליארד דולר לאו"ם בשנת 1997, שנועדה לתמוך בפליטים וילדים, בפינוי מוקשים ובמאבק במחלות. התרומה הייתה חריגה לא רק בהיקפה, אלא גם בזהות התורם: איש עסקים אמריקני שהציג עצמו בעבר כשמרן, אך בחר להעביר סכום עצום לארגון שרבים בימין האמריקני תקפו במשך שנים. טרנר אמר אז כי הכסף שתרם היה למעשה הגידול בשוויו האישי בתשעת החודשים שקדמו לכך, וקרא לעשירי העולם ללכת בעקבותיו. "תמיד הייתי יותר הרפתקן מאיש עסקים", אמר בעבר.







