תחומי הפעילות הנרחבים של עמותת יחדיו יצרו מאגר מידע טיפולי בקתדרת יחדיו, המאפשר לתת מענה סינרגי טוב יותר מגיל ילדים עד זקנה, נשים במעגל האלימות, התמכרויות, מוגבלויות ועוד. המנכ"ל יאיר באר מסביר את החוזק שבחיבור בין העולמות, מתאר את הצמיחה המתמדת, ומסביר למה הנאמר בכותרת מוביל אותו מיום כניסתו לתפקיד. מאת: שחר אמאנו
באחד הימים הגיע יאיר באר למקלט לנערות של עמותת יחדיו והבחין בנערה חבושה מכף רגל ועד ראש. הוא תהה לפשר העניין והתשובה שקיבל הדהימה אותו, אחרי שהתברר שאמא שלה שפכה עליה סיר של מים רותחים כי סירבה לקום מהמיטה. "13 שנה חלפו מאז ועדיין קשה לי כשאני מדבר על זה", הוא מספר בגרון חנוק. "קיבלתי את הזכות לעזור, להושיט יד. לפעמים אני שואל את עצמי איך מכל התפקידים אלוהים בחר לי את התפקיד הזה".
עמותת יחדיו הוקמה בדצמבר 1999 בבאר שבע כדי לתת מענים לשירותי הרווחה בעיר, ולספק אותם לתושבים במסגרת עירונית. ב-2005 חברה אליה קרן רש"י לשותפות. יאיר באר (נשוי לאורית, אב לרון ורם), השתחרר משירות בחיל האוויר בדרגת אלוף משנה, ובין היתר, מילא תפקידים של רמ"ח תקשוב ומערכות מידע של החיל, נקרא על ידי יו"ר קרן רשי, אלי אלאלוף, לעמוד בראש עמותת יחדיו למספר חודשים, אך נשאר בתפקידו עד היום.
"החיבור שלנו עם קרן רש"י הוביל לתמיכה תקציבית משמעותית , ואט אט יחדיו צמחה ובנתה תשתיות רווחתיות, טיפוליות ושיקומיות, שעד אז לא הייתה בבאר שבע. התרחבנו גם ליישובי הפריפריה, ולערים באזור הדרום ובהן קריית מלאכי, קריית גת, באר שבע, אילת, ירוחם, דימונה ועוד. החל מ-2018 אנחנו פועלים למעשה בכל רחבי הארץ".
מאז הקמתה, יחדיו מובילה ושותפה לפרויקטים משותפים עם משרד הרווחה, ביטוח לאומי, משרד החינוך, משרד הבריאות, רשויות מקומיות וגופים נוספים, וכיום מעניקה שירות לכ-25,000 אנשים במעגל הראשון בכ-87 פרויקטים. "אנחנו מטפלים מגיל לידה עד זקנה, וכולם צריכים לקבל מענה. לנו חשוב לעשות הכל למען הילדים. במידה וילד זקוק לקלינאי תקשורת אנחנו מאתרים ומביאים אותו, אנחנו לא רוצים לפספס אותו. זה קריטי עבורי, כי ילד שלא תעניק לו טיפול בגיל שלוש התפתחותו תינזק, ואנחנו כאן כדי שזה לא יקרה. האתגר המשמעותי הוא כשאין לך די תקציב פילנתרופי".
ומהיכן אתם מצליחים להשיג את התקציבים הללו?
"אנחנו ארגון גדול בעל אחריות מוסרית ומקצועית המחויב לחזון ולמטרות, וכדי שהוא יתפקד, אני חייב לדאוג לקיומו של תקציב, לגייס תורמים, לגשת לקולות קוראים ולהיות מספיק חדשניים וחכמים כדי להמשיך ולהפעיל את כל המרכזים שלנו. עם כניסתי לתפקיד, עמד התקציב על 50 מיליון שקל, ובשנת 2026 נעמוד על תקציב של 193 מיליון שקל, ולהערכתי נחצה את ה-200 מיליון שקל להפעלת התוכניות. מדובר בקצב צמיחה מהיר מאוד, וכדי לעמוד בו תקציבית אנחנו ניגשים למכרזים של רשויות מקומיות, קולות קוראים, עובדים עם משרדי ממשלה, עם הג’ויינט ואחרים".
שיתוף בין עולמות
החוזקה של יחדיו היא בבניית יכולות בעולמות תוכן שונים, המשתפים ביניהם מידע חיוני להצלחת הטיפול בצורה רוחבית ועמוקה יותר. 40 אחוז מהפעילות מתרכזים בתחום ילדים ונוער בסיכון, ויחדיו מטפלת גם בהתמכרויות בכפר ההתמכרויות "רוח מדבר", ברשות לשיקום האסיר, בבעלי מוגבלויות, בהוסטלים, במרכזי תעסוקה - בעיקר לצעירים, באלימות במשפחה, בהפעלת מרכזים לנשים מוכות, מקלטים לנערות ועוד. הידע הנצבר מכל עולמות הטיפול רוכז בקתדרה, ומתורגם למכלול אחד עבור מרכזי לימוד, הדרכות, הכשרות, הרצאות, ימי עיון וחיבור לקהילה. "השירותים שלנו ניתנים ברמה גבוהה מאוד ברמה הלאומית, ואין ידע צבור כזה בשום מקום. קח, לדוגמא, את פרויקט ‘דף חדש’ שאנחנו מפעילים יחד עם משרד הרווחה, ועוזר ל-400 נשים מוכות. אנחנו יכולים בעזרת השירותים שלנו לתת להן גם פתרון תעסוקתי, שירחיק אותן מהבעל המכה, ולא רק טיפול נקודתי בבעיית האלימות. בקתדרה אנחנו מרכזים את כל הידע שמופק מאז הקמת העמותה, מתוך כל עולמות הטיפול שלנו, הכוללים מאות אנשי מקצוע, ומייצרים את החיבוריות הזאת בתוך יחידה אחת".
"זו, בין היתר, הסיבה שאנחנו לא חוששים להפעיל פרויקטים, תוכניות או כל מיזם, כי בסופו של דבר יש לנו את הידע, את רמת המקצועיות הנחוצה, כדי לעשות את העבודה בסטנדרט הטיפולי הגבוה ביותר. יחדיו יוצרת מעטפת קהילתית, שנותנת מעטפת מנהלתית מקצועית, והאתגר שלנו באמצעות הקתדרה ובכלל הוא לייצר מצב שבו אנחנו מייצרים את השותפות, שבה אנחנו יכולים לעשות שילובים וחיבורים נדרשים בין כל המסגרות. זו העוצמה שלנו".
לצד ההצלחות, באר מתאר לא פעם התמודדות עם אתגרים לא פשוטים, החל מתקצוב ועד חיפוש אחר מומחים שלא תמיד מוכנים לעבוד בשכר הניתן לנו מהמשרדים השונים, ודאי כשיש מסגרות שמציעות הרבה יותר אל מול היצע נמוך של כוח אדם. "אמנם אני המנהל ויש איתי צוות מוביל שמתווה את הדירקטיבה, את ניתוב התקציבים, אבל את המענים מייצרים האנשים בשטח. יש תחרות גדולה על כל עובד, אבל מי שמגיע אלינו מתחבר למשימה, למהות, ולהם מגיעה כל ההערכה. אנחנו עוזרים להם במלגות, בעלויות, זאת מתוך ידיעה שאנחנו ארגון שבנוי ועובד עם שותפים רבים. האתגר שלי הוא לדעת איך אני מצליח להזיז דברים, למצוא את המקצועיים ביותר, כי בסוף, אנחנו לא יכולים לפעול בלי האנשים האלה".
לא מוותרים על אף אחד
המוטו והחזון של באר ועמותת יחדיו הוא לתת הזדמנות נוספת לכל אדם שגורלו לא שפר עליו בגלל הדרך שבה החיים שלו התפתחו, המקום שבו הוא גדל, הסביבה שלא האירה לו פנים או הסללתו. אחד הפרויקטים שמדגימים זאת הוא "אם הדרך", שנעשה יחד עם עמותת אור שלום, ובמסגרתו מופעלים בתים לנערות בסיכון שהפכו לאימהות בגיל צעיר. "צעירה בת 20 ללא עורף משפחתי עם תינוק, שאינה יודעת דבר, מקבלת מהעמותה בית והכוונה שתביא את האם הצעירה והילד לעולמות נורמטיביים. אנחנו מרגישים שאנחנו עושים משהו עם משמעות, מרגש מאוד לראות נערה משתקמת, אישה יוצאת ממעגל האלימות וילד שמקבל חיים חדשים בזכות היותו חלק מאיתנו".
וזה מממש את החזון שלכם לתת הזדמנות נוספת.
"יש אנשים שהשינוי עבורם הוא עולם ומלואו, כמו בתוכניות התעסוקה שיצרנו. התוכנית מעניקה לנשים הזדמנות לצאת לעבוד, לייצר עבורן סדר יום, לדעת לכתוב קורות חיים, ולמצוא עבודה שברובד הנוסף מאפשרת לה לחזור לתפקוד הורי מלא, לקום בזמן עם הילדים לבית הספר, ללכת לעבודה, להכניס כסף. לקבל את ההזדמנות להיות שווה בין שווים. אנחנו מייצרים את ההזדמנות הזו עבור ילד, נער, צעיר, מבוגר, זקן, מתמכר או אישה שרוצה לצאת לדרך חדשה. לשמחתי, מעל 150 מהם חזרו לעבוד אצלנו, ועבור חלקם אנחנו מייצרים את המסגרת שבה יוכלו לעבוד, להתפתח".
התווספו לכם פרויקטים בעקבות המלחמה, שוודאי יצרו עוד צורך רווחתי?
"אני יודע לומר לך שהיינו שם החל מהשבעה באוקטובר למען המדינה. הפעלנו 42 מתוך 70 מועדוניות במלונות מפונים, הקמנו מרחבי טיפול במלונות ים המלח לפעוטות, יחידות איתור של בני נוער ביישובים, שלא ממש מצאו את עצמם בשהות כל כך ארוכה בבתי מלון. במקביל, עבדנו גם עם קרן רש"י ומנהלת תקומה והקמנו יחידות נוספות בחמש המועצות של העוטף. הפעלנו יחד עם משרד הרווחה והביטוח הלאומי את פרויקט ‘אל האופק’, שנועד לסייע לשורדי הנובה, ולשמחתי התוכנית גרפה שבחים ודורגה כהכי מצליחה בתחומה. אפילו הענקנו טיפול לשני חבר’ה שעברו לגור ביוון וטיפלנו בהם דרך הזום. כתפיסת עולם, היה חשוב לי שנהיה משולבים".
וגם בעת המלחמה, קיבלו נערים שנמצאים במסגרת שלכם הזדמנות לגלות עולמות חדשים.
"כן, קהילת הנוער ברוח מדבר, כפר הנגמלים שלנו, חברה לגוף אזרחי מצטיין שעוסק בעולם הרחפנים, וזה מדהים החיבור ביניהם. אתה פתאום מביט על הילדים האלה, שלפני כן אף אחד לא ראה אותם, לומדים את כל התיאוריה בהפעלה של הרחפנים, איך בונים, איך מפעילים, מה עושים. זה פרויקט שמאוד חשוב לי. אלו ילדים שהוסללו למקצועות לואו-טק ובהכוונה אחרת אתה רואה עד כמה הם מתעניינים בתופעות אווירודינמיות. יש דברים כאלה שאני באמת מרגיש בהם סוג של גאווה, כי באמת הצלחנו לגרום לשינוי".
