גם כאשר יש חסכונות, לקוחות מופנים ליטול הלוואות וכ-85% ממי שסגרו מינוס בהלוואה חזרו אל המינוס מהר מאוד. כך עולה מנתונים חדשים של ארגון "דף חדש", הפועל לצמצום בעיית החובות של משקי הבית בישראל ולמניעת קריסה כלכלית של משפחות ועסקים קטנים.
הארגון ערך בחודש האחרון מחקר, בשיתוף מכון המחקר "תובנות" לבחינת מצבם הכלכלי של משקי בית שנמצאים במינוס ונוטלים הלוואות צרכניות. הסקר נערך במהלך חודש אפריל בקרב 508 משתתפים, בגילי 25 עד 55, שהיו במינוס לפחות ארבעה חודשים לאורך השנה האחרונה ונטלו לפחות הלוואה צרכנית אחת בשנתיים האחרונות.
ההכנסה החציונית של משתתפי הסקר עמדה על כ-19,400 שקל נטו בחודש, נתון שמחדד כי מדובר במשקי בית ממעמד הביניים, ולא רק באוכלוסיות מוחלשות.
ממצאי הסקר מצביעים על תמונה מדאיגה ביחס לאופן שבו משקי בית במינוס מתמודדים עם הקושי הכלכלי. במקום לעצור, לבחון את כלל ההתחייבויות ולבדוק חלופות לצמצום החוב, רבים מהמשיבים מצאו עצמם בתוך מסלול שחוזר על עצמו: הגדלת מסגרת עו״ש, לקיחת הלוואה, חזרה למינוס ונטילת חוב נוסף.
אחד הממצאים הבולטים בסקר נוגע למשקי בית שהיו להם חסכונות בעת לקיחת ההלוואה. רק 25% מהם קיבלו המלצה לשקול שימוש בחסכונות לפני לקיחת הלוואה. ב-32% מהמקרים הנושא עלה, אך הומלץ לקחת הלוואה בכל זאת, וב-42% מהמקרים האפשרות להשתמש בחסכונות כלל לא עלתה.
המשמעות היא שגם כאשר קיימת לכאורה חלופה שעשויה לצמצם את הצורך בעוד אשראי, ההלוואה נותרת במקרים רבים ברירת המחדל שמוצעת ללקוח.
הנתונים מצביעים גם על בעייתיות בהגדלת מסגרת האשראי בחשבון העו״ש, שמוצגת לא פעם כפתרון זמני למצוקה תזרימית. לפי הנתונים, רק 5.5% ממי שמסגרת האשראי שלהם הוגדלה הצליחו לצמצם את המינוס ללא הלוואה ולעבור לפלוס. לעומת זאת, מעל 70% נשארו במסגרת האשראי המוגדלת או צברו חובות נוספים. בנוסף, 40% מהמשיבים שדיווחו כי מסגרת האשראי שלהם הוגדלה, ציינו שהדבר נעשה ללא בקשה מפורשת וללא ידיעתם.
47% לקחו שתי הלוואות או יותר במהלך שלוש השנים האחרונות
הנתונים מעלים שאלה רחבה יותר על האופן שבו המערכת הבנקאית מתייחסת למינוס: האם הגדלת המסגרת היא באמת סיוע למשק הבית, או רק הרחבה של גבול החוב המותר לו.
ממצא מרכזי נוסף נוגע להלוואות שנלקחות כדי לסגור או לצמצם מינוס. 85% מהמשיבים לקחו הלוואה לצורך סגירת מינוס, ו-47% לקחו שתי הלוואות או יותר במהלך שלוש השנים האחרונות.
אלא שבפועל, 86% ממי שלקחו הלוואה לסגירת מינוס חזרו למינוס, כאשר כשלושה רבעים מהם חזרו אליו בתוך פחות משנה. החזר החוב הממוצע עומד על כ-3,500 שקל בחודש, לא כולל משכנתא, שהם כ-18% מהכנסות משק הבית.
המשמעות העולה מהנתונים היא שהלוואה לסגירת מינוס אינה בהכרח סוגרת את הבעיה. במקרים רבים היא מחליפה מינוס בהחזר חודשי נוסף, ומחזירה את משק הבית לאותו מעגל חוב, רק עם פחות מרווח נשימה.
הנתונים מראים כי עבור חלק גדול ממשקי הבית, המינוס כבר לא מצב זמני. 75% מהמשיבים נמצאים במינוס מעל שנה, וכמעט מחציתם, 47%, חיים במינוס שלוש שנים ויותר.
תומר רבינוביץ', מייסד ומנכ"ל דף חדשצילום: סנאפ המרכז החברתי לצילוםבמקביל, 76% מהמשיבים דיווחו שהכנסתם מספיקה בקושי או אינה מספיקה כלל למימון הוצאות המחיה, ו-73% דיווחו שלא יוכלו לעמוד בהוצאה בלתי צפויה של 10,000 שקל ללא לקיחת הלוואה.
כלומר, משקי בית רבים חיים ללא כרית ביטחון אמיתית, וכאשר הפתרון המרכזי שמוצע להם הוא עוד אשראי, הסיכון להעמקת החוב רק גדל
לצד הנתונים הכלכליים, הנתונים מצביעים גם על המחיר היומיומי של החובות. 82% מהמשיבים ציינו כי החובות גורמים להם לתחושת לחץ ודאגה יומיומית. 62% דיווחו על קשיי שינה ועל מתחים זוגיים ומשפחתיים כתוצאה מהחובות, ו-58% דיווחו כי הם חוששים שהחובות יפגעו בבריאותם.
המשמעות היא שחוב צרכני אינו רק עניין פיננסי. כאשר המינוס הופך למצב קבוע, וכאשר הלוואות נלקחות שוב ושוב כדי להתמודד עם אותו מינוס, הפגיעה מחלחלת גם לשגרה, לתפקוד המשפחתי ולבריאות הנפשית.
תומר רבינוביץ׳, מנכ״ל ארגון דף חדש: "הסקר שערכנו צריך להדאיג כל מי שעוסק ביציבות הכלכלית של משקי הבית בישראל. אנחנו רואים כאן דפוס שחוזר על עצמו: משפחות שנמצאות במינוס מוצאות את עצמן שוב ושוב מול עוד אשראי ועוד הלוואות. מה שמוצג לא פעם כפתרון מהיר למצוקה כלכלית זמנית, הופך בפועל לחלק ממעגל חוב שקשה מאוד לצאת ממנו. הלוואה שנלקחת כדי לסגור מינוס, ובתוך זמן קצר מחזירה את המשפחה לאותו מינוס, היא לא פתרון. זה תמרור אזהרה לכך שצריך לעצור, לבחון את התמונה הכלכלית המלאה ולתת למשפחה ליווי אובייקטיבי.
"אשראי הוא כלי לגיטימי, אבל כשהוא הופך לתגובה אוטומטית לכל מינוס, הוא עלול להפוך למלכודת. המערכת הפיננסית צריכה לקחת אחריות גדולה יותר, והמדינה צריכה לוודא שמשקי בית לא נדחפים לעוד חוב בלי שקיפות, בלי ליווי ובלי בחינה אמיתית של טובת הלקוח. המטרה צריכה להיות יציאה ממעגל החוב, לא עוד הקלה רגעית שמעמיקה אותו בהמשך".
