שנים של דיונים, מחלוקות קשות בין משרדי האוצר והביטחון ודיונים בבג"ץ, הגיעו אתמול (שני) לסיומם בפסיקה חד משמעית של בית המשפט, שפסל את מה שמכונה "הגדלות הרמטכ"ל". בכך בא כנראה הקץ לתוספות השנויות במחלוקת בסך כ-1.2 מיליארד שקל ששולמו מדי שנה, לאורך שנים, לאלפי פורשי צה"ל.
בג"ץ קבע בפסיקתו כי התוספות לרכיב הפנסיה שהפעילו הרמטכ"לים של צה"ל ניתנו שלא כדין, וכי על הנוהל הזה להתבטל לאלתר. עם זאת, גמלאי צה"ל שכבר קיבלו את התוספות לא ייאלצו להחזיר את הכספים.
תוקף פסק הדין יושהה עד לסוף השנה האזרחית (31 בדצמבר) כדי לאפשר לממשלה ולכנסת להסדיר נוהל חוקי בחקיקה. למעשה, הגדלות הרמטכ"ל יתבטלו החל מינואר 2026, בתקווה שעד אז יחוקק חוק תחליפי שיאפשר את מתן התוספות באופן חוקי ולא על פי החלטות שרירותיות ולא שוויוניות ע"י הרמטכ"לים השונים. אם לשפוט על פי הימים הסוערים שצפויים לכנסת אחרי החגים, ספק אם המליאה תצליח לעמוד במועד הזה.
למעשה, כבר בימי ממשלת בנט-לפיד הוכנה הצעת חוק בנושא הגדלות הרמטכ"ל, אולם היא לא קודמה והנושא נותר תקוע, כאשר מדי כמה חודשים הממשלה שבה ומבקשת מבג"ץ ארכה להסדרת הנושא. במצב זה ממשיכות להיות משולמות ההגדלות הללו, שנעות בין 7% ל-19%. הסכמת צה"ל לשחוק את ההגדלות ב-3% נותרה גם היא תלויה באוויר. העלות השנתית, לדברי משרד האוצר, כבר הגיעה כמעט ל-1.25 מיליארד שקל בשנה.
אז מה הן בעצם "הגדלות הרמטכ"ל"?
מדובר בנוהל שהשתרש בצה"ל לפני שנים והעניק סמכות מיוחדת לרמטכ"ל להעניק תוספות משמעותיות לגמלה התקציבית למשרתי הקבע בצה"ל, תוספת שלא קיימת בשום מוסד, גורם ממשלתי, ציבורי או חברה בארץ.
קיימת איזושהי חקיקה בנושא?
למעשה, הנוהל המוזר הזה, שמעניק לרמטכ"לים של צה"ל סמכות יוצאת דופן להענקת תוספות כספיות גבוהות לאנשי הקבע, מעוגן בחוק שירות הקבע בסעיף 18 הדן בגמלאים. החוק מאפשר לרמטכ"ל לחשב את תקופת שירות הקבע למי ששירת מעבר לגיל 40, ולהגדיל את תקופת העבודה הרשומה שלו כך שתהיה ארוכה יותר מאשר השירות שעשה בפועל.
מדוע הוחלט על תוספת חריגה כזאת?
המטרה הייתה למעשה לקזז פערים למי שפרש לפנסיה כבר בשנות ה-40 לחייו, לרוב אחרי שירות צבאי קשה, ולהשוות את התגמול ולהיטיב עם מי שהשירות שלהם לא היה מלא ויציאתם לפנסיה הייתה מוקדמת בהרבה מאשר במשק (67 לגברים, 64 לנשים כיום).
אז איך חושבו התוספות הללו והתשלום הנוסף?
פנסיה תקציבית מחושבת על פי שנות שירות הקבע, כאשר עבור כל שנה מחושבים 2%. הגדלות הרמטכ"ל העניקו הגדלה של תקופת השירות המזכה, כך שלאנשי קבע שהגיעו לגיל 40 הוספו שנות שירות שלא ביצעו בפועל. זהו מעין "ישראבלוף", שבו אדם ששירת 20 שנה ועבר את גיל 40 מקבל פנסיה לפי 25 שנות שירות, למשל, מה שמהווה תוספת של 10% לפנסיה.
מהי התוספת הממוצעת ומה שיעור ההגדלה המקסימלי?
התוספת התחילה ב-7%, ורוב הפורשים קיבלו תוספת ממוצעת של 9% - אולם היו גם מי שקיבלו 15%, ואף תוספת מקסימלית של 19%. כאמור, ההטבות המפליגות הללו היו בסמכותו המלאה של הרמטכ"ל.
ניקח לדוגמה איש קבע בדרגת סגן אלוף, שפרש בגיל 40. הפנסיה הבסיסית שהוא קיבל הייתה 18,000 שקל, אולם הוסיפו לו 10% על עוד 5 שנות שירות, כביכול. אם היה לוחם, הרמטכ"ל יכול היה להעניק לו עוד 3%. כך שהתוספת שלו (ברוטו) לפנסיה תהיה 13%, שהם 2,340 שקל בחודש.
כל הפורשים משירות קבע היו זכאים לתוספת הגדלות הרמטכ"ל?
למעשה, כמעט כל הפורשים קיבלו את הגדלות הרמטכ"ל, והייתה כאן חריגה ברורה מהחוק שקבע דווקא שההגדלה יכולה להתבצע רק "במקרים חריגים", שבהם איש הקבע המשתחרר ממש נפגע מפנסיה מוקטנת. כמעט כל הפורשים נהנו מהתוספת המשמעותית בניגוד מוחלט לכוונת החוק.
מה קרה אתמול בעצם, ומה יהיה עכשיו?
בג"ץ קבע כי הגדלות הרמטכ"ל במתכונת שבהן הן ניתנו במשך השנים אינן חוקיות, וכי יש לבטל את סמכות הרמטכ"ל להעניקן לאלתר.
מה יהיה גורל הגמלאים שכבר פרשו מצה"ל, הם ייפגעו מההחלטה?
בית הדין הגבוה לצדק קבע באופן מפורש שאנשי קבע שכבר פרשו משירות ומקבלים את הגדלות הרמטכ"ל לא יינזקו ולא יצטרכו להחזיר את הכספים שכבר קיבלו.
מה צפוי עכשיו?
הגדלות הרמטכ"ל יושעו, ויתקיימו דיונים לחקיקה חדשה שתסדיר את תנאי פורשי הקבע. יהיה צורך לקבוע מחדש את הקריטריונים לזכאות ואת תקרת התוספת, ולהחליט אם תהיה הורדה כלשהי בתוספות של אנשי הקבע שכבר פרשו.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות – הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
