סבב ההתאמות האחרון של הפנסיות בטורקיה גרם למחאות ברחוב והחריף את הביקורת הפוליטית נגד ממשלת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, לאחר שקבוצות גמלאים גינו את העלאות השכר שנקבעו כבלתי מספקות מול יוקר המחיה הגואה.
הממשלה קבעה עלייה של 17.7% לגמלאי קרנות הביטוח הלאומי ועלייה של 13.5% לגמלאי עובדי המדינה, למחצית השנייה של השנה. איגודי גמלאים טוענים כי שיעורים אלה, שמבוססים על נתוני האינפלציה של יוני, אינם משקפים את המחירים שהם נתקלים בהם בפועל בשווקים ובבתי המרקחת, כאשר הוצאות החשמל, הגז הטבעי, השכירות, התחבורה, המזון והבריאות ממשיכות לטפס.
לטענתם, כוח הקנייה של הגמלאים נשחק עד כדי כך שרבים אינם מסוגלים עוד להרשות לעצמם צרכים בסיסיים, ואפילו לא לתת דמי כיס לנכדים.
מארגני הגמלאים טוענים שהבעיה אינה רק אינפלציה גבוהה, אלא גם בחירות מדיניות המצמצמות את חלקו של הביטחון הסוציאלי בהכנסה הלאומית, ומנתבות את פירות הצמיחה הכלכלית להון פרטי במקום לגמלאים. פלטפורמות גמלאים מאורגנות, ובהן איגוד כל הגמלאים ואיגוד הגמלאים המהפכני, הגבירו לאחרונה את פעילותן במספר ערים ומחוזות, וקראו להעלות את הפנסיה המינימלית לרמה התואמת סטנדרטים אנושיים של מחיה, לבטל את דמי ההשתתפות העצמית בבריאות, ולהגדיל את חלק התקציב המוקצה לביטחון הסוציאלי. הם מבקרים גם את הקצאת המשאבים הציבוריים למדיניות ביטחונית וצבאית, בזמן שמיליוני פנסיונרים נאבקים מתחת לקו העוני.
כ-2,000 שקל בחודש בלבד
הפערים הכלכליים שבמרכז המחאה בולטים גם במספרים: שכר המינימום לעובדי מדינה יעלה מ-61,890 לירות טורקיות (כ-3,961 שקלים) לכ-70,251 לירות (כ-4,496 שקלים), בעוד הפנסיה המינימלית של גמלאי עובדי המדינה תיטב מ-27,772 לירות (כ-1,777 שקלים) ל-31,527 לירות (כ-2,018 שקלים) בלבד. לשם השוואה, שכרו החודשי של הנשיא ארדואן צפוי לעמוד על כ-354,497 לירות (כ-22,688 שקלים).
הביקורת חלחלה גם לזירה הפוליטית. מנהיג מפלגת İYİ, מוסאוואת דרוושואולו, תקף את מדיניות ההעלאות ושאל כיצד גמלאים יצליחו להסתדר עם עדכון שכר כזה קטן, וציין כי חבר פרלמנט מטעם מפלגתו הגיש הצעת חוק לקביעת רף מינימלי של 40% להעלאות עתידיות.
מארגני המחאה מדגישים כי הדרישות משותפות לכל הגמלאים בטורקיה ללא הבדל השתייכות פוליטית, וכי הם מתכוונים להמשיך להפעיל לחץ מאוחד להעלאת הפנסיה הבסיסית ולהרחבת הביטחון הסוציאלי במדינה.




