על אף ירידה חדה בהפרשות להפסדי אשראי וצמיחה משמעותית בתיק האשראי, הרווח הנקי של מזרחי טפחות גדל בשיעור זניח של 1.4% (ביחס לרבעון המקביל ב-2024) – בין השאר בשל ירידה בהכנסות מימון שאינן מריבית ועלייה בהוצאות.
הרווח ברבעון הראשון עמד על 1.3 מיליארד שקל, והוא משקף תשואה על ההון של 16.2%, לעומת תשואה של 18.1% ברבעון המקביל.
הבנק, בניהולו של משה לארי, יחלק דיבידנד של 516 מיליון שקל - המגלם 40% מרווחי הרבעון הראשון. זאת, בדומה לשאר הבנקים במערכת. מזרחי טפחות הוא הבנק האחרון שמדווח את דוחותיו הכספיים לרבעון.
תיק האשראי של הבנק צמח בקצב גבוה של 10.3% בשנה האחרונה, ועמד בסוף הרבעון על 365 מיליארד שקל. תיק המשכנתאות של הבנק צמח ב-9.2% ונותר הגדול במערכת, ותיק האשראי העסקי צמח בשיעור גבוה מאוד של 13.4%.
עם זאת, צמיחת תיק האשראי לא תורגמה לצמיחה חדה בהכנסות המימון, שגדלו ב-2% בלבד והסתכמו ב-2.83 מיליארד שקל. הכנסות המימון מורכבות מהכנסות מריבית נטו, שגדלו ב-4.2% ל-2.8 מיליארד שקל, ומהכנסות מימון שאינן מריבית. אלו בעיקר הכנסות או הוצאות משינויים בשווי השוק של נכסים פיננסיים, נגזרים והצמדות למדד. בהוצאות אלו חלה ירידה של 59% שפגעה בסך ההכנסות של הבנק.
בפרט, הכנסות המימון של הבנק ממשכנתאות קטנו ב-1.4% ל-684 מיליון שקל – ירידה שנובעת ככל הנראה משחיקת המרווחים בענף.
היקף הפיקדונות של הבנק עלה גם כן בקצב גבוה של 9.3%, ועמד על 399 מיליארד שקל. מזרחי טפחות שינה את מדיניות גיוס הפיקדונות שלו והפך לבנק היחיד, פרט בנק ירושלים, שמאפשר גם ללקוחות שלא מחזיקים בחשבון עו"ש אצלו לפתוח פיקדון. הצעת חוק שאושרה בשבוע שעבר תחייב את כלל הבנקים החל מסוף השנה לעשות זאת.
הכנסות הבנק מעמלות צמחו ב-6.1% - קצב נמוך ביחס לשאר הבנקים, ועמדו על 533 מיליון שקל. עליות משמעותיות בהכנסות נרשמו בעמלות ניהול חשבון (14.4%), עמלות מסחר בנירות ערך (14.2%) ועמלות הפרשי המרה (12.6%). מנגד, הבנק ספג ירידה חדה של 20% בעמלות מעסקי מימון, שהסתכמו ב-73 מיליון שקל בלבד.
הבנק נהנה מירידה חדה של 39% בהוצאות להפסדי אשראי, שהסתכמו ב-103 מיליון שקל. אך על אף הירידה בהפרשות והצמיחה בפעילות הבנק, שורת הרווח כאמור צמחה בשיעור מתון מאוד. הוצאות השכר של הבנק עלו ב-2.4%, וההוצאות התפעוליות הכוללות גדלו ב-4.7% – עלייה שהכבידה על השורה התחתונה. זאת בנוסף לעלייה במס האפקטיבי ששילם המס, בעיקר בשל המס המיוחד שהוטל על הבנקים לשנים 2025-2024, וששיעורו ב-2025 גבוה יותר.
