איך מתמודדים עם הסגר, מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? משפחות מכל רחבי הארץ מספרות בגילוי לב על החיים עצמם, בשגרה ובצל הקורונה. והפעם: בורר מחיפה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: אביבית (37), יואב (37), איילה (7.5), ענהאל (4) וצליל (1).
הבית: גרים בשכונת הדר בחיפה שנתיים. משלמים משכנתה 3,600 שקל בחודש. יואב: "חיפשנו לקנות ובדקנו כמה מקומות כמו לוד או יפו, ומבחינת התקציב חיפה התאימה לנו. שילמנו על דירת שלושה וחצי חדרים הזו כ-850 אלף שקל". אביבית: "תוך שלושה שבועות עשינו שיפוץ כי הילדים היו צריכים להיכנס למסגרות. זה בית באוהאוס ישן ויש עוד שרידים של הריצוף הצבעוני. חבל שמי שגר לפנינו כיסה את זה בצורה שאי אפשר לשחזר. יש לנו פנטזיה לעשות שיחזור במטבח".
אתם חדשים בחיפה, אוהבים? אביבית: "זו שכונה מקסימה עם המון בתים לשימור. הבית שבו אנחנו גרים הוא בן 80 שנה ובסגנון באוהאוס. התאהבתי בשכונה הזו. אין פה בניין אחד שלא הייתי מוכנה לגור בו. היופי קצת מוסתר וצריך לקלף שכבות אבל אני רואה את היופי שמאחורי. אני אוהבת את התקרות הגבוהות ובבנייה של פעם יש הרבה כיווני אוויר. זו הייתה שכונה מוזנחת ולאט לאט היא משתקמת. בתים כאלה בת"א עולים מיליונים".
מה החסרונות פה? אביבית: "עשינו חתיכת רילוקיישן וצריך אומץ לעזוב את המרכז עם הנוחיות שבו. המרחק מהמשפחה זה חיסרון אבל זה מחיר שהחלטנו לשלם גם כי יש לנו תמיכה מהקהילה". יואב: "גרנו כמעט 5 שנים ברמת גן וחיפשנו מקום יותר קהילתי ופה יש גרעין תורני בשכונת הדר שהצטרפנו אליו. האווירה ביתית וחמה ועוזרים אחד לשני. זה יתרון גדול. לי קצת קשה להתרגל לעליות ולירידות ואם אתה הולך פה ברגל זה מעייף. אנחנו לא רגילים לגור על הר". אביבית: "אנחנו קרובים לכל מקום ולא חסר פה כלום ואני לא מרגישה שאני צריכה להזיז את הרכב, וחוץ מזה בחדר השינה יש לנו קריצה של נוף לים, חרך קטן אבל זה מרחיב את הלב".
מה עושים? יואב: "בעקבות המעבר החלפתי מקצוע. הייתי חוקר ביחידת הונאה במשטרה. כשקנינו בחיפה הייתה הרבה ביורוקרטיה בניסיון להעביר אותי לכאן עד שנשבר לי מהנסיעות היומיומיות לתל אביב ועזבתי. היום אני חוקר ביחידת ההונאה בביטוח לאומי. אנחנו מתמקדים במחוללי הפשיעה כמו עורכי דין ורופאים שנותנים אישורים בניגוד לחוק". אביבית: "ליואב יש הרבה סיפורים מרתקים, כמו על זו ששדדה את הבנק שהצלחת לעזור לה ולהוכיח שזו לא היא". יואב: "היא אוהבת את הסיפורים הטובים שבהם עזרתי לחשודים".
ממש החוקר הטוב, אתה אוהב לעבוד בביטוח לאומי? "אני אוהב את התחום באופן כללי ופיתחתי חושים לקלוט אנשים. יש הרבה שמשחקים אותה ומנסים לעבוד על ביטוח לאומי. כאלה שברור לך שהם משקרים, אבל קשה להוכיח. מתוך אלה שאני חוקר רובם משקרים אבל אני מאוד נזהר עם הרגש שלי כי אני לא רוצה שאופי החקירה יושפע מאיך שאני מרגיש. הרבה חוקרים ברגע שיש חשוד מתייחסים אליו כמי שעשה את העבירה. אני מנסה לחשוב אחרת".
אביבית? "אני אדריכלית ומעצבת פנים עצמאית, בעיקר מבני ציבור ושיפוצי פנים. לא מתעסקת בבנייה במגורים כי אני לא אוהבת שההתייחסות היום לבית זה סך של זכויות בנייה. זה כבר לא מתוכנן כבית שכיף לגור בו. כל החדרים בגודל המינימלי שהם יכולים והכל זה כמה היזם יוכל להוציא מהפרויקט. במבנה ציבורי יש פתח לאדריכל להיות יצירתי וכך גם בשיפוצי פנים".
משבר קורונה? אביבית: "חטפתי חתיכת פגיעה. הרבה פרויקטים מחשבים מסלול מחדש. גם כאלה שההכנסה שלהם בטוחה עוצרים כדי לשנות סדרי עדיפויות. אנחנו נעבור את הגל הזה ויש לנו מזל שליואב יש הכנסה יציבה. זה נתן לי פנאי לדברים ששמתי בצד. זו הייתה הזדמנות גם לחופשת הלידה שלא הייתה לי".
את עובדת מהבית? אביבית: "עכשיו כן, אבל בעיקרון לקחתי משרד בחלל עבודה משותף וזה ממש כיף. יש ניסיונות לפתח יזמויות משותפות, הרצאות וחוגים וזו פלטפורמה טובה בשבילי כדי לקבל כל מה שאני צריכה בתור עסק. ויש מפגש עם אנשים וזה וייב טוב. הייתי מבלה שם שעות ואני מתגעגעת לחזור לשם".
מינוס? אביבית: "ממש לא". יואב: "אנחנו מאוד מקפידים ואפילו מצליחים לשים קצת בצד".
החלטה טובה שקיבלתם? אביבית: "להצטרף לגרעין הדר. אני אוהבת את החיבור עם המשפחות, הפעילות המשותפת והתמיכה".
חופשה אחרונה? יואב: "היינו צריכים להיות עכשיו בבודפשט אבל זה התבטל. עד הקורונה השתדלנו לנסוע פעם בשנה לחו״ל. הטיול האחרון היה טיול משפחתי מורחב לפאפוס. זה קשה עם האוכל והכי הרגשתי את זה בפורטוגל. הכל מלא אוכל רחוב ומסעדות ואנחנו לא יכולים. הרגשנו שאנחנו מפספסים חלק גדול מהחוויה המקומית, אבל ברוב המקומות מסתדרים".
