אוון אקיבי הררה בסך הכול רצה להכיר אנשים. כשהצעיר בן ה-27 עבר מלונדון לניו יורק, הוא גילה שגם בעיר של יותר מ-8 מיליון תושבים אפשר להרגיש די לבד. ביולי 2024 הוא אסף 12 אנשים לריצה משותפת. שנתיים לאחר מכן, מועדון הריצה שהקים הפך לעסק שמגלגל יותר מ-640 אלף דולר בשנה – אף שהריצות עצמן עדיין בחינם.
הררה הקים את Peak & Pace במקביל לעבודתו במשרה מלאה במכירות בתחום המסחר האלגוריתמי בג'יי.פי מורגן. הקבוצה צמחה במהירות: כבר לריצה החמישית הגיעו כ-150 משתתפים, ואחריה ארגן הררה מסיבה בבר במנהטן, בעלות של כ-20 דולר למשתתף. מכאן התגבש המודל העסקי: הריצה משמשת לבניית הקהילה, וההכנסות מגיעות בעיקר מהאירועים שמסביבה.
כיום מועדון הריצה עצמו נותר חינמי, אבל אירועים גדולים יותר, ובעיקר המסיבות שמתקיימות אחרי הריצות, עולים בדרך כלל 25-15 דולר. לצד די.ג'ייז ודוכני אוכל נוספו עם הזמן גם ערבי קומדיה, טיולים, ריקודים, יוגה, מסיבות ונסיעות סקי. באתר המועדון הוא כבר מוגדר כקהילה שמחברת כושר, עם תרבות וחוויות משותפות, ועל פי האתר יש במועדון כבר ליותר מ-50 אלף חברים.
המודל הזה הכניס ל-Peak & Pace יותר מ-640 אלף דולר ב-2025, כמעט כולו מהאירועים בתשלום, כך לפחות לפי מסמכים שבדקה CNBC Make It. יותר מ-30 אלף בני אדם השתתפו באירועי המועדון במהלך אותה שנה. לדברי הררה, העסק פועל בשיעור רווח של כ-15%, ואת הרווחים הוא משקיע בחזרה במיזם, במקום למשוך לעצמו משכורת נוספת.
אלטרנטיבה לאתרי ההיכרויות
הצלחה כזאת דורשת גם לא מעט עבודה. במשך כשנה שילב הררה את עבודתו הרגילה עם המועדון, ובתקופות מסוימות עבד לדבריו כ-18 שעות ביום. במרץ האחרון עבר לסן פרנסיסקו לתפקיד בחברת הבינה המלאכותית והרובוטיקה Grounded Superintelligence. כיום תשעה פרילנסרים מפעילים חלק גדול מהאירועים בניו יורק באופן עצמאי, והררה מגיע לעיר בערך פעם בחודש ומחפש מנהל תפעול שיוכל לקחת אחריות רחבה יותר על הפעילות.
אבל Peak & Pace הוא גם חלק מתופעה גדולה בהרבה. מועדוני ריצה הפכו בשנים האחרונות ממסגרת שמיועדת בעיקר לאימונים למוקד חברתי, ולעיתים גם לזירת היכרויות. לפי Strava, אפליקציית כושר ורשת חברתית לספורטאים שמאפשרת לעקוב אחר אימונים ולהצטרף למועדונים ולקהילות, ההשתתפות במועדוני ריצה בעולם זינקה ב-59% ב-2024. 58% מהנשאלים בסקר של החברה אמרו שהכירו חברים חדשים באמצעות קבוצות כושר, וכמעט אחד מכל חמישה בני דור Z יצא לדייט עם אדם שהכיר דרך פעילות גופנית. בני הדור הזה היו גם בסבירות גבוהה פי ארבעה להעדיף להכיר אנשים דרך אימון מאשר בבר.
קבוצת ריצה של Peak & Pace בניו יורק
(צילום: מתוך האינסטגרם של Peak & Pace)
המגמה רק התרחבה מאז. לפי Strava, מספר המועדונים החדשים שנפתחו בפלטפורמה כמעט הוכפל פי ארבעה ב-2025 והגיע למיליון, כאשר מספר מועדוני הריצה החדשים גדל פי 3.5. זאת בזמן שגם האינפלציה אינה מונעת מצעירים להשקיע בתחום: 30% מבני דור Z שנשאלו אמרו שהם מתכננים להגדיל את הוצאותיהם על כושר.
בניו יורק התופעה בולטת במיוחד. לפי CNBC, פועלים בעיר לפחות כ-200 מועדוני ריצה. Time Out ניו יורק תיאר כבר בשנה שעברה את Peak & Pace כחלק ממגמה שבה צעירים מחפשים בילוי חברתי שמבוסס פחות על שתייה ומועדוני לילה ויותר על פעילות משותפת. "אנחנו רואים בעצמנו מועדון חברתי שבמקרה גם רץ", אמר אז הררה ל-Time Out ניו יורק. לצד הריצות, המועדון ארגן מסיבות, מופעי קומדיה וטיולים, והוא הפך עבור המשתתפים לדרך להתרחק מאפליקציות ההיכרויות ותחת זאת להכיר אנשים פנים אל פנים.
גם כשהעסק כבר הגיע לעשרות אלפי משתתפים, המודל נשאר הפוך למדי מזה של חדר כושר: הפעילות שמביאה את האנשים פנימה היא חינמית, והכסף נמצא במה שקורה אחריה. הררה למעשה מוכר לא את הריצה, אלא את הקהילה שנבנתה סביבה – מוצר שמתברר שיש לו לא מעט ביקוש, בעיר שבה לפעמים קשה יותר למצוא חברים מאשר מסלול לרוץ בו.
