שעות ספורות לאחר שהושבע לתפקידו בבלוק פארטי המוני, מיהר ראש עיריית ניו יורק החדש, זוהראן ממדאני, אל בניין מגורים מתפורר בשכונת פלאטבוש שבברוקלין. מול המצלמות המתקתקות הוא כרע ברך בפינת אחת הדירות כדי לבחון מקרוב את רצפת הפרקט השבורה, בדק את הברזים החלודים, והחליף את החיוך האייקוני שלו במבט דואג לעבר התקרה שמתוכה קרסו חלקים. דיירים סיפרו לו על נזילות, מזיקים, תקרות מתקלפות ותקלות ממושכות בחימום ובמעליות. שגרת החיים בבניין הפכה עבורם מאבק יומיומי על תנאים בסיסיים.
הביקור המתוקשר לא נועד רק להפגנת אמפתיה: הוא סימן את יריית הפתיחה ליישום הבטחת הקמפיין של ממדאני לדיור בר-השגה, בעיר שבה חציון שכר הדירה לדירת סטודיו מתקרב ל-4,000 דולר. הבניין המדובר, ברחוב Clarkson 85, הוא חלק מתיק הנכסים של קבוצת Pinnacle, שפשטה רגל בחודש מאי האחרון על רקע כשל בהחזר הלוואות בהיקף של יותר מחצי מיליארד דולר, לצד אלפי הפרות תקנות דיור ותלונות חוזרות מצד הדיירים. תיק המכירה התגלגל לבית המשפט לפשיטות רגל, וכבר בסוף דצמבר הונחה על השולחן הצעת רכישה של 451 מיליון דולר מצד חברת Summit Properties USA.
במסיבת העיתונאים בפלאטבוש הצהיר ממדאני על פתיחת מאבק משפטי ופוליטי נגד העסקה. ראש העיר טען כי מעט מאוד ידוע על החברה, על מנהליה ועל יכולתה לשקם נכסים "כה שבורים", והזהיר שהיא עלולה להחריף את ההזנחה. אך מאחורי ההצהרות והאג'נדה להגנה על דיירים מוחלשים, הסתתר גם רובד נוסף: הרוכשת המיועדת, שממדאני סימן כמטרה עוד לפני שנכנס ללשכה, היא חברת נדל"ן ישראלית, כזאת שנסחרת בבורסה בתל אביב. היא שלוחתה בארה"ב של סאמיט אחזקות נדל"ן שבשליטת זוהר לוי, לשעבר בעלת המניות הגדולה בפז.
למרות המאמצים של ממדאני לבלום את המהלך, הקבוצה אכן זכתה לבסוף במכרז לרכישת כ-5,150 דירות בכ-90 בניינים שהיו בבעלות קבוצת Pinnacle. עבור ממדאני, שרץ על מצע סוציאליסטי ופרו פלסטיני, הבחירה בחברת נדל"ן ישראלית כיעד למאבק הראשון שלו הייתה בגדר הזדמנות פוליטית כפולה. בעוד הוא מסכים לראשונה לקרוא לחמאס ארגון טרור בניסיון להתמרכז, המאבק בסאמיט איפשר לו לאותת לבייס הפוליטי שלו שהוא אינו מהסס להתעמת עם "הון זר" ישראלי. לאחר שביטל את ההגבלות על ה-BDS בעיר ועורר סערה, הקרב מול סאמיט נראה כפשרה פוליטית מדויקת: מיקוד בחברה ישראלית בשם הדיירים, מבלי להיגרר לקריאה פומבית לחרם.
בהנחיית ראש העיר, הגישה העירייה בקשה דחופה לבית המשפט לעכב את המכירה ב-30 ימים. עורכי דינה טענו כי לסאמיט אין את המשאבים או הרצון לשקם את הבניינים - והציגו נתונים: מעל ל-780 עבירות בנייה ובטיחות פתוחות בנכסים קיימים של החברה בעיר, מהן כ-290 שמוגדרות כמסוכנות באופן מיידי. העירייה ציינה גם שהיא עצמה נושה בתיק: Pinnacle חייבת לה כ-12.7 מיליון דולר בקנסות שלא שולמו, ולכן זכותה לבקש רוכש אחר.
נציגי הדיירים שהצטרפו לעתירה הביעו חשש כי הבניינים יעברו "מבעל בית גרוע אחד לאחר", וקיוו כי בית המשפט יאפשר להם למצוא רוכש בדמות יזם חברתי או ארגון ללא מטרות רווח. ביום המכירה התכנסו 30 מהם להפגנה מול משרדי סאמיט במידטאון מנהטן. אחת הדיירות הוותיקות הגיעה מחופשת למקק, סמל להזנחה הקשה בבניינים, והתחננה מעובדי החברה לנטוש את העסקה.
5 צפייה בגלריה
מאותת לבייס הפוליטי. הביקור המוניצפלי בבניין המתפורר
(צילום: Michael Appleton/Mayoral Photography Office)
5 צפייה בגלריה
השוכרים מתלוננים על קושי במימון תחזוקת הדירות
(צילום: Michael Appleton/Mayoral Photography Office)
מהלומה מוקדמת
אולם השופט הפדרלי דייוויד ג'ונס דחה ביום שישי האחרון את בקשת העירייה - ואיפשר למכירה להתקיים כמתוכנן. ההחלטה מהווה מהלומה מוקדמת לראש העיר, שהפך את התיק הזה למבחן היכולת שלו להגן על שוכרים בניו יורק. סגנית ראש העיר לתחום הדיור, ליילה בוזורג, הצהירה לאחר מכן כי העירייה "בוחנת את צעדיה" - ותמשיך להיאבק כדי לוודא שכל בעלים חדש יכבד את חוקי הפיקוח ויבצע את התיקונים הנדרשים.
בסאמיט מציגים תמונה הפוכה: לדברי יו"ר הקבוצה, זוהר לוי, הרכישה היא בשורה לדיירים, החברה מחויבת לעיר ואף פנתה כבר לאנשי הממשל כדי לתאם תוכניות השקעה. "אנחנו מחויבים עמוקות לניו יורק ומבינים עד כמה קריטי שימור דיור בר השגה להצלחת העיר שלנו", אמר לוי ל-ynet. "פנינו לעירייה ומצפים לשוחח עם הממשל החדש והתושבים על תוכניותינו להשקיע בתיק הנכסים ולסייע להפוך את ניו יורק לברת השגה עבור כולם".
לפי דוברי החברה, העסקה תביא למחיקת חובות של למעלה מ-275 מיליון דולר שרבצו על הנכסים, מה שישחרר, לטענתם, תזרים מזומנים לביצוע שיפוצים ותחזוקה מונעת שהוזנחו במשך שנים. לגבי מאות עבירות הבטיחות הקיימות בשאר נכסיהם בעיר, מסרו כי הן "בטיפול".
המאבק סביב העסקה חושף רק מעט מהאתגרים העצומים העומדים בפני שוק הדירות בניו יורק, ובפרט אלו שנמצאות תחת פיקוח שכר דירה. בעלי נכסים מתריעים כי הרגולציה העירונית המחמירה מגבילה את יכולתם לממן תחזוקה ולכסות את עלויות התפעול הגואות.
בתווך נותרים דיירים כמו נאדג' רומולוס - שגרה בבניין בפלאטבוש בו ביקר ממדאני, בדירת סטודיו מתפוררת עם תקרה סדוקה וצנרת חלודה. עבורה ועבור אלפי דיירים אחרים, השאלה האם הבעלים החדשים מישראל יצליחו היכן שקודמיהם נכשלו היא קיומית; אך עבור ראש העיר, זו תזכורת לכך שהצהרות פוליטיות ומסיבות עיתונאים לא מספיקות כדי לכופף את חוקי הכלכלה העירונית או את בית המשפט.
