אחרי שבשבוע הראשון של מבצע שאגת הארי הישראלים כמעט ולא יצאו לקניות, והחנויות רשמו הפסדים, בשבוע השני רואים כבר שינוי דרמטי בנתונים. נתונים עדכניים מלמדים כי הישראלים מסתגלים למציאות החדשה: בשבוע השני נרשמה עלייה של 33% בהיקף ההוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע הראשון, לפי שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), חברה שמספקת נתוני עסקאות באשראי. התקווה של הסוחרים בארץ היא שהמגמה הזו תתחזק ושמאות אלפי הישראלים שלא יוכלו לטוס לחופשה בחו"ל בפסח, יוציאו את הכספים ברשתות ובחנויות בארץ.
סך ההוצאה בכרטיסי אשראי הסתכם בשבוע השני ב-9.3 מיליארד שקל, אם כי עדיין נמוך ב-14% לעומת הממוצע השבועי מאז תחילת השנה. מניתוח ההוצאות עולה כי ברוב הענפים נרשמה עלייה, כאשר ענף ההלבשה והנעלה בלט מעל כולם עם זינוק של פי 2.6 לעומת השבוע הראשון של המלחמה, והחשמל עלה ב-63%. נתונים אלה יוצרים אופטימיות בקרב הקניונים והסוחרים לקראת קניות הפסח.
יניב פיינשניידר, מנכ"ל קניון שבעת הכוכבים, מסביר: "אנשים רוצים להרגיש חיים. הקהל חוזר לקניונים. אנשים אמרו לי שהם מרגישים בקניון יותר בטוח מאשר בבית. בשבוע שעבר היו עליות גבוהות במבקרים. אנחנו הקניון של הבית של הרבה אנשים, שרוצים מקום מוכר, שיודעים איפה המרחבים המוגנים ואיפה כל חנות. ביום שבת, עד האזעקה של שעה 15:00, היו לנו מספר שיא של מבקרים, אפילו בהשוואה לימים שאינם ימי מלחמה. אנשים רצו להתאוורר, לא בהכרח רק בקניות, אלא בישיבה לקפה ומאפה, במשחקייה.
"הקניונים הופכים בעצם למתנ"סים. משפחות באות לפעילויות לילדים. בשבוע הראשון חווינו ירידה כמו כולם, אפילו בתי הקפה לא עבדו כרגיל, אנשים באו לקנות רק מה שחייבים, ללא משפחה, וישר ברחו הביתה. 48 שעות לאחר פתיחת המשק היינו כבר עם 89% חנויות פתוחות ו-85% מבקרים. נכון שהרגלי הצריכה השתנו, וה'קנייה הרגשית' שלהם עכשיו היא יותר כריך וקפה, וככל שהזמן עובר, גם קניות רגילות. לכן אני מאמין שבשבוע לקראת פסח נראה זינוק במכירות. המלחמה כן ניכרת בכך שמתחילתה, החל משעה 18:00, הקניון מתרוקן מאנשים".
ביטול הטיסות לחו"ל משפיע לטובה על בתי המלונות והקניונים באילת שנהנים מתפוסה כמעט מלאה. המכירות זינקו בעשרות אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה כאשר בפסח כבר לא ניתן כמעט להשיג חדרים באילת.
בכיר באחת מחברות כרטיסי האשראי מסביר: "ראינו את זה גם בתקופות קודמות של חגים כשהשמיים היו סגורים - הצריכה בארץ עולה באופן משמעותי. אנחנו מעריכים שאם החברות הזרות לא טסות לכאן בפסח, זה לבד מהווה 60 אחוז מהפעילות של נתב"ג, לצד המגבלות הקיימות על חברות התעופה הישראליות. אנחנו מעריכים שיהיו יותר ישראלים בארץ מאשר בחו"ל לעומת פסח אשתקד ולכן היקף הצריכה הפרטית בישראל צפוי להיות גבוה יותר. מה גם שמתחמי הקניות והקניונים פתוחים לקהל וגם חנויות הרחוב שיש להן מרחבים מוגנים. הישראלים מתרגלים בהדרגה לסיטואציה של שגרת המלחמה תחת אזעקות".
"זה קצת מזכיר את הקורונה"
אסי ארביב, מנכ"ל קבוצת קלינטון סחר, יבואני מכשירי חשמל לבית, מוסיף: "אנחנו חיים מיום ליום. אם לא נמכור את הסחורה בפסח, נמכור בקיץ. קשה לנבא אם המכירות לפסח יהיו בדומה לעבר. נכון לעכשיו זה פחות משנים קודמות, אבל נראה שמשתפר. השבוע הראשון למלחמה היה פחות טוב, בשבוע השני כבר חל שיפור שממשיך. המוצרים שהכי נמכרים אצלנו הם למטבח - מקרר, תנור, כיריים. מה שבולט: רוכשים מוצרים יותר בסיסיים, פחות מותגי יוקרה. אנחנו גם יוזמים מבצעים לעידוד קניות. עשינו חמש שנות אחריות על מוצרים כמו תנורי אפייה, שבהם זה לא מקובל. עושים הובלות ללא עלות, בעיקר לאזורים צפוניים".
צביקה גיור, מנכ"ל ומבעלי "ניופאן", מהיבואניות הגדולות בענף מוצרי החשמל והאלקטרוניקה לבית, אומר: "המכירות לא התרסקו, אבל בטח לא גדלו. הפגיעה במוצרי חשמל לא תהיה גדולה. זה קצת מזכיר את הקורונה - אנשים בבית, לא נוסעים לחו"ל, הילדים בבית, צריכים יותר גירויים. לכן מבחינה זאת ענף החשמל נמצא במצב יחסית טוב לעומת ענפים אחרים. אני אישית צופה שיהיה חג בסדר, בטח לא קטסטרופה ולא נפילה של 50% כמו שאני רואה בענפים אחרים".
שלומי נחאיסי, בעלים של עמי גרופ, בעלת 16 מרכזים מסחריים ברחבי הארץ, אומר: "המרכזים השכונתיים עובדים טוב ויש פדיונות, ואפילו עלייה בהשוואה לחודשים שלפני המלחמה. בקניונים הגדולים קצת יותר קשה כי אנשים מפחדים לנסוע ברכב, אבל יש עלייה משבוע לשבוע, כל יום יש יותר מבקרים. הרבה באים עם הילדים שכבר נמאס להם לשבת בבית. בקניונים הגדולים התנועה יותר איטית, אבל משתפרת כל יום. אנחנו מתרגלים למצב. אני רואה שכשיש אזעקה, אנשים הולכים למרחב המוגן וחוזרים כאילו כלום לחנות או למסעדה. אני בטוח שהקניות לפסח יעלו, כי כבר רואים עלייה הדרגתית מיום ליום. זה אולי לא יהיה הבום הגדול שיש בדרך כלל, אבל בהחלט מצפים לקניות".
דן פילץ, מנכ"ל דיזינגוף סנטר, מציין כי "יש שיפור. אנחנו כבר עומדים על 24 אלף מבקרים ליום, בהשוואה ל-30 אלף בזמנים רגילים. מרגישים שיש חיים, יש תנועה. אנשים חייבים להתאוורר, זה לא חגיגה, באים הרבה עם הילדים לפעילויות. העסקים החיוניים כמו סופר-פארם, סופרמרקט ואופטיקה, שאנשים חייבים - מוכרים. פחות קניות באופנה. אנשים מרגישים בקניון בנוח כי ברגע שיש אזעקה הם יורדים למקלט. יש לנו את הקהל שישן בלילה בקומה 4, התנועה הלילית גם תורמת לנו לקניות. הם אוכלים כאן, הם מצטיידים אצלנו. אנחנו עונים על המון צרכים של הציבור, אפילו חתונה עשו אצלנו".
מוטי אזולאי, חוקר התנהגות צרכנים במכללה למנהל, מוסיף: "יש כיום סיטואציה של 'הנורמלי החדש'. הצרכן החדש פיתח חסינות. אנחנו רואים קטגוריות שצומחות: הזינוק בשבוע השני בהלבשה, חשמל, מסעדות ובתי קפה ומזון מהיר - מגיע מהצורך של 'אני צריך רגע של שפיות', אם זה קפה ומאפה או טלוויזיה 85 אינץ', כי אני כל הזמן בבית. יש המון מחקרים שמזהים את תופעת 'שופינג תרפי', זה גורם לנו להרגיש שאנחנו בשליטה ושאנחנו בחיים.
"כשאני ברחוב אני לא מרגיש בטוח, מרגיש חשוף. כשאני מסתובב בקניון, זה מקום שיש בו נהלי בטיחות, יש רחבות מוגנות, ויש אנשים מקצועיים שעברו תדריכים. יש כאן נורמליות מהונדסת: הקניון נותן לי מענה לצורך לעמוד בדרישות פיקוד העורף, והשופינג נותן לי רגע של שפיות. הקניונים התאימו עצמם, יש כאלה שנתנו לשוכרים הנחיות לא להשמיע חדשות ברקע החנות, להפעיל תאורה מלאה, כדי ליצור מצב של רגיעה. המספרים של כמה קנו למ"ר או איזה מותג נמכר יותר, לא רלוונטיים. חשוב הסיפור המהותי: בסיטואציה שכל המסחר היה אמור לקפוא - יש תנועה".
גיל סתיו, מנכ"ל רשת הוט סינמה: "אנו מזהים עלייה בביקוש לצפייה בסרטים, לצאת להתאוורר ולמצוא מקום של שפיות ואסקפיזם. בתי הקולנוע שלנו ערוכים ומותאמים מבחינת מרחבים מוגנים במרכזי הקניות ובחלקם יש אולמות ממוגנים. אנו פועלים בהתאם להנחיות פיקוד העורף המאפשרות התכנסות של עד 100 איש באשקלון ועד 50 איש בשאר המקומות, אני מקווה שהמכסות הללו יגדלו בהמשך על מנת לאפשר גם רציפות עסקית וגם פתרון לאלו שמחפשים תעסוקה לילדים ולעצמם מבלי לגרום לסיכונים מיותרים. במקביל להקרנות הסרטים, אנו מרחיבים את הפעילות ומשלבים גם הופעות סטדנאפ היכן שאפשר מבחינת הנחיות פיקוד העורף".
