מאפיית לחם תושיה בפארק ראם ורשת החנויות שלה המונה 26 סניפים, נסגרה בסוף השבוע לצמיתות לאחר 36 שנה מאז הקמתה. יום שישי היה היום האחרון שסניפי הרשת מכרו את לחמי המאפייה שהתמחתה בלחמי שיפון העשויים ממחמצת מגרמניה.
בשיאה מנתה הרשת, שהייתה מחלוצות חנויות הלחם, 43 סניפים, 15 מתוכם בתל אביב. לאחר שמכירותיה ירדו העסיקה תושיה כ-30 עובדים. מחצית מהסניפים שנסגרו הם בבעלות יובל דורון המייסד והבעלים, יתר החנויות נמצאים בזכיינות וישנו את שמם.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
1 צפייה בגלריה
לחם תושיה
לחם תושיה
לחם תושיה
(צילום: אמיר שוורץ)
רשת תושיה נסגרה ללא חובות. את שטח המפעל, שהשתרע על פני 5 דונם, מכר דורון בתמורה למיליוני דולר, וציוד המפעל נמכר ליבואן מכונות מאפה.
דורון אמר ל-ynet: "הקהל שנשאר הוא בעיקר של רוסים מבוגרים שצורכים את לחם השיפון עוד מהבית. היום תרבות האכילה השתנתה והפסיקו כמעט לאכול לחם. פעם אכלו לחם עם כל דבר - עם מרק ועם מנה עיקרית, ואף אחד לא דיבר על גלוטן.
"מי לוקח היום סנדוויץ' לעבודה? לחברות יש קייטרינג להסעדת עובדים, לחם היום קונים בעיקר לסנדוויצ’ים לילדים ומסתפקים בשבילם בלחם מהסופר. הצעירים לא קונים לחם. בבוקר הם קונים מאפים. הם מחפשים את המקומות החדשניים, לא נאה להם לקנות בחנות שעוצבה לפני 35 שנה. בכלל אנשים כבר לא מטריחים את עצמם ללכת לקנות לחם במיוחד כמו פעם. קונים הכל בסופר".
"פתחתי את המאפיה ב-1986. לפני כן הייתי קבלן עבודות מתח גבוה, בעיקר עבור הצבא אחרי פינוי סיני. כשהפסיקה העבודה החלטתי לפתוח מאפיה ברחוב תושיה בת"א. האמנתי שתמיד יאכלו לחם. הייתי הראשון שהקים רשת חנויות לחם. החנות הראשונה נפתחה בפנקס 31 בת"א – והיא הייתה הצלחה גדולה. היום החנויות בת"א לא מוכרות בהשוואה לבת ים, חולון וחיפה, איפה שיש אוכלוסייה גדולה של רוסים. פעם מבוגרים היו יורדים לטייל בת"א, בדרך קונים לחם, אבל היום הכל חפור ופקוק. כבר לפני כמה שנים חשבתי לסגור, ואז הקורונה הקפיצה את המכירות כי אנשים ישבו בבית וקנו יותר לחם".
בתל אביב כל 100 מטר יש מאפייה קונדיטוריה, אולי זה פגע בך? דורון: "כל המאפיות החדישות שאת רואה, הם לא מרוויחים מהלחם, יש להם אולי 4 סוגי לחם לתצוגה. הם מרוויחים מהקפה, מהסנדוויצ'ים שהם מוכרים ומהמאפים. כל הצעירים שפתחו, אף אחד לא הצליח לייצר בגט כמו בפריז כי כדי שייצא אמיתי, להתעסק עם הבצק והאפייה 48 שעות. גם לחם שיפון מלא אני היחידי שעושה. כמעט כל השאר אם תסתכלי על הרכיבים, זה רק 20% שיפון. לייצר מחמצת שיפון איכותית יודעים רק בצפון אירופה, אני ייבאתי את המחמצת מגרמניה".
איפה מוצאים כוח אדם מקצועי של אופים? דורון: "זאת אחת הסיבות שאני סוגר כי אי אפשר להשיג עובדים. בזמנו היו אנשי מקצוע מהעלייה הרוסית שכבר יוצאים לפנסיה. זאת עבודת לילה ואין עובדים. ענף האפייה עובר היום למכונות אוטומטיות ולהקפאה, את המאפה מביאים קפוא לסניף ושם הוא מוכנס לתנור. אנחנו הבאנו כל יום לחם טרי. בגרמניה כל יום נסגרות מאפיות קטנות. רק בצרפת שומרים בכוח על המאפיות כי זה חלק מהתרבות שלהם. יש לי שלושה בנים בהייטק. אני כבר בן 75 בלי בן ממשיך, לא הצלחתי למכור את העסק אז אני סוגר".
בלי שיפון אמיתי, איזה לחם תאכל? דורון: "אני אוכל רק פיתות".