מלחמה שנמשכת כבר שנתיים וחצי, טילים, יירוטים, פגיעות ישירות, מפונים שנותרו ללא בית, מדינה שלמה טרוטת עיניים רצה למרחבים המוגנים תוך כדי אזעקות שלא פוסקות - שום דבר לא מפריע לישראל להתברג גם השנה בעשירייה הפותחת של המדינות המאושרות בעולם.
גם השנה במקום הראשון נמצאת פינלנד, שאזרחיה הם המאושרים בעולם, ואחריה איסלנד, דנמרק, קוסטה ריקה, שבדיה, נורבגיה והולנד במקום השביעי. ישראל במקום השמיני, ואחרינו סוגרות את עשר המאושרות לוקסמבורג ושווייץ. למרות הדירוג הגבוה, יש לציין כי מדובר בירידה של שלושה מקומות משנת 2024, אז ישראל דורגה במקום החמישי.
4 צפייה בגלריה
ריצה
ריצה
טיילת תל אביב
(צילום: Victoria Solodar / shutterstock)
הצעירים הישראלים, עד גיל 25, שהם שכבת הגיל שנושאת את עול הלחימה על הכתפיים - מדורגים במקום השלישי בעולם ברמת האושר.

"יש היגיון בשיגעון"

"כשבוחנים את הרשימה משפשפים עיניים בתימהון כיוון שהדירוג שלנו נראה מופרך. אבל כשבוחנים על פי אילו מדדים נערך הדירוג, יש היגיון בשיגעון", אומרת ענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר, מהתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה, באוניברסיטת בר אילן.
"מדד האושר בודק שביעות רצון מהחיים, על ידי משאל שנערך אחת לשנה בקרב מדגם מייצג של 1,000 תושבים בכל מדינה. הנשאלים מתבקשים לציין עד כמה הם שבעי רצון מהחיים מאפס עד עשר. המדידה נעשית על ידי מכון המחקר גאלופ והדירוג משקף את הממוצע של שלוש השנים האחרונות", מסבירה פנטי.
כלומר, הדוח הנוכחי כולל את שנות המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023. מה כל כך טוב לנו? "שאלה טובה. ההסבר הוא שכיוון שמדד שביעות הרצון מהחיים הוא מדד קוגניטיבי - שבו אנשים מעריכים את חייהם באופן כללי - הרי שבמקרה של ישראל הדירוג הגבוה הוא שיקוף של כלל חוויית החיים בישראל, ולא רק של פקטור המלחמה. זה מעיד על יכולתה של החברה הישראלית להסתגל למצבים שונים בלי לאבד את החוסן שלה, שנובע למשל מהדבק החברתי והמשפחתי שקיים בישראל, מהערבות ההדדית, מרמת האמונה שרבים מהאזרחים בישראל מחזיקים בה. ומכך שאנחנו מוצאים משמעות עמוקה בחיים פה, ואולי דווקא מפני שהם כל כך מאתגרים ודורשים מאיתנו להילחם עליהם, אלה התוצאות".
פנטי מציינת שאספקט משמעותי נוסף שמאפיין את החיים בישראל הוא תחושת ה"ביחדנס", החל מארוחות שישי משפחתיות, דרך מפגשים חברתיים תכופים, החבר'ה מהמילואים ועוד. די לראות איך ישראלים חוזרים לארץ כדי להתגייס ולהיות עם הצוות ואת הווי המקלטים במלחמה הנוכחית: "איזו עוד מדינה הייתה מייצרת הווי מקלטים ומסיבות פורים במרחב המוגן ושולחת מטוסי חילוץ פנימה ולא החוצה? משוגעים אנחנו".
4 צפייה בגלריה
הלסינקי, פינלנד
הלסינקי, פינלנד
הלסינקי, פינלנד. כרגיל, הפינים הם המאושרים בעולם
(צילום: shutterstock)
הצעירים הישראלים התמקמו במקום השלישי בעולם במדד האושר. אפשר להניח שאלמלא המלחמה, היינו במקום הראשון בדירוג של עד גיל 25? "סביר להניח שכן. את הצעירים שלנו במדד האושר מקדימות רק סרביה וקוסטה ריקה. המקום השלישי ממש מרשים נוכח העובדה שצעירים בגילאים אלו בישראל נושאים על כתפיהם את המשא הכבד של הלחימה. לעומתם, צעירי המדינות העשירות כמו ארה"ב וקנדה מדרגים את שביעות רצונם מהחיים במיקומים ה-60 וה-71 בהתאמה".

האמון במוסדות מדאיג, אבל בתמיכה חברתית מצבנו טוב

כדי להסביר את תוצאות הדירוג, בנו עורכי הדוח מודל המורכב משישה מדדים שחלקם אובייקטיביים וחלקם סובייקטיביים. התוצאות מראות שמבחינת התמ"ג אנחנו מדורגים במקום ה-32 בעולם, שזו ירידה קלה מהשנים הקודמות, אבל ניתנת להבנה לנוכח המלחמה. במדד תוחלת החיים אנחנו במקום ה-10 בעולם, שבו היינו גם בשנה שעברה.
"זו אמנם ירידה מהשנים שלפני המלחמה, שבהן היינו מדורגים במקום השישי והגבוה מאוד, אולם ניתן להניח שגם זו היא השפעת המלחמה. במדד חופש הבחירה, ירדנו למקום ה-88 והמדאיג, כאשר, למשל, בשנת 2022 דורגנו במקום ה-61. סביר להניח שמדד זה משקף את תחושות הישראלים לגבי התערערות הדמוקרטיה והעליה ביוקר המחיה", אומרת פנטי.
4 צפייה בגלריה
מקלט
מקלט
ישראלים במקלט בזמן המלחמה עם איראן. "לחברה הישראלית יכולת להסתגל למצבים שונים בלי לאבד את החוסן שלה"
(צילום: shutterstock)
מדאיג מאוד הוא גם מקומנו במדד האמון של הציבור במוסדות המדינה, שם אנחנו מידרדרים משנה לשנה ונמצאים כרגע במקום ה-107 מתוך 147, כשלפנינו אורוגוואי ואחרינו אוזבקיסטן. לעומת זאת, במדד התמיכה החברתית אנחנו במקום התשיעי ובמדד הנדיבות במקום ה-27, שמהווה קפיצה משמעותית, כאשר לפני שלוש שנים היינו מדורגים במקום ה-48.
4 צפייה בגלריה
ענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר
ענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר
ענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר
(צילום: דנה קופל)
"גם הזינוק הזה של 20 מקומות למעלה עדיין לא משקף לדעתי את רמת הנתינה האמיתית של האוכלוסייה הישראלית, מאחר והשאלה שנשאלת מתמקדת בתרומה הכספית, אלא שהעוצמה של הנדיבות הישראלית הופיעה ברמות התנדבות וערבות הדדית יוצאות דופן שאינן נשאלות במודל של הדוח", מדגישה פנטי.
עוד נתונים מעניינים שיכולים להעיד על הלך הרוח הלאומי, הוא הדירוג שלנו במדד הרגשות השליליים - כעס, דאגה, עצב - אנחנו במקום 39 בעולם, פנטי מציינת שזה מאוד גבוה בהשוואה לשנים שלפני 7 באוקטובר, אז דורגנו אי שם בתחתית המדד במקום ה-119.
זה לא סותר את מקומנו הגבוה בדירוג העולמי? "אני לא רואה סתירה בין הדברים. ניתן להוקיר את החיים במדינה המיוחדת שלנו, את המשפחתיות, הערבות ההדדית, ההתנדבות, אחוות הלוחמים, ותחושת הבית, ובד בבד לחוות דאגה וכעס חוסר המיגון, הפקרת הצפון ויוקר המחייה. אנחנו ישראלים - אין לנו אמצע. ואנחנו מאושרים גם תחת אש".
פורסם לראשונה: 06:00, 19.03.26