שנת 2024 תיזכר כשנה שבה החברה הישראלית נמתחה עד הקצה. בתוך המציאות המורכבת של מלחמת "חרבות ברזל", עלה אל פני השטח אתגר לא פשוט: הצורך להגן על הלוחמים לא רק בשדה הקרב הפיזי, אלא גם בזירה המשפטית. עבור חיילים רבים, המעבר מרגע של לחימה גורלית בתוך סמטאות עזה או מתחמי כליאה לחדרי חקירות הוא אירוע מטלטל. חוסר הוודאות לגבי הגיבוי המשפטי והחשש מהליכים פליליים, הפכו למציאות נוכחת עבור משפחות רבות. בנקודה הזו בדיוק נכנס לתמונה עו"ד אפרים דמרי.
"חשוב לי שהחיילים שלנו ידעו שהם לא לבד, ושהם לא נמצאים תחת מטריה משפטית מצומצמת", הוא אומר. "היום, מיטב עורכי הדין הבכירים בישראל עומדים לצידם בהתנדבות. אני ואחי, עו"ד חובב דמרי, קיבלנו החלטה עקרונית: כל חייל שפונה אלינו לייצוג מקבל מענה משפטי מלא ללא עלות. זו המחויבות שלנו אליהם".
אחת הפרשיות המדוברות ביותר שבהן מייצג עו"ד דמרי, היא תיק לוחמי "כוח 100" בפרשת שדה תימן. הפרשה, שעוררה סערה ציבורית נרחבת בשל הדלפת סרטונים מהפרקליטות הצבאית, הפכה עבורו למשימה אישית. "הגעתי לייצג את הלוחמים אחרי שגיסתי, השרה גילה גמליאל, פנתה אלינו בעקבות בקשות מהשטח. היא אמרה לנו: ‘קחו את הדברים, סעו לבית ליד ותראו מה קורה’. פגשנו שם את מלח הארץ, אנשי משפחה, לוחמים בוגרים ומנוסים שגויסו בשבעה באוקטובר למשימה הקשה מכל: לשמור על מחבלי נוח’בה ארורים. הם לא הבינו מה רוצים מהם. פגשתי חייל שאשתו ילדה והוא לא ראה את התינוק מאז הברית. לראות אותם בסיטואציה הזו היה כואב מאוד".
מה שמעת מהם כשנפגשתם לראשונה?
"קודם כל צריך להבין שהתמודדנו עם התנגדות לא פשוטה. היו חילופי דברים קשים בשטח לגבי זכות הייצוג הפרטית. לא היה פשוט להיכנס כדי לפגוש אותם. אבל כשזה כבר קרה, פגשתי לוחמים המומים מכך שאחרי שגויסו ושמרו על הארורים שבמחבלים, מוצאים עצמם בחדר החקירות. ‘דמרי, לא עשינו כלום, תופרים לנו תיק’, היה משפט שחזר על עצמו. היה ברור לי לגמרי שההגנה עליהם היא משימה חשובה מאין כמותה, ומייד התמסרתי לניהול התיק".
איפה עומד התיק היום?
"נכון להיום, הגשנו בקשה לביטול כתבי האישום מחמת ‘הגנה מן הצד’. הלוחמים שוחררו, ואנחנו ממשיכים להילחם על חפותם המלאה. המטרה שלנו היא להוכיח שהסרטונים שהודלפו לא משקפים את המציאות, ושהלוחמים פעלו כפי שמצופה מהם בנסיבות הקשות שבהן היו".
על אף שהוא מייצג שרים, חברי כנסת ודמויות מפתח בתיקים המתוקשרים ביותר במדינה, עו"ד דמרי מתעקש לשמור על אופי של משרד בוטיק. "עבורי הלקוחות הם לא עוד תיק, אלא אדם שעומד מולי במצוקה וזקוק לעזרה שלי. אני מתחבר אליהם באופן הכי עמוק. הקשר עם לוחמי כוח 100 הפך לחברות עמוקה. אנחנו מדברים כמה פעמים ביום, עושים על האש יחד בחוף הים עם המשפחות והילדים, ומעורבים זה בחייו של זה. כשחייל פונה אלי, הוא מקבל את אפרים דמרי אישית, לא מתמחה ולא עורך דין זוטר. אני שם עבורם כעורך דין, כפסיכולוג ולפעמים גם כמי שדואג להם לתרומות אישיות, כשיש מחסור בבית".
החיילים הם הילדים שלי
הוא נשוי, אב לשישה ומתגורר בטבריה. מה שמניע את העשייה שלו הוא ההבנה שחיילי צה"ל הם "הילדים של כולנו", במובן הכי עמוק. אחד מבניו התגייס לצה"ל, ובן נוסף יתגייס בקרוב לגולני. "אני רואה בכל חייל וחיילת את הילדים שלי. חיילי צה"ל הם השלד של החברה הישראלית, אין ישראלי שאין לו בן, אחיין, דוד, שמשרת בצה"ל. הם חייבים להרגיש שאנחנו מאחוריהם".
כמה אחוז מעבודת המשרד מוקדשת להתנדבות עם חיילים?
"בשנתיים האחרונות יותר ממחצית, ואני עושה זאת מהלב והנשמה. אני רוצה שחייל שמגיע לאזור לחימה יגן קודם כל על חייו. ראינו במלחמה הזו מצבים בלתי אפשריים, נשים וילדים שנושאים עליהם חומרי נפץ כדי לפגוע בכוחותינו. אני לא רוצה שחייל יהסס לשבריר שנייה בגלל פחד מהליך משפטי. כל חייל צריך לדעת שיש לו גב מהשורה הראשונה של עורכי הדין בארץ, שיעשו הכול כדי שיחזור הביתה בריא ושלם, גם משפטית".
האם אתה שומע מחיילים חשש לפעול בשדה הקרב בשל תביעה משפטית?
"בהחלט, לצערי יש הרבה מאוד פחד. חיילים מספרים לי שהם חוששים שסיטואציה מבצעית מורכבת תהפוך לחקירת מצ"ח. היה לי מקרה של חייל בעזה, שנתקל באדם מבוגר שחסם את הכביש וסירב להתפנות. החיילים חששו לירות ליד רגליו כדי להזיז אותו, למרות שהתברר בדיעבד שמדובר היה במלכודת דבש שנועדה למשוך אותם למארב של מחבלי חמאס. כששאלתי את החייל למה הוא היסס, הוא ענה שהוא מפחד מכתב אישום. זה מצב שאנחנו חייבים לשנות - הגיבוי המשפטי הוא חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי".
עבור דמרי, הניצחון האמיתי לא יתרחש באולם בית המשפט, אלא ביום שבו המדים יהיו מעל לכל מחלוקת פוליטית. "החיילים מספרים איך בשדה הקרב, אין ימין ואין שמאל, כולם נלחמים יחד. אני חולם על רגע שבו האחווה שנולדה בתוך הטנקים ובנגמ"שים תזלוג החוצה אל הרחובות". בינתיים, הוא מבטיח שהמשרד שלו יהיה שם עבורם, המקום שבו הם יקבלו ייצוג, חיבוק והגנה ללא תנאי וללא שכר טרחה: "אני שחקן נשמה ואני פשוט מרגיש שזה הדבר הנכון לעשותו".
מתפלל לאיחוי הקרעים
למרות המחלוקות הציבוריות המלוות את התיקים הללו, עו"ד דמרי משתדל לשמור על אופטימיות ולמקד את השיח בחשיבות הערכית של החיילים לעם ישראל. הוא מצר על כך שנושא הגיבוי לחיילים הפך לעיתים לכלי פוליטי, ומאמין שחיילי צה"ל צריכים להיות מחוץ לכל מחלוקת. "הפילוג בישראל מטריד אותי. הייתי מצפה שכל חלקי העם, מימין ומשמאל, יתאחדו סביב החיילים. הרי האויב לא מבדיל בינינו. כאב לי לראות הדלפות שפוגעות בשמם של לוחמים, וחושפות אותם לסכנה משפטית גם בחו"ל. אני רוצה לראות את כולם נותנים גיבוי מלא למי שיוצאים לשדה הקרב כדי לשמור עלינו".
כשהוא מסתכל על שנת 2026 הקרובה, הוא מתמקד בהשגת זיכוי מוחלט עבור חיילי כוח 100, ומתפלל שבשנה הזו יתאחו קצת הקרעים ונמצא את המאחד בינינו. אני מאמין שהאהבה והכבוד שכולנו חשים כלפי צה"ל יהיו הגשר שיחבר בין כל פלגי העם, ללא הבדל דת, גזע או עמדה פוליטית", הוא מסכם בתקווה.
