יותר צרכנים משלמים בקופות עם הסלולרי או השעון החכם במקום לשלוף כרטיס אשראי: לראשונה, ההוצאות בארנקים דיגיטליים - האפליקציות שמאפשרות תשלום כזה – הגיעו ליותר ממיליארד שקל, כך לפי נתוני חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), שמנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי בישראל.
הרכישות באמצעות קירוב או הצמדת הטלפון הסלולרי לקופה הסתכמו באפריל ב-1.034 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של 18% לעומת חודש מרץ, אז הרכישות הסתכמו ב-876.62 מיליון שקל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
3 צפייה בגלריה
אפל פיי
אפל פיי
ארנק דיגיטלי
(צילום: shutterstock)
בשב"א מציינים שהגידול בהוצאות בארנקים דיגיטליים במהלך אפריל היה גדול יותר מהגידול בהוצאות בעסקאות פיזיות שצמחו בחודש שעבר בהיקף של 6.1% לעומת מרץ 2022. סך ההוצאות בעסקאות פיזיות עמד על סכום של 16.302 מיליארד, כך שההוצאות בארנקים דיגיטליים היוו 6.3% בלבד מסך ההוצאות בעסקאות הפיזיות באפריל 2022.

מאז שגוגל פיי החל לפעול בישראל, ההוצאות בארנקים דיגיטליים צמחו ב-74.5%

מחולל המפנה בשוק היה הארנק הדיגיטלי גוגל פיי (Google Pay), שנכנס לישראל בדצמבר 2021. מאז כניסתו צמחו ההוצאות של הישראלים בארנקים דיגיטליים בשיעור של 74.5%. גם הזמן עשה את שלו ויותר ישראלים משתמשים בטלפון הנייד או בשעון החכם במקום בכרטיס האשראי בשל הנוחות שבשימוש, הקלות הטכנולוגית ותחושת העליונות הטכנולוגית.
עוד קודם לכן, במאי 2021, החל לפעול בארץ הארנק הדיגיטלי של אפל, אפל פיי, שהעלה את שיעור המשתמשים באופן התשלום הזה, אבל גוגל נתנה צמיחה יותר משמעותית לסגמנט כי היא פונה לקהל רחב יותר.
בעוד שמשתמשי אפל פיי חייבים להיות מחזיקי אייפון, אייפד או אפל ווטש, אפליקציית גוגל פיי יכולה להיות מותקנת על סוגים רבים של טאבלטים, שעונים וטלפונים חכמים. שנה קודם לבואו של אפל פיי לארץ כבר החלו לפעול בישראל ארנקים דיגיטליים של חברות אשראי כמו ישראכרט ומקס, אבל התחום החל לתפוס תאוצה ומודעות רק כשאפל נכנסה עם השירות שלה לישראל.
3 צפייה בגלריה
גוגל פיי
גוגל פיי
גוגל פיי
(צילום: גוגל)
3 צפייה בגלריה
אפל פיי
אפל פיי
אפל פיי
(צילום: shutterstock)

רוב העסקאות בישראל הן עסקאות לחכמות

על פי נתוני שב"א, באפריל אף נמשך הגידול בשימוש של הציבור הישראלי בעסקאות חכמות דרך מערכת EMV, שמאפשרת פרוטוקול אבטחה מוגבר באמצעות שבב, לעומת "גיהוץ" הפס המגנטי של כרטיס האשראי. זה לא מפתיע משום שרוב כרטיסי האשראי בישראל כבר מכילים את השבב שמאפשר את הטכנולוגיה הזאת, ורובם גם מכילים טכנולוגיית NFC - קשר רדיו שמאפשר לקרב או להצמיד את הכרטיס לקופה מבלי לגהץ אותו, ועם מינימום מגע. שתי המערכות קיימות גם בטלפונים הסלולריים בטאבלטים ובשעונים חכמים.
71.9% מכלל ההוצאות בכרטיסי אשראי באפריל נעשו דרך מערכת ה-EMV. כלל ההוצאות באשראי באפריל הסתכמו ב-25.342 מיליארד שקל מתוך סך הוצאות של 35.233 מיליארד שקל. אלה הוצאות באשראי בישראל בלבד מכיוון שדרך שב"א לא עוברות עסקאות אשראי שנערכות בחו"ל או באתרי אינטרנט בחו"ל. עוד עולה מהנתונים כי בחודש אפריל היקף חדירת מסופי ה-EMV לבתי העסק בישראל הגיע ל-80%. הסיבה לכך היא שרוב בתי העסק בישראל פשוט מחויבים להפעיל מסוף כזה. פטורים ממנו בינתיים: תחנות דלק ועסקים קטנים (כשרבים מהאחרונים כבר עברו למסופים חכמים).
מנכ"ל שב"א, איתן לב טוב מסר: "החדירה של הארנקים הדיגיטליים ממשיכה להתעצם מחודש לחודש. הצרכן הישראלי מאמץ את שיטת התשלום הנוחה, הבטוחה, המהירה והיעילה באמצעות ארנקים דיגיטליים וההוצאות באמצעותם צומחות בקצב מהיר יותר מכל פרמטר אחר בעולם התשלומים המתקדמים".