כלכלנים וראשי המשק מתנגדים לסגר כללי. צפו בריאיונות באולפן ynet
(צילום: אורי דוידוביץ)

מדינת ישראל היא הראשונה שמכריזה על סגר כללי בגל השני ולא בכדי. ברבות ממדינות העולם יש כבר גל שני ונרשמת עליה בתחלואה, אולם לפני הפעלת צעד הקיצוני ביותר שקיים - סגר כללי בכל המשק - מנסים במדינות האחרות כל מהלך שיצמצם את התחלואה. עד כמה שניתן יהיה למנוע זאת - סגר שני כללי לא יהיה בהן. מקסימום, סגר חלקי באזורים נגועים, לימים ספורים.
והנה, מדינת ישראל, שהייתה בסגר הראשון החלוצה בהפסקה הטיסות - וזכתה על כך אף לשבחים - פועלת כעת במהלך שאי אפשר שלא לכנות אותו כפעולה מתוך היסטריה מוחלטת. פתאום הבינו בממשלה ש-6,500 נדבקים ביממה זה מצב נורא ואיום. זאת אחרי שעם 2,000 ו-3,000 נדבקים אפשר היה לחיות מבחינת הממשלה, למרות כל האזהרות החמורות שהשמיעו השכם וערב הרופאים ופרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו.
מיצג מחאה: תקיעות שופר של ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל - על העסקים שנסגרו בתקופת הקורונהמיצג מחאה: תקיעות שופר של ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל - על העסקים שנסגרו בתקופת הקורונה
מיצג מחאה: תקיעות שופר של ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל - על העסקים שנסגרו בתקופת הקורונה
(צילום: מוטי קמחי)
וכך קרה, שמי שלא נקט לפני חודש וחצי בצעדים מרסנים ובהגברה מאסיבית של האכיפה - מבצע כעת, בין כסה לעשור, דווקא בימי חשבון נפש, מהלכים קיצוניים שאפשר היה להימנע מהם לחלוטין, אפילו לדעת רוב השרים וראשי המשק.
סגר כללי של המשק בעת הזאת הוא "יום הכיפורים של הכלכלה הישראלית", אמר היום (חמישי) בכעס ל-ynet נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר. "חוסר המעש המוחלט לפני חודש וחצי הוביל אותנו למצב של קטסטרופה בריאותית וכלכלית, ממש קטסטרופה", אמר לנו מנכ"ל משרד האוצר לשעבר וחבר צוות הקורונה המייעץ למל"ל, ירום אריאב. "אני חושש שעשרות אלפי עסקים פשוט ייסגרו. הם לא יחזיקו עוד מעמד", בכה ממש נשיא ארגוני העצמאים, עו"ד רועי כהן.
מוטרד במיוחד הוא שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות, שאמר לנו היום בצער, כי "יותר מ-3,000 מסעדות ובתי קפה יסגרו כליל. הם לא יחזרו אחרי הסגר השני, לאחר ש-2,000 מסעדות נסגרו בסגר הראשון. אנחנו לפני החורף. כולם מבינים שסועדים לא יישבו עוד בחוץ. ההחלטות שהתקבלו עכשיו בלי שום מחשבה תחילה, על עוד סגר, הורסות את הענף כליל. אנחנו בימי כפרות והמסעדות אפילו כבר לא על קרעי תרנגולת", ניבא בכאב ברמן.
מרכזי קניות ריקיםמרכזי קניות ריקים
מרכזי קניות ריקים בסגר הראשון
(צילום: AP)

אז מה היה צריך לעשות במקום סגר כללי?

ראשי המשק מאוחדים בדעה שאכיפה מוגברת הייתה מונעת חלק גדול מההדבקות ומאפשרת את המשך פעילות המשק. מנכ"ל האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן-בסט, אמר בנחרצות: "מסיכה על הסנטר - קנס מיידי. עסק שלא שומר על התו הסגול - קנס גבוה בלי רחמים. אין יותר אזהרות וסליחות, למרות הימים שאנו נמצאים בהם. כל הפרה של ההוראות - קנס וכמה שיהיה גדול יותר כן ייטב".
נשיא התאחדות התעשיינים היה קיצוני יותר: "מפעל או עסק, קטן או גדול, שיפר את הוראות התו הסגול יקבל בפעם הראשונה קנס של 50,000 שקל. ואם זה לא יספיק לו - ההפרה השנייה תעלה לו 100,000 שקל. השלישית תביא לסגירה סופית של העסק. אני רוצה לראות מי יפר במדיניות כזאת את הכללים". בתוך כך ראש עיריית אום אל פאחם, ד"ר סמיר מחמיד, אמר לפני ימים אחדים בריאיון ברדיו, כי "היה צריך להטיל חמישים עד שישים אלף שקל קנס על כל חתונה שמתקיימת שלא לפי הכללים".
הנתונים בראשית הסגר השני הם כבר קטסטרופליים: עוד לפני יום כיפור יהיו מיליון ישראלים, חלקם מפוטרים ורובם ב"חופשות" ללא תשלום, בבית. באוצר מעריכים באמירה רשמית בישיבת הממשלה את הסגר הכללי בנזק של 35 מיליארד שקל למשק. בשיחות שלא לייחוס נוקבים באוצר גם במספר 50 מיליארד שקל. "המספר 35 מיליארד היה מרתיע מספיק, אבל חברי הממשלה לא רצו להקשיב", אמר גורם בכיר באוצר.

במשק עדיין תוהים מדוע לא מחילים את "המודל הגרמני"

בגרמניה אמר שר האוצר, אולף שולץ, כי הדבר הנורא ביותר שיכול לקרות למשק הוא להורות לאנשים עובדים ומייצרים לשבת ללא מעש בבית. לכן אכפו בגרמניה את הוראות הממשלה בחומרה וגם העניקו כבר פעמיים 5,000 אירו לכל בעל עסק, בלי לשאול אותו אם הפסיד ממשבר הקורונה וכמה הפסיד. כך יכולים היו בעלי העסקים להשאיר אותם פתוחים. "המודל הגרמני", שבו משלימה המשלה את שכרם של עובדים, שאמורים היו להישלח הביתה, גרם לכך שבגרמניה שיעור האבטלה נמוך מ-4%. כך נהגו גם בהולנד ובמדינות נוספות.
בישראל לא רצו ראש הממשלה ושר האוצר לשמוע על "המודל הגרמני". הסבר הגיוני לא ניתן לכך מעולם. התוצאה: מיליון וחצי מחוסרי עבודה שישבו בבית בסגר הראשון, 750 אלף שנותרו מחוסרי עבודה בין שני הסגרים וחשש ששוב נחצה את מיליון מחוסרי העבודה בראשית הסגר השני.
אחד הכישלונות החמורים מאז ראשית משבר הקורונה הוא חוסר האכיפה מצד המשטרה. אילו הייתי שוטר הייתי רושם הבוקר, בדרכי למערכת, לפחות 10 דו"חות למי שהלכו ללא מסיכות וגם לבית קפה שבניגוד להוראות אפשר ללקוחות לבוא ולקנות במקום את האוכל והשתייה, ללא שום משלוח. אף שוטר לא נראה בסביבה.
במקום סגר שני, שיפיל חלל אלפי וחלילה עשרות אלפי עסקים ויקפח חלק ממשכורתם של מאות אלפי עובדים, היה כל כך פשוט להחמיר את כללי התו הסגול: 1,000 שקל למי שלא עונד מסיכה כחוק (ולא על הסנטר) ועשרות אלפי שקלים לעסק המפר את ההוראות - ופשוט לאכוף את החוק. חבל שהניסיון הזה לא נעשה והועדף על פניו ניסיון אחר, סגר כללי שני, שטרם ברור אם תוצאותיו יהיו הפחתה בתחלואה וחתימה טובה, כאשר תשעה מיליון ורבע אזרחים כלואים בבתיהם, רבים מהם בצפיפות גדולה.