התנגדות לרפורמת "הקווים הכחולים" של השר עמיחי שיקלי, הממונה על הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, להסדרת התיישבות על תביעות בעלות ביישובים הבדואים בנגב. האגודה לזכויות האזרח, עמותת במקום והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי דורשים לעצור את "מתווה התמורות" החדש בנגב.
שיקלי, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, טען כי לראשונה מדינת ישראל תוכל ליצר פתרונות דיור הולמים עבור התושבים בישובים הכפריים ובפזורה הבדואית בנגב. הרפורמה תחול ב-5 ישובי פיילוט: כסייפה, מרעית, סעווה, אבו תלול ולקיה, שבהם יתאפשר מתן פיצויים מוגדלים לתובעי בעלות שיגיעו להסכם ובכך יאפשרו לפתח את הישובים הבדואים בנגב.
האגודה לזכויות האזרח, עמותת במקום - תכנון וזכויות אדם והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ביקשו להסיר את הנושא מסדר היום של מועצת מקרקעי ישראל, שדנה בו היום (ד') ואישרה את הוראת השעה.
לטענתם, המתווה המוצע נועד לכפות על אזרחים בדואים לוותר על תביעות בעלות היסטוריות על אדמותיהם באמצעות מנגנון לחץ חסר תקדים: במסגרת הפיילוט ב-5 היישובים, תינתן לתובעי הבעלות תקופה של 6 חודשים בלבד להגיע להסכם פשרה עם המדינה. לאחר מכן יופחת הפיצוי המוצע ב-25% מדי חודש, עד לאיפוסו המלא בתוך 10 חודשים, ולאחר מכן תוכל המדינה לקדם הפקעה ותביעות נגד.
לדברי הארגונים, מדובר ב"שעון חול" שנועד להפעיל לחץ כלכלי ומשפטי פסול על בעלי הקרקע, ולהפוך הליך שאמור להיות וולונטרי להסדר כפוי תחת איום בהפקעה. עוד נטען כי גם התמורות המוצעות אינן מהוות פיצוי הוגן: הפיצוי הכספי עומד לכל היותר על 25 אלף שקל לדונם לפני הפחתות, ויורד ככל ששטח התביעה גדול יותר; ובמקום בעלות בקרקע חלופית, המדינה מציעה במקרים רבים קרקע בחכירה בלבד - כך שהתובע הופך למעשה לחוכר באדמה שנתבעה על ידו.
השר שיקלי מנסה לעשות מה שרבים ניסו לפניו: להביא לסופיות של ההליכים שנגררו משך שנים, לאחר כישלון מתווה פראוור ובגין, שזכו אף הם להתנגדות נרחבת מצד האוכלוסייה. יש לציין כי מדובר בהוראת שעה החלה על יישובי הפיילוט ונועדה לבחון את יישום המתווה.
"לחוק הבדואי כוח רב יותר מלכל תוכנית כפייה"
במסגרת הרפורמה הרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב תפרסם קול קורא לאזרחים הבדואים, שהגישו בעבר תביעות בעלות ביישובי הפיילוט, כדי לאפשר להסדיר את הקרקע ותפעל לתכנון מעודכן של היישוב, תוך עדכון הקו הכחול היישובי. מהלך זה מבקש לאפשר לראשונה למדינה, בהסכמת תובעי הבעלות, ליישב אזרחים בדואים שאינם תובעי בעלות בשטחם ובכך לייצר מיצוי של הקרקע ומענה לאלפי משפחות בפזורה מחוץ לקווים הכחולים. בהמשך, בהתאם להצלחת הפיילוט, הוא צפוי להתרחב ליתר יישובי הקבע.
כאמור, הרפורמה כוללת מתן תמורות בקרקע בייעודים שונים או בתמורה כספית מוגדלת שתהיה תקפה למשך 6 חודשים מיום פרסום הקול הקורא. לאחר מכן יחול מתווה תמורות פוחת למשך 4 חודשים נוספים בלבד. זאת במטרה לעודד הצטרפות מוקדמת למתווה.
ביחס לשטחים אשר לגביהם לא הושגו הסכמות עם תובעי הבעלות והמיועדים למגורים, ומשיקולי תכנון יוצע להשאירם בתחום היישוב, תיזום המדינה תהליך הפקעה. לחילופין, ככל שנמצא שלא קיימת התכנות או הצדקה למימושם למגורים יוצע לשנות את ייעוד השטחים ולא לפתחם, למעט לצורכי ציבור ותשתיות. בהתאם לתכנון היישוב המעודכן ייקבעו גבולות מחודשים ליישוב.
הארגונים טוענים כי המתווה גובש במחטף וללא כל שיתוף של ראשי הרשויות הבדואיות, בעלי הקרקעות או נציגי הציבור הבדואי, בניגוד להמלצות ועדת גולדברג. המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב טוענת כי "התוכנית היא תוכנית נישול אלימה ולא הגונה, המגלמת הרעת תנאים קיצונית לעומת הסדרי קרקעות בעבר. לא ייתכן שעל 10 דונם בעלות יינתן מגרש אחד ועל 50 - 5. אישור התוכנית הוא ברכה לבטלה, משום שסיכויי היישום שלה אפסיים".
עוד נמסר כי "לחוק הבדואי כוח רב יותר מלכל תוכנית כפייה, וללא שיתוף פעולה מצד האוכלוסייה דבר לא יקרה. אנו קוראים שוב למדינה להיפרד מהאשליות ולעסוק בעיקר - צמצום הפער של פי 56 בהקצאת אדמות בצפון הנגב: 28 דונם לתושב בהתיישבות הכפרית היהודית, לעומת חצי דונם לתושב בהתיישבות הכפרית הבדואית. לזה יהיה שיתוף פעולה מלא וכולם, יהודים וערבים, ייהנו: הן מתוספת תוצר של כ-30 מיליארד שקל בשנה בנגב, והן מתועלות חברתיות מרחיקות לכת, בהן צמצום חד בעוני, שיפור דרמטי בהשכלה וירידה חדה בפשיעה".
