באחת מפרשיות הונאת ניירות הערך המקיפות והמתוחכמות שנחשפו בארצות הברית בעשור האחרון, הרשויות הפדרליות חשפו אמש (רביעי) רשת חובקת עולם שהצליחה לחדור ללב הפועם של המערכת המשפטית והפיננסית האמריקנית. כתבי האישום המפורטים, שהותרו לפרסום בבית המשפט הפדרלי במסצ'וסטס, משרטטים כיצד קבוצה של 30 נאשמים - מרביתם יהודים, בהם עורכי דין תאגידיים, אנשי כספים וסוחרים בינלאומיים - גרפה במרמה עשרות מיליוני דולרים לאורך עשור.
בין המעורבים בפרשה עומד גם אזרח ישראלי, גוד ישראילוב בן ה-46, המוגדר כעת על ידי הרשויות כנמלט מבוקש יחד עם נאשם נוסף מרוסיה. כתב האישום כולל גם את DSP Group של היזם הישראלי דוידי גילה ברשימת החברות שניירות הערך שלהן נסחרו לכאורה על בסיס מידע פנים. DSP הייתה חברת שבבים עם מרכז בהרצליה, שנמכרה בשנת 2021 ל־Synaptics בעסקה במזומן.
במרכז החקירה המסועפת עומדת שיטה עקבית של גניבת מידע עסקי רגיש מהחלונות הגבוהים ביותר. על פי משרד המשפטים האמריקני, חברי הרשת ניצלו את מעמדם המקצועי כדי לשאוב מידע פנים חסוי על קרוב ל-30 עסקאות ענק של מיזוגים ורכישות, רגע לפני שאלו פורסמו לציבור. המידע נגנב מתוך שרתיהם של משרדי עורכי דין מהשורה הראשונה בארה"ב, המשרדים שאמונים על הליווי המשפטי הדיסקרטי ביותר של התאגידים הגדולים במשק.
התחקות של הבולשת הפדרלית (FBI) אחר דפוסי הפעולה של הרשת חושפת כיצד הנאשמים עשו מאמצים כבירים להסתיר את עקבותיהם: הם השתמשו בטלפונים חד-פעמיים, העבירו מסרים דרך אפליקציות מוצפנות, וקיימו פגישות פנים-אל-פנים שבהן נדרשו הנוכחים לכבות את מכשיריהם האלקטרוניים או להשאירם הרחק ממקום המפגש. את המידע העסקי היקר הם העבירו ביניהם באמצעות שימוש באותיות בעברית, במילים ביידיש, מילות קוד ושפת סתרים, כשהם מכנים עסקאות עתידיות כ"טיסות" שצפויות להמריא.
מידע תמורת מאות אלפי דולרים
אחד המקרים הבולטים שמתוארים בכתב האישום ממחיש את עזות המצח של המעורבים. בקיץ 2022, עורך הדין ניקולו נורפצ'אן, שסומן כאחד ממחוללי הרשת, שהה בחופשה ממשרדו. למרות זאת, הוא ניצל את גישתו למערכת ניהול המסמכים כדי לדלות מידע סודי על עסקת הרכישה המתוכננת של חברת שואבי האבק הרובוטיים "איירובוט" (iRobot) – עסקה שלא היה לו שום קשר מקצועי אליה. המידע זלג מיד החוצה, וזמן קצר לאחר מכן החלו חברי הרשת לרכוש את מניות החברה בציפייה לאקזיט.
התכתבויות שיירטו הרשויות חושפות כיצד הסוחרים עקבו בלחץ אחר התקדמות אותה עסקה באמצעות שימוש בקוד שבו כונתה החברה "הרב". באחת ההתכתבויות שאל סיימון פנסטרזאוב את איש הקשר שלו: "מה שלום הרב? האם הוא עדיין מתוכנן לניתוח?". כשהמידע התעכב, הלחץ גבר ופנסטרזאוב כתב: "אני מבולבל ומודאג... האם כדאי לי להגיד לאנשים למשוך את הכסף?"
ההתכתבות הזאת ממחישה את אחד ההיבטים הבולטים בפרשה: המידע הפנימי לא עבר רק בין עורכי דין לסוחרים מקצועיים, אלא דרך רשת צפופה של קשרים אישיים ומשפחתיים. לפי כתבי האישום, הרשויות משרטטות מסלול שבו מידע חסוי ממשרדי עורכי דין עבר דרך חברי ילדות, אחים, גיסים, חברים קרובים, ספר אישי, אנשי ביטוח, נדל״ן ורפואה. כך הפך לכאורה אמון אישי לצינור מסחר: כל חוליה קיבלה את המידע ממקור מוכר, העבירה אותו הלאה, וציפתה להשתתף ברווחים לאחר שהעסקה פורסמה והמחיר זינק.
בתמורה למידע הפנים, זכו המדליפים לתשלומי שוחד עצומים שהגיעו למאות אלפי דולרים במזומן. כדי להלבין את הכספים ולטשטש את מקורם, הקימו חברי הרשת מנגנון פיננסי מורכב. הם פעלו דרך חשבונות מסחר של חברות קש, סחרו בחשבונות זרים מעבר לים, והעבירו כספים דרך חברות במדינות כמו פנמה ושוויץ. במקרים רבים, כספי השוחד הוסוו כ"הלוואות" פיקטיביות או כעסקאות עסקיות תמימות כדי להלבין את הפעילות בעיני רשויות המס.
התובעת הפדרלית הבהירה כי מעשיהם של הנאשמים ״לא רק הפרו את חוקי ניירות הערך, אלא רמסו את החובות האתיות והחיסיון שבלב ליבו של מקצוע עריכת הדין״. התביעה הזהירה כי אם הציבור האמריקני יאמין שהמסחר בוול סטריט הוא "משחק מכור" המיועד רק למקורבים ואנשי שלומם, הוא ימשוך את חסכונות הפנסיה שלו מהשווקים, תהליך שעלול להוביל לקריסה כלכלית במדינה.
עד כה נעצרו 19 מתוך הנאשמים בפשיטות מקבילות שנערכו בניו יורק, פלורידה וקליפורניה, בעוד המצוד אחר הנמלטים, בהם ישראילוב, נמשך. כתב האישום כולל שורה ארוכה של סעיפים חמורים, בהם קשירת קשר לביצוע הונאת ניירות ערך, הלבנת הון, שיבוש הליכי משפט ומסירת הצהרות כוזבות. אם יורשעו, העונשים עלולים להיות חסרי תקדים בחומרתם בתיקי צווארון לבן, ויכולים להגיע עד ל-25 שנות מאסר מאחורי סורג ובריח, לצד קנסות אישיים שעלולים לחצות את רף מיליוני הדולרים לכל נאשם.
