בעוד נציגי פינלנד לאירוויזיון מחרימים את התקשורת הישראלית ומובילים קו ביקורתי נגד השתתפותה בתחרות, בהלסינקי הסתיים השבוע ביקור מוצלח של המשלחת הגדולה ביותר אי פעם של תעשיות הביטחון הישראליות - כולל סמינר ביטחוני משותף ופגישות עם בכירי הצבא ומשרד ההגנה המקומי. הפער בין עמדת הרחוב והממשל הפיני, שתמכו בפלסטינים במהלך המלחמה, ובין מערכת היחסים הביטחונית ההדוקה בין שתי המדינות - לא היה גדול יותר.
המשלחת, שאורגנה על ידי אגף הסיוע הביטחוני (סיב"ט) במשרד הביטחון בראשות יאיר קולס, כללה שיא של 32 חברות ישראליות, ובהן הענקיות אלביט מערכות ורפאל, ולראשונה גם שבעה סטארטאפים ביטחוניים. במשך יומיים קיימו נציגי החברות עשרות פגישות ממוקדות עם כ-20 חברות ביטחון פיניות, במטרה לקדם עסקאות חדשות ולהרחיב את שיתופי הפעולה הקיימים.
הסמינר המרכזי אורגן בשיתוף משרד הביטחון הפיני והאיגוד הפיני לתעשיות הביטחון והאווירונאוטיקה (PIA). בין המשתתפים מהצד הפיני בלטו סגן הרמטכ"ל הפיני, ראש מנהל הרכש הביטחוני וראשת איגוד התעשיות הביטחוניות. הפינים חשפו בפני המשלחת הישראלית את תוכניות ההצטיידות ובניין הכוח של צבאם לשנים הבאות, מתוך מטרה מוצהרת להרחיב את הרכש מהתעשיות הישראליות ולהעמיק את שיתופי הפעולה.
ההתעניינות הפינית אינה מקרית. פינלנד, שחולקת גבול ארוך עם רוסיה, הגבירה משמעותית את ההצטיידות הצבאית שלה מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, מחשש מפלישה דומה לשטחה. כבר שנים פינלנד היא לקוחה חשובה של התעשיות הישראליות ורוכשת ממנה מערכות נשק מתקדמות, ובהן תחמושת לטנקים וטילים. בשנת 2023 חתמה פינלנד על עסקה מהדהדת לרכישת מערכת קלע דוד מרפאל ומהתעשייה האווירית, בעלות של 1.3 מיליארד שקלים.
בין החברות הישראליות הגדולות ישנם כיום שיתופי פעולה משמעותיים עם חברות פיניות: אלביט עם נאמו (Nammo), התעשייה האווירית עם מילוג (Millog), ורפאל עם אינסטה (Insta). לפי מקור במשרד הביטחון, היקף הרכש של פינלנד מהתעשיות הביטחוניות הישראליות מסתכם כיום במאות מיליוני דולרים בשנה — ונמצא במגמת גידול.
"יש לנו מערכת יחסים נפלאה עם משרד ההגנה הפיני והרבה פרויקטים משותפים", אמר גורם במשרד הביטחון. "עברנו על פרויקטי תעשייה - לצבא הפיני יש 23 פרויקטים שרצים מול התעשייה הביטחונית הישראלית. המפגש נועד מבחינתם לא רק לרכוש, אלא לקבל מאיתנו תפיסה צבאית ולשמוע על פרויקטים לעתיד. סגן הרמטכ"ל הפיני וראש המנה"ר נתנו לנו סקירה על צרכי ההצטיידות והרכש שלהם".
באגף סיב"ט רואים בפינלנד יעד אסטרטגי שמעבר לעסקאות הישירות. "אנחנו תופסים את פינלנד כאופציה לייצר שם בסטנדרט נאט"ו, באופן שיאפשר לנו להתמודד על מכרזים בנאט"ו ולהכניס רגל ייצורית למדינות הנורדיות", הוסיף הגורם. עבור ישראל, פינלנד — שהצטרפה לברית נאט"ו ב-2023 — היא שער כניסה ליבשת אירופה כולה, גם בעת שהזירה הציבורית באירופה מסתייגת מישראל.
הפער בין שתי הזירות הללו — עמדות הציבור כלפי ישראל מצד אחד והרכש הביטחוני מצד שני - ממחיש את האופי הכפול של היחסים בין ישראל לחלקים נרחבים מאירופה: ביקורת ציבורית חריפה ומחאות רחוב מצד אחד, ותלות צבאית עמוקה במערכות הנשק הישראליות מצד שני. בזמן שאזרחים פינים יוצאים נגד ישראל, צבאם נשען על מערכות הגנה ישראליות כדי להגן עליהם מפני האיום הרוסי.
